שבועות ספורים לפני שהודיע כי הוא מתכוון לרוץ לנשיאות, באביב 2019, ערך ג’ו ביידן ארוחת ערב משפחתית בביתו שבווילמינגטון, דלאוור. האנטר, הבן היחיד שנותר לביידן, הגיע מאוחר. כמעט כרגיל, הוא היה שיכור ומסומם, וכשנכנס הביתה הבין שזו לא ארוחת הערב השגרתית של הבייידנים, אלא התערבות משפחתית. הוא התפוצץ מכעס ועזב מיד. אביו בן ה־77, שעבר בחייו יותר טרגדיות מכפי שבן אנוש אמור להיות מסוגל להכיל, רץ אחריו. “הוא תפס אותי בחיבוק דוב גדול”, סיפר האנטר לפני מספר חודשים, “ואמר בבכי, ‘אני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע מה לעשות’. הוא חיבק ובכה הרבה זמן, וכל מה שיכולתי לחשוב היה שאני צריך להגיד משהו שירגיע אותו, כדי שהוא יעזוב אותי ואוכל ללכת לשאוף עוד מנת קוקאין”.
כמה ימים אחר כך הבטיח האנטר לאביו כי ייכנס, שוב, למכון גמילה, וטס ללוס־אנג’לס מתוך כוונה להיעלם לגמרי במהלך הקמפיין. כשג’ו ביידן הודיע רשמית על ריצה לנשיאות, האנטר לא היה שם. שנתיים אחרי, האנטר ביידן פיכח, אבל עדיין מתקשר לספונסר שלו שלוש פעמים ביום, ומדי לילה, לפני שהוא הולך לישון, מצלצל אליו אביו הנשיא. אם האנטר לא עונה לטלפון, מגיעה שורה של טקסטים. אם הוא לא עונה גם להם, יש סיכוי לא רע שחוליה של השירות החשאי תדפוק בדלת תוך כמה דקות.
ג’ו ביידן מנהל את העולם החופשי, כשאי שם במוחו נמצא תמיד הפחד הנורא לאבד גם את האחרון משלושת הילדים שהיו לו כשהפך לסנאטור צעיר, שעדיין נמצא בחיים. האנטר ביידן, בשום שלב, לא עשה לאביו את החיים קלים. ואביו, בשום שלב, לא ויתר עליו. זו אחת הסאגות המשפחתיות הקשות והמורכבות בהיסטוריה של נשיאי ארה”ב, ואף אחד במשפחת ביידן לא יכול להבטיח שיהיה לזה סוף טוב.
× × ×
"אני אבא בן 51", כותב האנטר בהקדמת הספר Beautiful Things שפירסם לפני מספר חודשים, “קניתי קראק־קוקאין ברחובות וושינגטון הבירה ובישלתי קראק לעצמי במוטל בלוס־אנג'לס. הייתי כל כך נואש לשתות שלא הצלחתי לעשות דרך של רחוב אחד מחנות המשקאות לדירה שלי מבלי לפתוח את הבקבוק. הייתי מתעורר ומושיט יד מתחת למיטה לחצי ליטר של סמירנוף שהסתרתי, רק כדי שאהיה מסוגל להיכנס למקלחת. בחמש השנים האחרונות איבדתי את אחי, שהיה החבר הכי טוב שלי והאיש שהכי אהבתי בעולם, הנישואים הארוכים שלי התפרקו, הוצמד לי אקדח לראש, חייתי במוטלים של 59 דולר ללילה תוך שאני מפחיד את משפחתי אפילו יותר ממני, ונשיא ארה”ב סימן אותי מתוך מטרה לפגוע באבא שלי”.
מהרבה בחינות, זה נס שהאנטר ביידן עדיין בחיים. הסיפור שלו כנראה לא יכול היה להתפתח אחרת. הוא הרי מתחיל בטרגדיה איומה. 18 בדצמבר 1972 היה עוד יום של כמעט חג המולד בווילמינגטון. ג’ו ביידן, עוד לא בן 30, נבחר חודש קודם לסנאט ובאותו יום נסע לוושינגטון. אשתו, ניליה, לקחה את הילדים, בו בן הארבע, האנטר בן השלוש ונעמי בת ה־13 חודשים, לקנות עץ חג מולד. נעמי ישנה בכיסא שלה במושב הקדמי - נוהלי הבטיחות היו אחרים לגמרי בשנות ה־70 - והאנטר זוכר שראה את ראשה של אמו מוסט ימינה. “אני לא זוכר שום דבר אחר”, כתב, “לא את המבט בעיניה או הבעת פניה, רק את הראש שלה מביט ימינה”.
היא הביטה לעבר טרקטור ענקי שהגיע במהירות ונכנס במכונית שחצתה את הצומת. האנטר התעורר בבית החולים. במיטה ליד שכב בו. ניליה ונעמי נהרגו במקום. רגע לפני תחילת קריירה פוליטית מפוארת, חרב עולמו של ג’ו ביידן. “אבא התקרב אליי ואמר לי שוב ושוב ‘אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך’”, כתב האנטר, "זה סיפור המקור שלנו".
ביידן הושבע לסנאט ליד מיטת ילדיו בבית החולים והפך לאב חד־הורי. מדי בוקר נסע ברכבת מווילמינגטון לוושינגטון, ובערב חזר הביתה כדי להשכיב את הבנים. שנים ספורות אחר כך פגש את ג'יל ג'ייקובס והתחתן איתה אחרי ששני הבנים נתנו לו אישור. ג'יל ביידן הצילה את ג’ו והפכה אמא שנייה לבנים, אבל כבר אז אפשר היה לראות כי אלה הולכים לכיוונים שונים לגמרי. בו תמיד היה נער הזהב המושלם. האנטר היה בן שמונה כשהתחבא מתחת לשולחן באחד האירועים הפוליטיים של אביו ושתה שמפניה מבקבוק שגנב.
האנטר למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון ואחר כך השלים לימודי משפטים באוניברסיטת ייל. סטודנטים בשתי האוניברסיטאות בשנות ה־90 זוכרים איש של מסיבות שכבר אז שתה בכבדות. הוא התחתן עם קייטלין בוהל ב־1993, רכש אחוזה בווילמינגטון וקיבל תפקיד של סגן נשיא בכיר בבנק MBNA, שהיה תורם מסיבי למספר קמפיינים של ג’ו ביידן לאורך השנים. זו הייתה הפעם הראשונה, ורחוקה מלהיות אחרונה שבה עסקיו הפרטיים של האנטר התנגשו עם התפקיד הציבורי של אביו.
אחרי שעזב את הבנק החל האנטר לעבוד במשרד המסחר של ממשל ביל קלינטון, העביר את משפחתו לוושינגטון וביסס עצמו כשחקן של ממש בעיר. המשכורת הממשלתית הייתה צנועה מאוד, אבל האנטר חי את החיים הטובים ביותר שוושינגטון הבירה יכולה להציע. בסוף היום היה עובר בכל הברים הטרנדיים של די.סי, וגם באזורים הקשים ביותר שלה, מחפש לקנות קראק־קוקאין. כמה קילומטרים משם, בקונגרס, הוביל אביו הצעת חוק אגרסיבית מאוד למלחמה בשימוש בסמים.
ב־2003 הצליח בו ביידן לשכנע את אחיו הצעיר ללכת לקליניקה. זה עבד והאנטר נשאר נקי כמה שנים. ב־2008 הקים חברת ייעוץ בשם Seneca Global Advisors, וכעבור שנה הקים חברת הון פרטי, Rosemont Seneca Partners, וכאן שוב התנגשו חייו באלה של אביו. “האנטר היה לוביסט, הוא עשה כסף טוב מזה”, אומר אדם שעבד בקמפיין של ברק אובמה וג’ו ביידן ב־2008, “אבל אובמה היה מאוד אגרסיבי בענייני אתיקה. הצוות שלו היה מוטרד מעבודת הלובינג של האנטר ומחייו האישיים. הם לא רצו שום דרמות כאלה. ג’ו התפוצץ אז מכעס, הוא אמר לאובמה לעזוב את המשפחה שלו מחוץ לעניין. בסוף הדברים הסתדרו ואובמה וביידן הפכו חברים מאוד טובים, אבל זו רק דוגמה למטען שהאנטר שם על אבא שלו”.
ב־2012, כשהיה בן 44, התגייס פתאום האנטר למילואים של חיל הים. שנתיים אחר כך שוחרר לאחר שנכשל בבדיקת סמים. ג’ו ביידן חזר לחשוש לחיי בנו, בדיוק כשהתברר לו כי הוא צריך לחשוש אפילו יותר גם לחיי בנו השני. בו ביידן, שהיה התובע הכללי של מדינת דלאוור, חייל מצטיין ודמות נערצת, חלה ב־2015 בסרטן המוח. הוא מת תוך שבועות ספורים בגיל 46. ג’ו ביידן, אדם מאמין שהולך בכל יום ראשון לכנסייה, נפל בייאוש על ברכיו. התוכניות שלו לרוץ לנשיאות ב־2016 התנפצו, ובתוך האבל, הוא פחד לאבד גם את הבן האחרון שנשאר.
את האבל על מות אחיו העביר האנטר במשך חודשים בדירה בוושינגטון, מחובר לוודקה. זה כלל סשני שתייה של 12 עד 16 שעות, וירידה של 20 קילו במשקל. “לא אכלתי שום דבר מעבר למה שהיה זמין בחנות המשקאות: דוריטוס ואטריות ראמן”, כתב האנטר בספרו, “בסופו של דבר הבטן שלי אפילו לא הצליחה להתמודד עם האטריות”.
ב־2016 נסע האנטר למונטה־קרלו למה שהייתה אמורה להיות נסיעת עסקים מעורבת בזמן איכות עם בתו הצעירה. אבל כשהיא לא הייתה בסביבה, הוא שאף קוקאין בכל הזדמנות. "ביליתי רוב הזמן על הידיים והברכיים, מפשפש בשטיחים, מעשן כל מה שרק נראה דומה לקוקאין”, אמר האנטר ל־CBS, “כנראה שעישנתי יותר גבינת פרמזן מכל אחד שאתה מכיר”.
האנטר מתאר בספר איך התקדם מעישון קראק שקנה ברחוב להתמחות בבישול הסם בעצמו, את יחסיו האלימים עם סוחרים והטריקים בהם השתמש כאשר עמד בפני בדיקות סמים, כולל קניית “שתן נקי”. "ברגע שאתה מחליט שאתה האדם הרע שכולם חושבים שהפכת להיות, קשה למצוא את הבחור הטוב שהיית פעם", כותב ביידן. "בסופו של דבר הפסקתי לחפש אותו: החלטתי שאני לא האדם שכל מי שאוהב אותי חושב שאני”.
יום אחד, עדיין כסגן נשיא, עשה ג’ו ביידן את הדרך הקצרה מהבית הלבן לדירה המעופשת של בנו ואמר לו: "אני יודע שאתה לא בסדר, האנטר. אתה צריך עזרה". האנטר זוכר שהוא חשש כי המפגש הזה יהפוך לעימות פיזי. “אבא מעולם לא נתן לי לשכוח שלא הכל אבוד”, כתב, “הוא מעולם לא נטש אותי, מעולם לא התנער ממני, מעולם לא שפט אותי, לא משנה כמה הדברים היו גרועים, והם היו מאוד־מאוד גרועים”.
אחרי מותו של בו, התמוטטו גם נישואיו של האנטר, והוא פתח ברומן עם אלמנת אחיו, היילי. בספר הוא מודה שזה היה טעות. “רומנטיקה שבנויה על צער”, הוא כותב, “מערכת היחסים שלנו התחילה כאחיזה הדדית נואשת באהבה ששנינו איבדנו, ופירוקה רק העמיק את הטרגדיה הזו. זה הבהיר את המובן מאליו: מה שנעלם, נעלם לצמיתות”.
בתוך הרומן עם היילי ניהל האנטר גם סטוצים, אחד מהם עם אישה מארקנסו בשם לונדן אלכסיס רוברטס, שנכנסה להיריון. האנטר הכחיש כי הילד שלו, אבל בסוף 2019 אישרה בדיקת די־אן־איי כי הילד דווקא לגמרי שלו. רוברטס אמרה לעיתון מקומי בארקנסו כי היא לא רוצה לגרום לדרמה תקשורתית, ולא רוצה שהחדשות יפריעו לקמפיין הנשיאותי של ג'ו ביידן. השניים הגיעו להסדר כספי והאנטר משלם מזונות.
כשג’ו ביידן רץ לנשיאות, גר האנטר בקליפורניה, עבר ממוטל למוטל, היה מסומם רוב הזמן, ולא ענה לטלפונים של אביו. הוא הסתובב בין אוהלים של חסרי בית בלוס־אנג‘לס, הזמין את אחד ההומלסים שסיפקו לו סמים לגור איתו בדירתו, והצליח לצאת בחיים מתקרית במהלכה הוצמד אקדח לראשו.
לפני שהתבקש לעזוב את אחד המוטלים בלוס־אנג’לס, סידר לו מישהו פגישה עיוורת עם מליסה כהן, מפיקת קולנוע דרום־אפריקאית. שעה בתוך ארוחת הערב הראשונה שלהם, הם אמרו "איי לאב יו" זה לזה. האנטר אמר למליסה שהוא מכור לקראק. היא ענתה לו "כבר לא. סיימת עם זה עכשיו". הם התחתנו אחרי שבוע. שנה לאחר מכן נולד להם בן, הם קראו לו בו. כשג'ו ביידן שמע על הקשר, הוא אמר לכהן, "תודה שנתת לבני את האומץ לאהוב שוב".
× × ×
ההיסטוריה של ילדי נשיאים בעייתיים ארוכה במיוחד. אין כמובן שום דבר נורמלי בלהיות ילד של מי שמחזיק בג’וב הכי מלחיץ וחשוף בעולם, אבל יש הבדל בין מי שהוא ילד צעיר של נשיא - מג’ון קנדי ג’וניור דרך איימי קרטר, צ’לסי קלינטון, מאליה וסשה אובמה ועד בארון טראמפ - למי שאביו הופך נשיא כשהוא כבר אדם בוגר ואחראי לעצמו. במקרה או לא, הבעיות הן בעיקר של בני הנשיאים, לא הבנות.
הנשיא ה־17, אנדרו ג‘ונסון, גם היה אחד הגרועים בהיסטוריה, וגם עבר טרגדיות נוראיות: בן אחד שלו מת אחרי שנפל מסוס, בנו האמצעי היה אלכוהוליסט שהתאבד, ובנו הצעיר מת משחפת בגיל 26. בנו של אנדרו ג‘קסון, הנשיא השביעי, מת בתאונת ציד. לג'ון קווינסי אדמס, הנשיא השישי, היה בן אלכוהוליסט שמת בגיל צעיר. לפרנקלין רוזוולט, מגדולי הנשיאים, היו חמישה ילדים בוגרים שהתחתנו והתגרשו בלי הפסקה - סך הכל הם רשמו 19 נישואים. בן אחד של FDR השתמש בשם של אביו כדי להשיג חוזים משתלמים. וכאן מגיע הקשר להאנטר ביידן.
במאי 2014 הפך האנטר חבר דירקטוריון ב־Burisma Holdings, חברת ייצור הגז הגדולה באוקראינה. המינוי הגיע בזמן של מתיחות בין הבית הלבן לרוסיה סביב הפלישה לקרים, ותלותה של אוקראינה באנרגיה הרוסית. זה נראה כמו ניגוד אינטרסים בוטה. הביידנים שוב ביטלו את הביקורת ואמרו כי האנטר הוא אזרח פרטי והאינטרסים העסקיים שלו אינם מייצגים את הבית הלבן או משפיעים על ההחלטות.
“הצוות של אובמה אף פעם לא אהב את האנטר”, אומר איש הקמפיין לשעבר, “הוא עשה להם יותר מדי כאבי ראש. זה עוד היה לפני המוות של בו, כך שאז גם לא הייתה שם הרבה אמפתיה כלפיו. אובמה מאוד אהב את בו, הוא התאבל עליו כמו על בן, אבל הוא לא רצה שום קשר להאנטר”.
האנטר אכן נטר לתקנות האתיקה של ממשל אובמה שפגעו בקריירת הלובינג שלו, ועם השנים עשה עסקאות שגם אם לא היה בהן שום דבר לא חוקי, עדיין הותירו את הרושם שהוא משתמש בשם “ביידן” כדי להרוויח הרבה כסף. “הרושם לבדו היה מתנה אדירה לטראמפ”, אומר איש הקמפיין, “וכל זאת בזמן שהילדים של טראמפ הם באמת אלה שעשו כסף מהתפקיד של אבא שלהם. טראמפ מינה את הבת שלו ואת בעלה ליועצים בבית הלבן, וכל המשפחה הכניסה מיליונים מהתפקיד הציבורי. בהתמקדות בהאנטר עשה טראמפ את מה שהוא עושה הכי טוב: מעכיר את כל המים, וגורם למצביעים לחשוב שכולם אותו דבר”.
בתחילת מאי 2020, אחרי שהאנטר סיים את כהונתו בדירקטוריון של ‘בוריסמה’, פירסם ‘הניו יורק טיימס' כי ביידן, כשהיה סגן נשיא, הביא לפיטוריו של תובע אוקראיני בשם ויקטור שוקין. שוקין הנ”ל היה טיפוס מושחת במיוחד וממשל אובמה לחץ על האוקראינים להיפטר ממנו כחלק ממאבק בשחיתות שלטונית אצל בעלת הברית החדשה של האמריקאים נגד פוטין. עד פה זו פוליטיקה בינלאומית שגרתית, אבל טראמפ, באמצעות רודי ג’וליאני, טען כי ביידן הביא לפיטוריו של שוקין כיוון שזה עמד לפתוח בחקירה נגד האנטר. מאוחר יותר התברר כי לא באמת עמדה להיפתח חקירה כזו, כך שלא הייתה לביידן סיבה אישית ללחוץ לפיטורי התובע, אבל זה כמובן לא שינה לטראמפ. הוא וג’וליאני לחצו על האוקראינים לפתוח בחקירה נגד הביידנים. הלחץ הזה כלל איום בעצירת חבילת סיוע לאוקראינה שכבר אושרה בקונגרס, והוביל להדחה הראשונה של טראמפ על ידי בית הנבחרים.
במהלך העימות הנשיאותי הראשון, העלה טראמפ את שמו של האנטר מהר מאוד, אבל כאן חיכתה לו הפתעה. לא רק שג’ו ביידן לא התחמק, הוא הגן בלהט על בנו, ומתברר שזה עבד. “טראמפ עשה שתי טעויות”, אומר איש הקמפיין, “הוא לא הבין עד כמה התקפה על הבן האחרון שנותר לביידן, שגם סובל כמו מיליוני אמריקאים מבעיות התמכרות, תידחה על ידי המצביעים. והוא לא הבין שמחוץ לבועת הימין, אף אחד באמריקה לא מאמין שג’ו ביידן אדם מושחת. אנשים מכירים את ביידן יותר שנים משהם מכירים את עצמם”.
הניסיון האחרון של טראמפ לגרום להאנטר ביידן להרוס את אביו, התרחש ממש כמה שבועות לפני הבחירות. בחנות לתיקוני מחשב בווילמינגטון התגלה כונן קשיח ממחשב נייד, שלטענת הבעלים היה שייך להאנטר. “הוא השאיר אותו לתיקון ומעולם לא בא לקחת אותו”, אמר האיש. הכונן מצא את הדרך לרודי ג’וליאני, שהעביר אותו לידי ה’ניו יורק פוסט’, שפירסם כמה מיילים מתוכו. מספר כתבים בכירים בפוסט סירבו לחתום על הידיעה שהייתה אמורה להיות “הפתעת אוקטובר” שתחסל את ג’ו ביידן, אבל גם זה לא עבד.
האנטר עצמו אומר שהוא לא יודע אם המחשב הנייד היה שלו או לא. הוא לא זוכר שהשאיר מחשב בחנות התיקונים, אבל גם מודה שהוא לא ממש זוכר הרבה מהתקופה ההיא. “לא שמרתי טוב על רכוש במשך לפחות ארבע שנים”, אמר, וכשנשאל אם זה יכול להיות המחשב הנייד שלו, ענה, "כמובן, בוודאי".
בספר שלו מתייחס האנטר לפרשת ‘בוריסמה’ באופן יבש. “אין ספק ששם המשפחה עזר לי”, הוא כותב, “אבל ההישגים שלי צריכים לעמוד בפני עצמם. לא עשיתי שום דבר לא מוסרי ומעולם לא הואשמתי בעבירות. לא משנה במה עבדתי או באיזה דירקטוריון ישבתי, הייתי מותקף בכל מקרה כדי לפגוע באבא שלי. הסיבה היחידה שלא אצטרף שוב לחברה כמו ‘בוריסמה’ היא כי זה מאפשר לטראמפ ולתקשורת שלו להשתמש בזה נגד אבי”.
× × ×
האנטר ביידן ומשפחתו גרים היום בבית שכור ששווה 2.5 מיליון דולר בהוליווד הילס, שם בנה לו סטודיו לאמנות והוא מתמקד בציור. הוא שמר על פרופיל נמוך מאוד לאורך הקמפיין, מה שנוצל על ידי טראמפ ותקשורת הימין להמצאת הקריאה “איפה האנטר”, שהחליפה את lock her up מקמפיין 2016 נגד הילארי קלינטון. אבל עכשיו, אחרי שפירסם את הספר, מתכוון האנטר להציג את הציורים שלו בגלריה בניו־יורק, ולדרוש עליהם סכומים שינועו בין 75 אלף לחצי מיליון דולר - מחירים שומטי לסת עבור אמן מתחיל שזו התצוגה הראשונה שלו. זה כבר מייצר כאב ראש חדש לאבא של האנטר, שהוא עכשיו נשיא ארה”ב ויש לו גם ככה מספיק דאגות.
השבוע פורסם כי הבית הלבן הגיע בשקט להסכם עם הגלריה לפיו רשימת רוכשי הציורים תהיה חסויה לגמרי וגם האנטר עצמו לא יידע מי קנה אותם, אבל מומחי אתיקה שלטונית לא חושבים שזה מספיק. "אין לנו שום דרך לדעת אם לאנשים שקונים יש גישה לבית הלבן", אמר וולטר שאוב, שעמד בראש משרד האתיקה בבית הלבן של אובמה, ל’וושינגטון פוסט’, "הם משלמים הרבה כסף על שם המשפחה של האנטר ביידן". ריצ’רד פיינטר, שמילא את התפקיד בממשל ג’ורג’ בוש הבן, אמר כי “זה אמנם לא מתקרב לגודל בעיות האתיקה של טראמפ, אבל כל הדבר הזה הוא רעיון רע”.
גם בלי קריירת האמנות החדשה, צילו של האנטר ימשיך ללוות את אביו לכל אורך נשיאותו. “הוא עדיין גבוה מאוד ברשימת המטרות של הרפובליקנים”, אומר איש הקמפיין לשעבר, “ככל שיהיו יותר חקירות וכתבי אישום של אנשים בסביבת טראמפ, יגברו ההתקפות על האנטר. זה ווטאבאוטיזם קלאסי. אם הרפובליקנים ינצחו בבחירות לקונגרס בשנה הבאה, אין בכלל ספק שהם יפתחו בחקירה נגדו ויזמנו אותו להעיד. בנוסף, יש נגדו עדיין חקירת מס פדרלית וסיפור המחשב הנייד לא נגמר. האנטר יעשה כנראה לאבא שלו כאבי ראש וצרות עד הסוף”.
ויש כמובן את הסיכון הקבוע של הידרדרות נוספת לאלכוהול וסמים. “אני מרגיש שחזרתי לעצמי האותנטי”, כתב האנטר במכתב לאחיו המת, בו, "אבל יש לי עדיין המון עבודה לעשות על עצמי, לנקות את הריסות העבר. אני כל הזמן מודע לסכנה. היא אורבת לי תמיד. אני במרחק החלטה אחת מלחזור בדיוק למקום בו הייתי".
