לאחרונה חגגו באחת היחידות הרגישות ביותר באגף המודיעין יום הולדת. הייתה עוגה, ומייל ברכות נשלח בנוהל לאנשי היחידה עם הישגי החוגג בשנה האחרונה. רק נשוא החגיגה נעדר מהאירוע, כשם שנעדר מכל חגיגות ימי ההולדת הקודמים שלו, קופא מקור שיכול להגיע למינוס 270 צלזיוס.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לכל יחידה בצה"ל יש את הטקסים הפרטיים שלה, ויחידת הלוויינים של אמ"ן, חלק מיחידת האיסוף 9900, אינה יוצאת דופן. ב־9 באפריל מלאו שבע שנים לשיגור לוויין הריגול אופק 10 בטיל שביט מבסיס פלמחים, אל מסלול סביב כדור הארץ. לוויין מכ"ם, שמסוגל לראות גם בימים ששאר הלוויינים יעילים פחות בגלל עננים או חשיכה.
"אנחנו קשורים ללוויינים אישית", אומרת רס"ן ש', מהנדסת מערכות חלל בלוויין, בת 32 מחולון ובהיריון מתקדם, ששולח אותנו לשוחח מטעמי קורונה בזום. "חלק מהעבודה שלנו ביחידה הוא לא רק להפיק מהלוויינים את המידע המודיעיני לצרכנים שלנו, אלא גם לשמור על חייהם כדי שישרתו כמה שיותר זמן. יש לנו פה ילדים ששווים כל אחד יותר מ־100 מיליון דולר, ואנחנו חייבות כל הזמן להיות קשובות אליהם, ולפתור להם מרחוק בעיות. המסורת קובעת שאנחנו חוגגים לכל אחד מהם יום הולדת ביום השנה לשיגור שלו. בשנה האחרונה ביחידה, עם עבודה כל כך רצינית ולחוצה, צריך גם את הרגעים האלה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"נכסים לאומיים" קוראים ביחידה לששת הלוויינים המבצעיים שלה, ובצדק. מה שהתחיל לפני קצת יותר מ־40 שנה עם קומץ משוגעים באמ"ן בראשות תא"ל בדימוס חיים אשד – שהצליחו לשכנע את המפקדים שלהם ואת ראש הממשלה מנחם בגין שישראל הקטנה והלא־ממש עשירה מסוגלת לבנות ולשגר לווייני ריגול, שעלו עד אז מיליארדים ושימשו רק מעצמות כמו ארה"ב ובריה"מ – הפך אחרי דרך ארוכה ולא נטולת כישלונות להיות מרכיב מרכזי באמצעי האיסוף של קהילת המודיעין, ואחד הבודדים שקיומו אינו מסווג.
3 צפייה בגלריה
בעולם המפעילים הם מהנדסים בני 40, בישראל אלו חיילים בני 19. הדמיה של לווין אופק
(צילום: הדמיה של הלווין משהב"ט)
מקורות זרים מדווחים שוב ושוב על תקיפות ישראליות בעומק סוריה, בעיראק, בים סוף ובמדינות מוסלמיות באפריקה. בתקופה האחרונה, הם מפרסמים ידיעות על פגיעות מסתוריות בספינות איראניות ובאתרי גרעין במדינה. אי־אפשר היה לדבר על התמודדות במערכה שבין המערכות אם לא הייתה לישראל יכולת עצמאית לאיסוף מודיעין 24/7 בכל המזרח התיכון, שמקנים לה הלוויינים.
היכולת הזו נהגתה במקור כדי להבטיח שמצרים תקיים את הסכמי השלום הטריים עם ישראל, והפכה עם הרבה יצירתיות ועקשנות (ועל פי פרסומים זרים מימון של דרום־אפריקה מימי האפרטהייד) לכלי מרכזי במערכה מול איראן.
בשנתיים האחרונות זכה מרכז הלוויינות של 9900 לאות הערכה מבצעי מהרמטכ"ל על השתתפות בפעילות מב"ם מיוחדת בשיתוף בין־זרועי ובין־ארגוני ועל עבודת איסוף מודיעין שהובילו למבצע מוצלח, לאות הערכה מראש אמ"ן על מבצע חשאי בהשתתפות מספר יחידות צה"ל והמוסד, ובפרס הרמטכ"ל על אפקטיביות מבצעית.
המשמעות של שישה לוויינים שכל אחד מקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי, אם תומרנו למסלולים מתואמים, היא 96 מעברי לוויין ביממה, אחד לכל רבע שעה. בכל פעם שהלוויין "זורח" מעל שמי האזור – עולה באופק כמו השמש והירח במזרח – יש ליחידת הלוויינים כרבע שעה לתקשר איתו: לשלוח הוראות צילום, להוריד תמונות שצולמו, לבצע עדכוני תוכנה וללטף מרחוק כלים בגודל מקרר ומשקל של כ־350 ק"ג ששורדים בתנאים הקשים של החלל. משרד הביטחון לא חושף כמה הוא משלם לתעשייה האווירית, הקבלנית הראשית של תוכנית לווייני הריגול הישראליים, על כל אחד מהם, אבל כאשר איטליה רכשה לוויין כזה מישראל לפני כעשור היא שילמה עבורו ועבור תחנת הקרקע שלו 185 מיליון דולר, אחד מאמצעי הלחימה הכי יקרים בצה"ל.
בשבועות האחרונים הוכרז אופק 16, לוויין הצילום האחרון עד כה ששוגר ב־6 ביולי 2020, כמבצעי. בכך העלה את מספר לווייני הריגול הישראליים לשיא. כעת הוא נכנס לרשימת ימי ההולדת ביחידה, ולאחר תהליך ארוך של כיול המצלמה שלו שבנתה חטיבת אל־אופ של אלביט, ושילובו במערכות המידע של אמ"ן, החל לספק צילומים חדים ועשירים יותר מכל לוויין ישראלי לפניו. לצידו עדיין מתפקד אופק 5, ששוגר לפני 19 שנים, זקן הלוויינים הישראליים, שעבר מזמן את תחזיות החיים שלו שניבאו לו חמש שנים. "יש לו עדיין איכותיות שאין להרבה לווייני צילום מסחריים", אומר סא"ל ח', המפקד הפורש של יחידת הלוויינים. "הוא גם ההוכחה ליכולת של המפעילים והמפעילות וכל הצוות לשמור על הלוויינים כך שיאריכו חיים הרבה אחרי הערכות היצרן".
פרסום של התעשייה האווירית, שמכרה לפי גורמים זרים לווייני ריגול גם להודו ולאזרבייג'ן, מגלה כי ללוויינים שלה יש כיום רזולוציה של 50 ס"מ, הרבה יותר טובה מהיעד המקורי שהוצב לתוכנית בתחילת דרכה – רזולוציה של מטר אחד, שתאפשר להבדיל בין טנק למשאית. ללוויינים האמריקאיים יש כנראה רזולוציה טובה יותר, אבל האחרונים שבהם עלו יותר מחמישה מיליארד דולר לאחד, ועם משקל של 20 טונה הם ממשיכים להיות בליגה אחרת.
בישראל ממשיכים ללכת בכיוון הפוך, עם הטרנד הטכנולוגי של ננו־לוויינים. מינהלת הלוויינים במשרד הביטחון, שבראשה עומד תא"ל במיל' אמנון הררי, חתמה על חוזה עם רפאל לאספקת מספר לווייני מודיעין קטנים עוד יותר מלווייני האופק, ששיגורם יגביר עוד יותר את קצב הביקורים של אמ"ן מעל נקודות חשודות במזרח התיכון. סא"ל ח' לא מנדב עוד פרטים אבל מוכן לאשר ש"לוויינות זעירה וזולה והוזלת השיגורים לחלל יוצרות לנו אפשרויות חדשות. צה"ל לומד את היכולות הקיימות בשוק ובוחן את היכולות החדשות ואת פוטנציאל המענה שלהן למשימותיו".
בעולם כבר הדגימו הסינים, ההודים והרוסים יכולת להשמיד לוויינים במסלול בירי טילים מהקרקע, יכולת שעשויה לסכן בעתיד את הלוויינים הישראליים אם תגיע לאיראן, למשל. אפשר רק להניח שדגש רב ניתן להצפנת הצילומים ולתקשורת עימם מפני התקפות סייבר עוינות.
החמ"ל של יחידת הלוויינים נראה פחות עתידני ומרשים מהצפוי, בטח יחסית לטכנולוגיה שהוא מנהל. מסכים מציגים את מפת האזור ומסלולי הצילומים של הלוויינים, ואת מועדי המעברים הבאים שלהם. כמו שקורה הרבה בצה"ל, בזמן שבעולם מפעילי לוויינים הם בדרך כלל מהנדסים בני 40, בצה"ל אלה חיילים בני 19, שמאותרים ממגמות ריאליות בתיכון, מגויסים למסלול שחקים שוב"ל של אמ"ן ולקורס של חמישה חודשים, וחותמים על גיוס לקבע של שנה ועל השלמת שירות חובה ל־32 חודשים לחיילות שביניהם.
"אנחנו מחפשים את החנונים היצירתיים. 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה או מדעי מחשב, אבל גם תיאטרון, אמנות או ריקוד", אומרת רס"ן ש', ראש מדור הפעלת האיסוף, בת 30 מקיבוץ עין חרוד מאוחד. "טכנולוגיה זה לא הקריטריון היחיד. אנחנו צריכים אנשים שיידעו לפתור בעיות, יש לא מעט אירועים שדורשים התערבות והפעלת שיקול דעת בזמן אמת, לתעדף משימות בין הלוויינים, כי לכל אחד מהם יש את המאפיינים שלו. צריך לדעת לנצל את המשאב היקר הזה, בזמן שכמות הלוויינים הולכת ועולה עם השנים, אבל כמות המפעילים נשארת זהה".
אז איך שומרים על תקינות הלוויינים שמשייטים רחוק מהישג ידם של המפעילים? "אנחנו מקבלות מידע על המצב הבריאותי של הלוויין", מסבירה רס"ן מ', מהנדסת מערכת תחנת הקרקע של הלוויינים, בת 32 מגן יבנה. "אם מתחילה תקלה באחת המערכות, אם אחת מהן מתחממת מדי, או כל חריגה אחרת. יש דברים שהמפעיל פותר לבד, ויש דברים ארוכי טווח שאנחנו פותרים יחד עם אנשי התעשייה האווירית שמכירים את הלוויינים הכי טוב".
כמה לחוץ יכול להיות במשמרת?
"רוב העבודה של הלוויינים נקבעת מראש, אבל ביום שישי בערב יכול להתקשר פתאום ראש אמ"ן או הרמטכ"ל עם בקשה, ואנחנו דואגות שהם יקבלו את התמונה של היעד שביקשו".
3 צפייה בגלריה
''לווינים מייצרים כמויות אדירות של מידע''. לווין אופק
(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)
קורה שמפעילים מסיימים משמרת, חוזרים הביתה ואז שומעים בחדשות על עוד תקיפה ישראלית ארוכת טווח?
"אנחנו כמובן לא יכולות לחלוק שום דבר עם המשפחה, שמתרגלת לא לשאול שאלות. לכל אחד יש את מבט הפוקר שלו כשהוא שומע דיווחים בתקשורת על אירועים שהוא היה עד להם באירוע מתפרץ בלילה. אם כי הלוויינים מייצרים כמויות אדירות של מידע, אז לא תמיד נדע באותו רגע מה הם מצאו ואיזה שימוש עשו במידע".
ורק תעלומה אחת מלווה את היחידה שיכולה בכל רגע לאתר בסיס טילים חדש, ספינה חשודה או שיירת נשק ברחבי המזרח התיכון, אבל אנשיה מתקשים למצוא את הסיבות להרכב האנושי שלה: 62 אחוז של מפעילות, ורק 38 אחוז מפעילים, אולי השיעור הנשי הגבוה ביותר ביחידה מבצעית בצה"ל. גם בדרגי הפיקוד של היחידה, שנחלקת בין אנשי ההפעלה ואנשי הפיתוח, יש מספר גבוה יחסית של קצינות.
"זה היה ככה עוד כשהגעתי ליחידה", אומרת מהנדסת החלל רס"ן ש'. היא נמצאת במשרדה בהיריון מתקדם, וכל הצוות התגייס לאפשר לה להמשיך לעבוד אבל להרחיק אותה ממגע קרוב עם אנשים. "אנחנו לא שונים מגוגל או מפייסבוק. אני בעצמי מועמדת לסא"לית, ויש כאן עמוד שדרה נשי רחב. אף אחד עוד לא בדק איך זה קרה, אבל זה עובד. יש לי בת בבית ועוד אחת בבטן, ואני שמחה שיש כאן כזה כוח נשי שסולל עבורן את הדרך, עד שעבורן זה יהיה כבר נון־אישיו".
סרן ה', מהנדסת מערכת וניהול פרויקטים עתידיים בתחנת הקרקע הלוויינית, בת 24 ממושב נורדיה, היא חלק מהדור הבא של הכוח הזה. התגייסה כמפעילת לוויינים אחרי שסיימה תיכון עם 5 יחידות בפיזיקה ובלימודי ארץ ישראל. "כשהייתי צריכה להחליט אם להישאר ביחידה יכולתי להתלבט עם קצינות אחרות, לא רק עם מפקדים גברים. אני עדיין עושה משמרות הפעלת לוויינים כדי להישאר בקשר עם העבודה, כדי שאוכל לתת לחייל שנמצא לבד במשמרת ב־12 בלילה את היכולת לפתור בעיות. חוסר ערנות יכול להגיע למצבים של אובדן לוויין, ואנחנו רוצות להמשיך לחגוג ללוויינים ימי הולדת, לא ימי זיכרון".
פורסם לראשונה: 07:58, 16.04.21
