שתף קטע נבחר

תבעה 100 אלף ש' כי פוטרה – ותשלם בעצמה

מזכירה במשרד עורכי דין טענה שפוטרה לאחר חופשת לידה בניגוד לחוק עבודת נשים. אבל השופטת התרשמה שתפקודה הידרדר וההליך היה תקין

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שהועסקה כמזכירה במשרד עורכי דין וטענה שפוטרה שלא כדין לאחר ששבה מחופשת הלידה. השופטת מירב קליימן קבעה כי חלה התדרדרות בתפקודה והיא לא ביקשה באמת להשתלב חזרה בעבודתה. המזכירה לשעבר חויבה לשלם 7,000 שקל הוצאות משפט.

 

התובעת סיפרה שהועסקה במשרד עורכי הדין במשך כ-3.5 שנים עד לפברואר 2017. במהלך 2015 היא ילדה את בנה השני ובחופשת הלידה התברר לה שהיא נמצאת בהיריון שלישי. בסמוך לאפריל 2016 היא שבה לעבודה וכמה חודשים לאחר מכן ילדה את בנה השלישי ויצאה לחופשת לידה נוספת.

 

בפברואר 2017 נערך לה שימוע והוחלט לפטרה. לטענתה, עד לצאתה לחופשת הלידה הראשונה היא ביצעה את עבודתה במסירות ובמקצועיות לשביעות רון עורכי הדין במשרד, ולא היו תלונות על תפקודה. לדבריה, כששבה לעבודה לאחר חופשת הלידה הראשונה גילתה כי המשרד החליט להעסיק מזכירה אחרת במקומה וזו המשיכה לשמש בתפקידה ואף תפסה את הכיסא בו ישבה.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

כפועל יוצא מכך, היא נותרה ללא תפקיד שיצדיק את הישארותה ופוטרה מיד בתום התקופה המוגנת לאחר חזרתה מחופשת הלידה השנייה. בנסיבות אלה, לדבריה, הפיטורים נעשו שלא כדין ותוך אפליה מחמת היריונה והיותה אם, ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא עתרה לחייב את המשרד ב-100 אלף שקל.

 

המעסיק טען מנגד כי לאחר שובה מחופשת הלידה הראשונה הייתה התובעת נעדרת מוטיבציה, חסרת סבלנות כלפי המשרד וכלפי הלקוחות, והייתה כעוסה, ממהרת לביתה ומנצלת כל דקה לשוחח בשיחות פרטיות. בנוסף, היא החסירה שעות וימי עבודה רבים.

 

מלבד זאת לדבריו, התובעת שלחה יד בצילומים ותכתובות תוך חדירה למחשבי המשרד וביצעה ניסיון להמריד חלק מהעובדים נגד המשרד.

 

המעסיק הדגיש כי לאחר חופשת הלידה הראשונה העובדת התבקשה לחזור מספר רב של פעמים אך למרות שהודיעה כי תחזור בפועל לא הגיעה פעם אחר פעם. דבר זה גרם לחוסר נוחות גדול במשרד, שנותר ללא שירותי מזכירות לפרקי זמן ארוכים ולכן נאלץ לשכור את שירותיה של מזכירה נוספת.

 

עוד הודגש כי לא היה שינוי בתפקידה של התובעת לאחר חופשת הלידה וכי פיטוריה נעשו בשל תפקודה הלקוי ולאור צמצומים במשרד.

 

ואכן, השופטת מירב קליימן קיבלה את עמדת המעסיק. היא קבעה כי מחומר הראיות עלה כי לאחר שהתובעת שבה מחופשת הלידה השנייה היא ביצעה את אותו תפקיד במקביל למזכירה הנוספת. התובעת גם לא הוכיחה כי חל שינוי קיצוני בתנאי עבודתה.

 

עוד נקבע כי מהראיות והעדויות עולה בבירור שהתובעת לא הייתה מעוניינת להשתלב חזרה בעבודה וחל שינוי בתפקודה. זאת ועוד, הוכח כי לאחר שובה מחופשת הלידה השנייה היא הייתה בהיריון נוסף, רביעי במספר. מדובר ב"קלף מנצח" שיכול היה להשאיר אותה בתפקידה אך היא בחרה שלא לספר על כך למעסיק ואף לא לעורך דינה על מנת שלא תיאלץ להישאר.

 

השופטת סיכמה כי פיטוריה של התובעת לא נעשו על מנת לעקוף את חוק עבודת נשים או תוך הפליה פסולה, אלא בעיקר נוכח תפקודה הלקוי. התובעת חויבה בהוצאות של 7,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד שי שרון אידגה
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אופיר רחבי, עו"ד אורי דמארי
  • עו"ד הנרי הלר (סלמה) עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
צילום: רונית לה פוזה
עו"ד הנרי הלר (סלמה)
צילום: רונית לה פוזה
מומלצים