אחת על אחת

ת"ז: בת 65, נשואה לדוקטור משה גולדברג, גמלאי של מפא"ת, אמא לשלושה ילדים ומחכה לנכדים שבדרך, מתגוררת בקריית־אונו.

רזומה: סגנית הנשיא למחקר של אוניברסיטת בר־אילן, מחוקרות ה־RNA הוותיקות במדינה, לשעבר אשת סגל במכון ויצמן.

את מחוקרות ה־RNA הוותיקות בישראל. מבחינתך החיסון לקורונה הוא בטח חתיכת חגיגה.

"לגמרי. החיסון לקורונה מתכתב עם המחקר שאני עובדת עליו כבר 30 שנה על חיסונים מבוססי mRNA".

יופי, ועכשיו בשפה שאני אבין.

"בעבר היינו מזריקים את הווירוס המוחלש כמו שהוא. כיום התקדמנו ואנחנו מזריקים mRNA, שהוא בעצם התבנית שעל פיה הגוף מייצר את החלבון הוויראלי. אחרי שנוצר החלבון הוויראלי הגוף מכיר אותו כחלבון זר ויוצר נגדו נוגדנים. הסיבה להצלחה של הגישה הזו נובעת מהעובדה שה־mRNA בנוי מבסיסים שיש עליהם שינוי כימי, אשר מאפשר תרגום יעיל של החלבון בתאים".

ואיך זה קשור למחקר שלך?

"כי אני במשך עשרות שנים חוקרת את התפקיד של המודיפיקציות הכימיות לפעילות ה־RNA בתא וחשיבותו בפעילות של בית החרושת המייצר את החלבונים, הריבוזום. על זה, אגב, עדה יונת קיבלה פרס נובל - על פענוח מבנה הריבוזום".

פרופ' מיכאלי־גולדברג פיתחה משחה חדשנית לטיפול בשושנת יריחו. היא מקווה שבקרוב תתחיל הבדיקה על בני אדם. פיתוח מסקרן שלה, שרלוונטי לימי הקורונה, הוא נשא ננומטרי, שקושר RNA ומייצב אותו גם בטמפרטורת החדר.

זאת אומרת שהמקפיאים של פייזר כבר לא נחוצים?

"בדיוק. המחקר שלנו, אם יצליח, יאפשר שימוש בחיסון בטמפרטורה שלא דורשת את המקפיאים היקרים".

זאת אומרת שאת הולכת לשנות את העולם.

"לא צריך להגזים. לפחות לנסות משהו".

אם היית גבר היית אומרת לי "ברור".

"סביר שכן. אבל את יודעת מה, צריך צניעות".

מתי יהיו יותר נשים בתחום שלך?

"כאשר ניתן תמריצים להעסקת נשים כמו שקורה באיחוד האירופי. אם גם אצלנו המוסדות להשכלה גבוהה יתוגמלו על העסקת נשים, או יציעו מלגות מיוחדות לנשים במקצועות הריאליים וההנדסיים, זה יעשה את המהפכה".

מה החלום הבא?

"להמציא חיסונים מבוססי RNA שאין להם תגובות לוואי ואפשר לשנות אותם כל הזמן, גם אם יש מוטציות".

ננצח את המוטציות של הקורונה?

"כן".