הנושה ידע שהחייב בקשיים – שעבוד המשק בוטל

אדם שעוסק בניכיון שיקים פרס מחדש חוב לבעל חברה שנקלע לקשיים. כבטוחה נרשם שעבוד על המשק שלו. ביהמ"ש קבע שמדובר בהענקה פסולה

עו"ד נמרוד חיים הראל | פסקדיןפורסם: 04.04.21 , 07:18

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של נושה למכור משק ששייך לחייב כדי לפרוע את החובות שלו כלפיו. הנושה רשם שעבוד על המשק ללא הסכמת הבנק שלטובתו רשומה משכנתא על הנכס, וללא הסכמת גרושתו של החייב שטוענת לזכויות במשק. השופטת נועה גרוסמן קבעה שהשעבוד אינו תקף שכן מדובר בהענקה פסולה.

החייב, שבבעלותו זכויות במשק באזור השפלה, נכנס להליך פשיטת רגל באוגוסט 2014. הוגשו נגדו תשע תביעות חוב בסכום של 5.3 מיליון שקל.

הנושה עוסק בניכיון שיקים. החברה של החייב מסרה שיקים לצד שלישי, כשהחייב חתם בערבות אישית על השיקים. הצד השלישי ניכה את השיקים אצל הנושה אך שלושה מהם חזרו והחייב ביקש לדחות את מועד פירעונם של היתר.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

במאי 2013 נחתם הסכם בין הנושה לבין החייב בו הוסדר מחדש החוב ואופן תשלומו. במסגרת ההסכם החוב נפרס להלוואה ארוכת טווח של 705,408 שקל וכבטוחה לפירעון ההלוואה החייב שיעבד את המשק לטובתו. מדובר בשיעבוד בדרגה שנייה שכן המשק כבר היה משועבד לבנק ירושלים בגין הלוואת משכנתה.

הנושה ביקש לאפשר לו לנהל הליכי כינוס נכסים ומימוש המשק בהוצאה לפועל, ובתוך כך להכיר במעמדו כנושה מובטח של החייב. הוא הדגיש כי השיעבוד נרשם כדין הן בספרי מינהל מקרקעי ישראל והן ברשם המשכונות.

החייב לא הכחיש כי נתן הסכמתו לרישום שיעבוד מדרגה שניה על הנכס לטובת הנושה, אך טען כי הדבר נבע מתוך אילוץ ושידול של הנושה. לדבריו, הנושה ניצל את העובדה שבאותה תקופה הוא סעד את אביו החולה והפעיל עליו לחצים להסדרת החוב.

גרושת החייב התנגדה לבקשה וטענה כי השקיעה כספים רבים בנכס והיא רואה בנחלה ובבית רכוש משותף. לדבריה, בשום שלב לא הסכימה לרישום השיעבוד.

הנאמנת סברה כי יש לבטל את המשכון בהיותו הענקה פסולה. היא ציינה כי במועד ההסכם החייב היה נתון בקשיים כספיים והנושה היה מודע לכך. כמו כן, לא הוצגו ראיות לכך שהנושה בפועל נתן כספים לחייב בתמורה לאותו הסכם הלוואה.

השופטת נועה גרוסמן הורתה על ביטול המשכון לאחר שקבעה כי מדובר בהענקה פסולה. היא הסבירה כי ההענקה באה לידי ביטוי בכך שעצם יצירת המשכון כתנאי להסכם פריסה מחודשת של החוב לנושה שידרגה את מעמדו של הנושה מנושה רגיל לנושה מובטח.

היא הבהירה כי במצבים בהם ההענקה בוצעה בתום לב ובתמורה בת ערך, הנאמן אינו יכול לבטל את הענקת המשכון. ואולם, במקרה זה הנושה לא עומד בתנאי תום הלב. השופטת כתבה בהקשר זה כי אין ספק שהנושה ידע שהחייב נמצא בקשיים כלכליים במועד יצירת המשכון. מצבו הכלכלי של החייב היה למעשה הרקע והתשתית להסכם והדבר נכתב במפורש במסמך.

לפיכך קבעה השופטת שמעמדו של הנושה הוא כמעמד נושה רגיל והוא אינו יכול לפעול למימוש המשק לטובתו. הנושה חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל.