טיימינג הוא הכל בחיים, גם רון רוטר היה חותם על תזמון חגיגי יותר לרשת את אימפריית הטקסטיל המשפחתית. חודשיים לפני שמונה למנכ"ל קסטרו והחליף בתפקיד את הוריו – המנכ"לים המשותפים אתי וגבי רוטר, התחיל הסגר הראשון, והרשת נדרשה, כמו כל השוק, לסגור את כל חנויותיה ולהוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום. וכאילו זה לא מספיק, זה עוד קרה להם אחרי שנה של הפסדים עצומים. שנת הקורונה הייתה שנת מבחן לאנושות, אבל שנת מבחן גורלית לרוטר עצמו. דחייה בהכרזה על מינויו, על רקע פרוץ המגפה לא נשקלה כלל. "היה תהליך שבו נקבע איך אוכשר לתפקיד, כבר כשנכנסתי לחברה ב־2016", הוא מבהיר.
אתה מנהל צעיר ובשנה הזאת גם אנשי עסקים ותיקים שקעו בחרדה ובייאוש. לא היה חשש שבמשמרת שלך יתרסק מפעל החיים של המשפחה שלך?
"אם הייתי לבד במערכה, יכול להיות שהייתי מגיע למצבים של חרדה, אבל לאורך התקופה הזאת הייתי מוקף בשותפים רבים, ובשני ההורים שלי, שיחד יש להם כמעט 100 שנות ניסיון בתחום. הייתה לי תחושת ביטחון, לא של חוסר אונים, אפילו לא לרגע. התרחיש שלנו היה יום הדין. היו הערכות שהמגפה תיגמר רק בעוד שנתיים, אבל אמרנו: אנחנו עושים מה שצריך כדי לעבור את התקופה הזאת ויהי מה. אני לא רואה מצב שמישהו מאיתנו היה מרים ידיים. זה השם של סבא שלי פה. היה לנו ברור שנתאבד על המשימה הזאת במובן הכי עמוק.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים להחמיץ אף כתבה? הצטרפו לעמוד הטלגרם שלנו
"כשעשינו את העסקה עם יוסי (גביזון, מבעלי הודיס שהתמזגה ב־2018 עם קסטרו), שאלתי אותו, מעבר לכסף, למה אתה עושה איתנו את העסקה? הוא אמר לי: אני מאמין גדול מאוד בזה שכשאתה נכנס לג'ונגל, עדיף לך להיות מוקף באנשים שאתה יכול ללכת לישון איתם בלילה בשקט. הקורונה הייתה ג'ונגל אבל בזכות העסקה עם יוסי נכנסנו לג'ונגל הזה כשלצידנו שועלי קרבות ותיקים. הג'ונגל יכול להפחיד, אבל אתה מרגיש שאתה מסוגל לעבור את זה".
ובנוסף יש לך שלושה ילדים קטנים בלי מסגרות.
"נכון. ברמה האישית זו תקופה שגרמה לי להבין את חשיבות העוגנים בחיים. לדעת שעם כל הטירוף, המחלוקות המשפטיות, התרחישים השליליים, בסוף אני חוזר הביתה, לאי השקט שלי, לאשתי ולילדים, למקלחות ולחיתולים. זה נתן לי כוח שאני לא בטוח שהייתי מסוגל לעבור את זה בלעדיו".
רוטר הפנים היטב השנה את חוקי הג'ונגל – בראשם לא להפגין חולשה – ושרד את משבר הקורונה. על פי נתונים שפורסמו בחודש שעבר, קסטרו הצליחה לעבור את השנה בדימום חלקי – הקטינה את ההפסד ב־2020 ל־12.8 מיליון שקל לעומת הפסד של 85 מיליון שקל ב־2019. לא מעט בזכות מהלך התייעלות של הקבוצה בשנים האחרונות, והחלטות שקיבל רוטר בזמן אמת.
הוא בן 35 ונשוי לעדי, אדריכלית וראש תחום עיצוב בחברת הסטארט־אפ homes, שאיתה הביא לעולם את אלי בת החמש וחצי, רעי בן השלוש וחצי ודורי בן החודשיים. הם הכירו כ"שידוך כנגד כל הסיכויים", הוא אומר. "כל אחד מאיתנו היה אז אחרי פרידה של זוגיות ארוכה. ידידה משותפת שנתקלתי בה אמרה שאני חייב לפגוש את עדי. אמרתי לה שאין סיכוי, אבל ליתר ביטחון שאלתי מה שמה. הלכתי וחיפשתי אותה בפייסבוק. ראיתי שיש לנו לא מעט חברים משותפים. התקשרתי לאחד החברים המשותפים ושאלתי אותו עליה. המשפט הראשון שהוא אמר לי: תקנה טבעת! אמרתי: טוב, אני חייב להתקשר אליה".
מהר מאוד התחתנתם והפכתם להורים. לא בדיוק המסלול התל־אביבי הנפוץ.
"אני מנתץ פרדיגמות על תל־אביבים", הוא מחייך. "אשתי ואני יחד מגיל 23. בסקאלה שבין בליין לחנון, אני מניח שאני הרבה יותר חנון".
רון הוא הבן האמצעי במשפחה. אחיו הבכור אריאל שנשוי לרותם סלע, עד לפני רגע גם הפרנזטורית של קסטרו, עוסק בנדל"ן. אור, האח הקטן, הייטקיסט. רון סומן כיורש להוריו בשלב מוקדם, אבל מתנער מכל רמז שקיבל את ניהול קסטרו על מגש של זהב ופאייטים. נסיך תקראו למישהו אחר. לדבריו, כשנשאל בצעירותו מה עושים הוריו, ענה: "בעלי מתפרה". הוא גדל בצפון תל־אביב, התגייס לתותחנים אבל סיים כקצין שלישות בשל מום בכליה, ועשה את הטיול המתבקש אחרי צבא בדרום אמריקה עד שהשתעמם מהנופים. משם, בלי יותר מדי זמן לבזבז, התחיל ללמוד חשבונאות וכלכלה. הוא עבד כאנליסט בפרוקטר אנד גמבל ישראל, גילה את החיבה לקמעונות, ומצא את עצמו בקסטרו כאנליסט פיתוח עסקי.
אחרי שלוש שנים יצא להרווארד ללימודי תואר שני, שם גם נולדה בתו הבכורה. כשסיים את לימודיו הציעו לו הוריו לחזור לקסטרו. אחיו אריאל עשה מסלול דומה, והחליט בסופו לא להצטרף למפעל המשפחתי. רון הירהר טוב־טוב לפני שענה בחיוב. "ההורים שלי מעולם לא נתנו לי או לאחיי תחושה שאנחנו מחויבים לזה. אבל ידעתי שאם אני חוזר לקסטרו אני רוצה תפקיד קונקרטי, לא תפקיד שייתפר למידותיי. מנכ"לית הכספים שלנו החליטה לפרוש אז מהחברה אחרי 20 שנה, והמליצה לאבי שאכנס במקומה. אני מאמין שהייתי יכול למצוא את המסלול המקצועי שלי בלי קסטרו, וגם שהטובה של החברה קודמת לטובתי האישית. ביום שאני לא אביא תוצאות, אני אצטרך לקום וללכת. יש תחושה של משקולת מאוד גדולה, כי אתה יודע שאתה צריך להוכיח שהבחירה בך היא לא אך ורק כי אתה הבן של או הנכד של. אלא משום שמאמינים ביכולות שלך".
פיקפקת בזה בהתחלה?
"אני לא חושב שפיקפקתי ביכולות שלי, כמו שגם אני הייתי צריך את השנים הראשונות כדי לראות שאני מסוגל להביא קבלות. האם זה לא גדול עליי? זו בהחלט שאלה ששאלתי את עצמי בהתחלה. מגיע בחור צעיר, בן 30, זה היה מוזר אם לא הייתי שואל את עצמי את השאלות האלה. גם היום אני מרגיש שאני עדיין עומד למבחן".
רוטר נכנס לחברה כשקסטרו חוותה הפסדים כבדים וירידה במכירות. ביוני 2018 התמזגה עם קבוצת הודיס, בעלת המותגים קרולינה למקה, טופ טן, הודיס ואורבניקה, ורוטר ג'וניור גויס למשימת ההבראה. הוא מונה למשנה למנכ"ל - כלומר לאמא ואבא שלו - וקידם שינוי רדיקלי בחברה. "התחלנו כמו שיפוץ קטן בדירה, שאתה חושב שתסיים אחרי צבע קטן בחדר, ואז מוצא את עצמך בעיצומו של שיפוץ כולל. עשינו שינויים בהנהלה. בנינו מחדש את הסטודיו לעיצוב ואת מערך הייצור בסין. הקמנו מחדש את המשרד באסיה. גייסנו עשרות עובדים בסין ובבנגלדש. החלפנו ספקים. הגענו לקורונה כשהשינוי הזה כמעט הושלם. היה לנו מזל".
ועדיין, הוצנחת לחברה כסוג של נסיך. אפשר לבקר את ההחלטות שלך?
"זה קורה בשוטף. בכל דיון ודיון. ככה חברה מתפתחת. אמא שלי גדלה בבית ספרדי, פטריארכלי, סבא שלי היה דמות מאוד דומיננטית, ולא היה טריוויאלי שהבת האמצעית תיכנס לעסק. המשפט הראשון שסבא שלי אמר לאמי היה: אל תצפי לקיצורי דרך. במשך 51 שנים כף רגלה לא דרכה בהנהלה בקסטרו. היא התחילה כמוכרת".
לך כן נתנו קיצורי דרך.
"זה לא לגמרי מדויק. כבר מכיתה ה' ההורים שלי שלחו אותי לעבוד בקסטרו בחופש. גם כשמוניתי למנכ"ל, זה אחרי שבע שנים שבהן מילאתי כמה תפקידים בחברה. זה היה מתוך קריאה מפוכחת שלא נכון לחברת אופנה ששני האנשים שעומדים בראשה יהיו אנשים מעל גיל 60".
רוטר מונה למנכ"ל אבל עדיין נמצא בצילם של הוריו. אביו מונה ליו"ר פעיל, ואמו מכהנת כדירקטורית בקבוצה. רוטר קיבל את כל סמכויות הניהול, אבל עדיין משייט בין נעלי הבוס לילד של ההורים שלו. "המילה האחרונה היא שלי כמנכ"ל".
זה כבר עמד במבחן המציאות, שהם רצו דבר אחד ואתה החלטת דבר אחר?
"חד־משמעית, אבל לא יקרה מצב שהם יביעו עמדה שונה ואני אפעל אחרת, מבלי לשכנע אותם. מבחינתי זכות הווטו שלהם. זה מפעל החיים שלהם שאני רק נכנס לתוכו, ולפני העסק הם אמא ואבא שלי. ההצלחה של העסק מאוד חשובה לי, אבל האחדות של המשפחה שלי מעל הכל".
באסיפה הכללית ב־2019, התנגדו למינוי של אבא שלך ליו"ר. ברגע כזה אתה מצליח להיות מנותק מהעובדה שמדובר באבא שלך ולהתייחס לדברים עניינית?
"כן. הביקורת לא הייתה על המינוי, ועובדה שהוא אושר, אלא יותר חשש מזה שיו"ר של חברה הוא אבא של המנכ"ל. אם היית שואל בתחילת מרץ שעבר את מרבית האנשים מה יהיה עם קסטרו, הם לא היו מעלים על דעתם שנסיים את השנה הזאת בכזאת הצלחה. הסיבה המרכזית היא אתי וגבי רוטר, ולא בגלל שהם ההורים שלי. אם הם לא היו דואגים שהחברה תהיה מושתתת על יסודות חזקים, גם הווארד שולץ, המנכ"ל האגדי של סטארבקס, לא היה מצליח במשימה".
5 צפייה בגלריה
''אני מתייעץ עם רותם מלא, יש לה ראש חריף מאוד''. האח אריאל רוטר ואשתו רותם סלע
(צילום: דנה קופל)
רותם סלע, שנשואה לאחיך, הייתה הפרזנטורית של קסטרו עד לפני חצי שנה. במשמרת שלך החלטתם להפריד כוחות.
"רותם עשתה איתנו עבודה יוצאת מן הכלל הרבה מאוד שנים והיא ללא ספק הכוכבת הכי גדולה היום בישראל. באופנה יש דינמיות וכל הזמן עושים שינויים. מי שמכיר את רותם יודע שהיא הכי מקצועית שיש. חשבנו יחד מה נכון, והחלטנו שנכון לשני הצדדים להפריד כוחות בשלב הזה. הייתה לרותם תרומה אדירה לקסטרו".
אתם מתייעצים על העסק גם עכשיו?
"אני מתייעץ עם רותם מלא. יש לה ראש חריף מאוד. היא מבינה שיווק אופנה וסטייל ותקשורת. היא מבינה מאוד איך דברים עוברים מסך. אני מתייעץ איתה על קמפיינים, שפה שיווקית, מיתוג, ומעבר לזה ברמה האישית אני מאוד אוהב אותה. יש לנו ילדים באותם גילים. רותם האמא, בת הזוג, היא אדם נעים ומקסים וסופר־מצחיק, בחיים האמיתיים אפילו יותר. יש לנו קשר מאוד חזק. אני גר קרוב מאוד לאחים שלי. אנחנו מדברים כל יום, אבל לא מתקרצצים אחד על השני, למרות שעכשיו, אחרי שנולד לנו דורי אנחנו שולחים לרותם ולאחי את הגדולים שלנו כדי שיעזרו. היא סופר־אמא. חוזרת בבוקר אחרי לילה של צילומים, ויש לה שלושה ילדים שלא מרגישים לרגע שאמא שלהם לא שם. זה דורש ג'ינגול וכוחות בלתי רגילים, ועל זה – אני מכניס להם את שני הילדים שלי, כשאפשר, והם עושים את זה באהבה גדולה".
כשהיא פותחת שולחן עם גל גדות, אתה מוזמן?
"בהרבה אירועים הייתי. לא מזמן היה יום הולדת 40 לאחי, וראיתי את גל עם ירון (ורסנו בעלה – א"ס). היא כל כך צנועה, כל כך מחוברת לקרקע, אני מכיר אותה מתחילת הדרך בקסטרו, הרבה לפני כל התהילה, ואין אפילו סנטימטר של שינוי בהוויה שלה. זה הקסם שלה. היא בשורה הראשונה של הכוכבים ההוליוודיים והיא מדברת איתך בגובה העיניים, סופר־נעימה, אפס פוזה. אני מאוד שמח עבורה. זה כיף לראות ישראלי שמצליח ככה בעולם".
יש סיכוי שהיא תלבש קסטרו ביום מן הימים על השטיח האדום?
"אני בטוח שכן. הכי חשוב שהיא תלבש קסטרו ביום־יום וגם זה אני בטוח שקורה".
יש לרוטר במשרד תמונה של סבא אהרון, מייסד העסק שהתחיל בחנות קטנה ברחוב אלנבי. כמתבקש, הוא חושב לא מעט מה היה עושה במקומו. "היינו קרובים. נולדתי בתזמון מעניין. הוא בדיוק היה בשלב העברת המקל, והיה יותר פנוי לבלות איתי. הייתי מגיע אליו ואל סבתא לפחות פעם בשבוע והייתי מתיישב לידו והוא היה מספר לי סיפורים מעברו. הרבה פעמים הוא היה חוזר על אותם סיפורים. בתור ילד אתה חושב שסבא שלך לא זוכר. אבל בדיעבד, סבא שלי ידע טוב מאוד מה הוא עושה. הוא סיפר לי את הסיפורים שדרכם רצה להעביר לי ערכים. חזר על זה שוב ושוב, על זה שאסור שהכסף יוביל אותך".
הכסף אולי לא מוביל את רוטר, אבל השנה היה קשה להתעלם מהאתגרים הכלכליים שעמדו על הפרק. הסגרים הנחיתו על החברה מכה קשה וההכנסות של קסטרו־הודיס צנחו בשנת הקורונה ב־30 אחוז. "להיות סגור זה הכי קרוב לגזר דין מוות. זו תחושה נוראית לראות את החנויות שלך סגורות במשך שבועות. פיזית זה צובט בלב. הנזק הוא נזק גדול. העובדה שעברנו אותו בהצלחה אולי מסתירה את הפגיעה שהייתה פה - 400 חנויות סגורות שלהן נקנו מלאים במאות מיליוני שקלים".
קולכם לא נשמע במאבק הטקסטיל והאופנה. הראל ויזל, מבעלי פוקס, היה הרבה יותר דומיננטי בתקשורת.
"הראל ויזל היה חלק מהתאגדות רשתות המסחר. היה צוות מצומצם בהנהגה של המאבק שאבא שלי היה חבר בו ונפגש עם עשרות נציגי אוצר וממשלה. היינו גם אחת מהקבוצות שתרמו הכי הרבה למימון הפעילות של ההתאגדות".
הרבה חברות ומפעלים יצאו נגד הממשלה על ניהול המשבר.
"החל"ת סיפק רשת ביטחון לעובדים וחבל משמעותי גם למעסיקים. רק בקבוצה שלנו, שכר העבודה בחודש הוא בסדר גדול של 25 מיליון שקל. כשיש לך אפס הכנסות זו הוצאה שיכולה להוציא חברה מאיזון. מנקודת המבט של קסטרו, העובדה שמהסגר השני והשלישי הוחלט שלא נותנים מענקים ופיצויים לעסקים גדולים, הייתה החלטה לא נכונה. זה שאתה עסק גדול לא אמור לפעול לרעתך, אם נפגעת מהחלטות הממשלה. העסקים הגדולים הם עסקים שמשלמים את רוב המסים, מעסיקים את רוב העובדים, והעובדה שבתקופת הסגרים נדרשנו לשלם ארנונה – עשרות מיליוני שקלים – בעוד עסקים בינוניים וקטנים היו פטורים מכך היא עיוות".
אתה והוריך ויתרתם על חלק מהמשכורת שלכם. מיום כניסתך לתפקיד אתה מקבל 65 אחוז פחות, 31 אלף שקל במקום 86 אלף. מה עמד מאחורי הצעד הזה?
"פנינו למשכירים שלנו בבקשה לתת לנו כתף, אז אני לא חושב שיכולנו להסתכל עליהם בעיניים ולבקש את זה אם אנחנו לא משלמים את המחיר באופן אישי. ויתרנו גם על כל תגמולי שכר הדירה בגין נכסים שמושכרים לחברה. מדובר במיליוני שקלים. נאה דורש נאה מקיים".
אבל ההבדל בינך ובין ספק הוא שאתה לא מרגיש את זה בכיס.
"לא נכון. אני לא חי על חשבון ההורים שלי. לקרוא לפגיעה בשכר שלי 'סמלית' קצת חוטא לגובה ההפתחה. אני לא מכיר עוד מנהל במשק שהפחית בשכרו כמוני".
רוב העולם עבר לקנות השנה באונליין. קסטרו לא הייתה מומחית שופינג ברשת עד השנה.
"לא מסכים. בינואר 2013 השקנו אתר לפני כל המתחרות שלנו. אחרי הסגר הראשון, השקנו אתר חדש וככה בסגר השני והשלישי הייתה לנו פלטרפורמה מדהימה לשחק איתה והגענו לשיאי מכירות שלא דמיינו. אם היה פער, ללא ספק סגרנו אותו".
אנשים התרגלו לקנות באונליין. אולי אין יותר מקום לקסטרו שגדלנו עליה?
"יש קהל מאוד גדול שמתחיל את הרכישה באונליין ומגיע לחנות להמשיך אותה, ולהפך. המסחר כיום לא דומה לזה שלפני עשר שנים וזה שיהיה בעוד עשור. קסטרו 70 שנה על הרגליים, כי היא עברה את השינויים האלה".
ועדיין, כאופנת קז'ואל, נפגעתם מזה שאנשים נשארו בבית ולא ממש היו צריכים בגדים לעבודה.
"אחרי עבודה בסגר הראשון, השקנו קולקציה ביתית וקולקציה ספורטיבית, שבאו למלא את החלל בביקוש ללבוש משרדי ולאירועים. התוצאות היו פנומנליות. העבודה מהבית והספורט אלה שינויים שכאן כדי להישאר, ושעשינו בספרינטים. לצד זה ראינו ירידה גדולה בתחום הפאשן. לא היו אירועים. לא היו מסיבות. לא הייתה עבודה ללכת אליה. עכשיו, אנחנו רואים התפוצצות. אנשים צמאים לצאת ולהתלבש וזה יורגש גם בצריכה".
אחד הדברים הראשונים שעשית היה לוותר על הלוגו האדום על הבגדים שלכם.
"התאמנו את השפה השיווקית למילניאלס. הבנו שהפרסום הכי טוב זה לא אם מישהו ילך עם חולצה עם הלוגו, אלא זה שישאלו אותו מאיפה החולצה”.
להוריד את הלוגו בעצם מאפשר לקרב קהל סנובי יותר.
"לא. אם מישהו היה מתבייש ללבוש קסטרו לא היינו מוכרים במיליארד שקל".
חטפתם לא מעט על הפרסומות שלכם. האשימו את הקמפיין שלכם לאופנת ילדים בפלירטוט קל עם פדופיליה.
"אני חושב שמי שמסתכל על ילדה צעירה ואלה המחשבות שעולות בראשו, צריך לעשות בדק בית עם עצמו. יש לך בעיה וכדאי שתטפל בזה לפני שתפגע באמת בילדה. זה בדיוק מה שכופה על ילדות את העולם העקום, שאנחנו צריכים להרחיק אותן ממנו. אני יכול להראות לך תמונה של ילד שיושב בתנוחה דומה ועליה לא שמענו ביקורת אחת. יש דין אחד לגברים שמאפשר להם לעשות מה שהם רוצים, ודין אחר לנשים שמקטין ומחפיץ אותן ונותן לגיטימציה לפעול כלפיהן בצורה לא סבירה.
"מה הבעיה בביקורת הזאת? כל ילדה שרוצה לרכוב על סקייטבורד או לשבת עליו כמו שילד יושב, תרגיש שאסור לה. כאילו אומרים לה: את צריכה לשבת ברגליים סגורות, עם ידיים שלובות, להיות בשקט. אח שלך לעומת זאת, יכול לעשות מה שהוא רוצה. זה מזעזע, וזה מעודד אלימות נגד נשים. ולכן מאוד התרעמתי על הביקורת הזאת. אני עומד מאחורי הקמפיין שלנו. יש לי ילדה בת חמש וחצי, וחשוב לי שהיא תגדל בעולם שבו היא תרגיש בדיוק כמו שאני גדלתי כגבר. אני לא רוצה לחיות בעולם שבו ילדות מאוימות על ידי כל מיני טורפים, ובגלל זה נדרש מהן לשנות את אורח החיים. אנחנו צריכים לתת לילדות שלנו את התחושה שלא משנה מה הן עושות – אף אחד לא יכול לפגוע בביטחון האישי שלהן".
גם על הפרסומת האחרונה של רותם, שמוכנה להרוג בשביל שמלה, קיבלתם בראש.
"ברור שאין פה מסר שצריך לרצוח כדי לקנות שמלה. אם זה היה גבר, כולנו היינו מבינים שזה הומוריסטי, אבל אישה לא יכולה להיות הומוריסטית, ולא יכולה להיות חזקה, מה פתאום? אישה צריכה להיות כנועה. השמלה הזאת אזלה מהמלאי מהר מאוד, ולא היה מקרה אחד של אלימות בחנויות. זו ביקורת מיותרת ומיזוגינית".
באמצע השנה הקרובה מתכננים בקסטרו לסמן טריטוריה גם בתחום כלי הבית. השאיפה להקים בין 50 ל־80 נקודות מכירה בחמש השנים הקרובות מעידה על אסטרטגיה שאפתנית – בשוק רווי ותחרותי מאוד. אבל רוטר לא מתרגש. "אף פעם לא פחדנו מתחרות. לפני שמונה שנים השקנו את מותג הילדים, שוק עוד יותר רווי ותחרותי, ובמבחן התוצאה אנחנו אחד ממותגי הילדים המובילים בישראל, עם תחרות בינלאומית קשה מאוד – כולל האונליין, כולל אפליה במע"מ. ואנחנו מתכננים לעשות את אותו דבר בתחום הבית, עם התאמות לטעם הישראלי. מה שהחברות הבינלאומיות פחות נותנות לו משקל כי עבורן ישראל בסוף היא יעד קטן".
אתה בכלל אוהב אופנה?
"לא הייתי מגדיר את עצמי פאשניסט בכלל. כשאני קונה בגדים, אני מתייעץ עם אשתי כי אני מאוד סומך על הטעם שלה. אני מתלבש מאוד קז'ואל. יש לי הבנה בסיסית באופנה אבל בסטודיו יש את האנשים הכי פאשניסטים ואני נותן להם אוטונומיה מלאה להוביל. אני מחובר לטרנדים ברמה המקצועית. לפעמים שואלים לדעתי. כי בסך הכל הרבה מהלקוחות דומים לי באפיונים. אנשי מקצוע שעובדים במשרדים ורוצים ללכת בערב למסעדה ורוצים להרגיש טוב באיך שהם מתלבשים. הם לא רוצים להרגיש קורבן אופנה".
אבל הסיכוי ששתי נשים עם שמלה זהה ייפגשו באותו אירוע גבוה כשקונים קסטרו.
"הסיכוי לא גבוה בכלל. אנחנו עובדים על הרבה יותר דגמים במקבצים יותר קטנים. היום יש יותר סיכוי שמישהי תגיע לחנות והשמלה שהיא רצתה כבר לא תהיה במלאי, אבל תהיה לה שמלה חדשה אחרת. סבבי הייצור שלנו הרבה יותר מהירים".
רמת ההזדהות והמסירות של רוטר עם המותג המשפחתי לא מאפשרת לו לפלרטט עם אף חנות מתחרה. הארון שלו, הוא מדווח בגאווה, מאה אחוז קסטרו. "גם לאשתי ולילדים. אני משלם על הכל. יש לי הנחת עובד כמו כל עובד עם הגבלה חודשית".
אז אם אשתך קיבלה במתנה חולצה מחברה אחרת – זה לא ייכנס לארון?
"בוא נגיד ככה, אצלי זה מאה אחוז קסטרו, ואצל אשתי זה 90 אחוז. היא יכולה להרגיש חופשי לקנות מה שהיא רוצה, ולאשתי באמת יש סטייל, והיא בוחרת רוב הזמן בקסטרו. אני גם רואה אם קנתה במקום אחר – מה היא קנתה, ואם יש לנו מענה. התפקיד שלי הוא לא להיות עם העיניים רק על קסטרו, אלא לחיות את התחרות ולראות מה חברים שלי לובשים".
אז לא תנתק קשר עם חברים שמעדיפים זארה?
"ממש לא. אבל אם אני מביא להם מתנה ליום ההולדת זה יהיה רק מקסטרו. יש גבול".
פורסם לראשונה: 06:51, 02.04.21
