פריקת ירך של תינוקת לא אובחנה – כללית תפצה

בגיל חודש וחצי נמצאה הגבלה בפישוק אך הרופאה לא הפנתה את ההורים להמשך בירור. הפריקה התגלתה רק בגיל שנתיים. הפיצוי: כרבע מיליון ש'

עו"ד מאי מרקוביץ | פסקדיןפורסם: 11.02.21 , 09:42

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה בת 7 באמצעות הוריה נגד שירותי בריאות כללית, בטענה שהקופה התרשלה כשלא אבחנה שהיא סובלת מפריקה מולדת של פרק הירך בחצי השנה הראשונה לחייה. השופט יובל גזית קבע שהעיכוב באבחון הביא לכך שהילדה עברה ניתוח ונותרה עם 10% נכות, ולכן הכללית תפצה אותם ביותר מרבע מיליון שקל.

פריקה של פרק הירך מתרחשת כשראשי עצמות הירך אינם במנח נכון. ברוב המקרים הפריקה היא מולדת אך לעתים היא מתפתחת במשך הזמן. הבדיקות לאיתור פריקת פרק הירכיים הן חלק משגרת המעקב השוטף אחר תינוקות. בבדיקה הקלינית הרווחת נבחנים אורך הרגליים, הכפלים בישבן ופישוק הרגליים. במקרים מסוימים נערכת בדיקת אולטרה סאונד ששינתה את פני התחום ונחשבת יעילה יותר באבחון הפריקה.

אבחון הפריקה עד לגיל 6 חודשים הוא קריטי שכן הוא מאפשר מתן טיפול שמרני שאינו מערב פעילות כירורגית. שיעורי ההצלחה בטיפול זה גבוהים מאוד (95%-98%).

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

התובעת נולדה בבית החולים "פוריה" בטבריה. ההורים סיפרו כי אף שבתם עברה את הבדיקות המקובלות, רק בגיל שנתיים נמצא כי היא סובלת מפריקה מולדת או התפתחותית של פרק הירך. בשל האבחון המאוחר הילדה עברה ניתוח לשחזור פתוח של מפרק הירך וכשנה לאחר מכן היא עברה ניתוח נוסף להוצאת הקיבוע.

לטענת ההורים, לנוכח חשד לפריקה שעלה בבדיקה שנערכה בגיל חודש וחצי היה על הנתבעת להפנות את הילדה לבדיקת אולטרה סאונד. אילו הייתה עושה כן, הפריקה הייתה מתגלית לפני גיל 6 חודשים וניתן היה לטפל בבתם בצורה שמרנית ולהביא להחלמה מלאה.

השופט יובל גזית קבע כי לפי עדויות המומחים סביר שבמקרה זה הפריקה הייתה כבר בלידה. הוא הוסיף כי אין ספק שאם הילדה הייתה עוברת בדיקת אולטרה סאונד לפני שמלאו לה שישה חודשים, הפריקה הייתה מאובחנת. במצב זה היא הייתה עוברת טיפול שמרני וברמה גבוהה של סבירות הייתה מחלימה.

בפסק הדין צוין שמחומר הראיות עולה שבגיל חודש וחצי התינוקת עברה בדיקה בקופת החולים בה נרשם בין היתר כי בפרקי הירכיים יש הגבלה קלה. בנוסף כתבה הרופאה כי יש חשד לפריקה מולדת.

לפי חוזר מנהל רפואה מ-2007 יש להפנות תינוק בהקדם לביצוע בדיקת אולטרה סאונד של מפרק הירך בכל מקרה של הגבלה בפיסוק. בנסיבות אלה היה על הרופאה להפנות את הילדה לבדיקת אולטרה סאונד ולספר להורים על קיומה של הבדיקה וחשיבותה. היא לא עשתה כן ולכן הנתבעת, כמעסיקתה, התרשלה כלפי התובעים ואחראית לנזק שנגרם לבתם.

השופט קבע בהתאם לחוות הדעת הרפואיות כי התובעת סובלת מנכות של 5% בגין מצב המפרק ו-5% בגין הצלקות. הוא פסק לטובתה 230,500 שקל בגין הפסד שכר להורים, עזרת הזולת, כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות והוצאות. בנוסף חויבה הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסך 54 אלף שקל.