הבנים מסוכסכים – הכלה מונתה כאפוטרופסית
אחד מבניה של קשישה הסובלת מירידה קוגניטיבית ביקש להתמנות כאפוטרופוס שלה, אבל בית המשפט התרשם שהוא מעוניין לשלוט ברכושה
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה
בקשה של אדם להתמנות כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של אימו. על בסיס תסקיר שהוגש בתיק נדחו טענות הבן שאמו סובלת מהזנחה. השופט ארז שני הטיל ספק במניעיו של הבן, בין היתר לנוכח בקשתו מהאם לשנות את צוואתה. בסופו של דבר מונתה אשת אחיו, כלתה של הקשישה, כאפוטרופסית למשך שנה.
בבקשה דחופה שהגיש נגד אחיו ואשתו ונגד האפוטרופוס הכללי ושירותי הרווחה ביקש הבן למנות לאימו אפוטרופסית לדין ולהורות על הגשת תסקיר.
הוא טען בין היתר כי אימו הובאה לחרפת רעב, כי היא מוזנחת וכי פקידת הסעד מוטה לטובת אחיו. התובע האשים את העובדת הזרה כי גנבה מאימו פרטים יקרי ערך וכספים, כי היא מתרשלת, וכי אחיו ורעייתו גורמים לאם לחיות בתנאים גרועים מכפי המגיע לה ומכפי יכולתה.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
הוא ציין כי יש חוסר בהירות באשר לייפוי כוח שעליו חתמה האם ב-2002 ובו צירפה את אשת אחיו לחשבון הבנק שלה. לטענתו, אשת אחיו עושה בחשבון הבנק של האם כבשלה ולא ברור מה נעשה עם סכום של 900 אלף שקל שהיה בחשבון. הוא הוסיף כי אחיו זכה בלוטו אך לא השיב לו כספים שהוא חייב לו.
השופט ארז שני ציין כי אין מחלוקת שהאם היא בבחינת אדם שצריך למנות לו אפוטרופוס. די בכך לדבריו כדי לדחות את הבקשה, ואמירות הבן בדיון כי הוא מבקש להתמנות כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של אימו אינן מספיקות שכן היה עליו להגיש מראש בקשה מתאימה.
הוא דחה את טענות הבן בעניין ההזנחה ןציין כי לפי התסקיר דירת האם נקיה ומסודרת, קיים ציוד וריהוט והדירה מותאמת לצרכיה הסיעודיים. השופט התרשם כי האינטרס של התובע בהגשת הבקשה הוא לנהל מעין "קדם עיזבון", ולא בכדי הוא ביקש מסמכים חשבונאיים כאלה ואחרים.
בפסק הדין צוין שמחומר הראיות עלה שהבן ניסה לשכנע את אימו לשנות את צוואתה בשנים האחרונות, תקופה בה היכולת הקוגניטיבית שלה התדרדרה והיא הייתה בבחינת "קשישה מוחלשת". די בכך, נקבע, כדי לפסול אותו מלשמש כאפוטרופוס.
בנוסף, ב-2002, בהיותה במיטב כוחותיה הקוגניטיביים, בחרה האם לצרף את כלתה לחשבונה. עניין זה "משדר" שבזמנו היה לה אמון מוחלט בכלתה ולא הובאה כל ראיה שאמון זה פקע.
כמו כן, פקידת הסעד קבעה במפורש כי התובע אינו מבין את אורח חייה ומצבה הנוכחי של אימו, הוא אינו מעורב בטיפול בה אלא מגיע לבקרה מפעם לפעם.
השופט כתב כי אינו רואה סיבה לסטות מהמלצת שירותי הרווחה למנות את כלתה של האם כאפוטרופוסית לגופה ולרכושה, למרות התנגדותו הנחרצת של התובע.
"התרשמותי היא כי יכול גם יכול והתובע אוהב את אמו, רוצה בטובתה. אלא שהוא גם ער מאוד ואולי ער יותר מדי, לעניינים כספיים", כתב והוסיף כי נראה שהבן מבקש למקם את עצמו בעמדה של "בקר" על מנת לבדוק את הכספים ולוודא שבאחרית ימיה של אמו יהיה מספיק מה לחלק.
השופט ציין כי למרות הסכסוך בין האחים עדיין מינוי הכלה כאפוטרופסית הוא לטובת הקשישה שכן היא נוכחת בחייה ושמירה על הרגלים קבועים נכונה לאנשים בירידה קוגניטיבית.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקש: עו"ד לימור דוידי
- ב"כ המשיבים: עו"ד הודיה בוארון-לוי
- עו"ד מאירה אזרד עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
