שתף קטע נבחר

אישה פרנסה כשהבעל למד – ותקבל חצי דירה

במסגרת גירושים של זוג חרדי ביקשה האישה לקבל את חלקה בנכס, אף שהוא רשום ע"ש הגבר. נקבע שהיא פרעה את חלקה כשהוא היה בישיבה

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה מזה כ-40 שנה וקבע כי חצי מהדירה שרשומה על שמו שייך לה. השופטת נלי רוסמן גליס ציינה כי מלבד העובדה שהדירה נרכשה לאחר הנישואים, האישה "פרעה" את חלקה בכך שפרנסה את המשפחה בזמן שבעלה למד בישיבה.

 

בני הזוג מנהלים הליכי גירושין בבית הדין הרבני. האישה מעוניינת בפרידה ואילו הבעל מסרב להתגרש. את התביעה הנוכחית להצהרה על זכויותיה בדירה שרשומה על שמו היא הגישה לאחר שמצאה צוואה שבה הורה לנשל אותה מהנכס.

 

היא טענה שהדירה היא רכוש משותף ואילו הבעל טען שהיא שייכת רק לו כיוון שמומנה על ידי הוריו. אבל השופטת נלי רוסמן גליס הכריעה לטובת האישה וקבעה שהיא זכאית לחצי מהדירה גם משום שמדובר בנכס משותף לפי חוק יחסי ממון וגם משום שללא שום קשר, היא הוכיחה כוונה מובהקת לשיתוף.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

נקבע כי הדירה היא נכס משותף משום שנרכשה אחרי הנישואים, כפי שמעיד חוזה הרכישה והנתבע לא הוכיח את טענתו שרכש אותה קודם לכן.

 

השופטת ציינה כי ממילא הבעל לא הוכיח שהוריו היו היחידים שנשאו בתשלום, ובהקשר הזה היא העדיפה את גרסת האישה שלפיה כנהוג במגזר החרדי - ההורים של שני הצדדים סיכמו על המימון לפני החתונה וכל אחד תרם את חלקו. בפסק הדין צוין כי גם לו הייתה מתקבלת טענת הבעל, הוא לא הוכיח שהמתנה של הוריו הוענקה רק לו ולא לבני הזוג יחד.

 

ואם כל זה לא מספיק הרי שבמשך כמעט 40 שנה התובעת פרנסה את המשפחה בזמן שהוא למד בישיבה, כך שבהחלט ניתן לקבוע ש "פרעה" את התשלום עבור חלקה.

 

בהיבט של כוונת השיתוף, השופטת קבעה כי אם הייתה מגיעה למסקנה שהדירה היא נכס חיצוני, התקיימו כאן כל הסממנים לשיתוף. בני הזוג חיו רוב שנות הנישואים בהרמוניה, גידלו את הילדים בדירה והשביחו אותה במאמצים משותפים.

 

עוד צוין כי מדובר בנכס היחיד המשמעותי של בני הזוג ולא ייתכן שהתובעת תצא מהנישואים מבלי שתוכל לספק לעצמה קורת גג.

 

"אדם שנקשר בברית הנישואין ביודעו, כי אין בכוונתו לעבוד ולפרנס את משפחתו, אלא ליהנות מפרי-ידיה של אשתו לאורך ימים ושנים... מוחזק כמסכים לכך שכלל משאביהם של בני הזוג יהיו משותפים, לרבות אלו הרשומים על שמו", נכתב.

 

"כל תוצאה אחרת, זולת קביעת זו תוביל למעשה לתוצאה בלתי הגונה בעליל, בה יוצאת בת-הזוג לאחר כ-40 שנות נישואין, ללא פרי עמלה שנאכל משך השנים על ידי המשפחה כולה וללא כל רכוש משמעותי, רק מפאת שזה נרשם על שם בעלה".

 

בסיכומו של דבר השופטת מינתה שמאי לקביעת שווי הדירה והורתה לנתבע לשלם לתובעת את חלקה בתוך שלושה חודשים אחרי שתתקבל חוות הדעת. בנוסף הוא חויב בהוצאות של 30 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים