שתף קטע נבחר

ממלא את המל"ל

לא רק עבור הציבור הרחב איל חולתא הוא דמות אנונימית, גם ראש הממשלה לא הכיר אותו עד לאחרונה | אבל נגן החצוצרה שצמח במוסד מתפקיד של מפתח גאדג'טים לראש האגף הטכנולוגי ומשם לראש האגף האסטרטגי, מונה השבוע לראש המל"ל | לצד ביקורת על כך שייאלץ להשלים פערים וללמוד להתייצב מול בכירים, נחשב חולתא לאדם מבריק שבין היתר היה שותף לגניבת ארכיון הגרעין האיראני ולגיבוש הסכמי אברהם | "הופתעתי, כן, מעולם לא נבחר ראש מל"ל מהזן שלו", אומר בכיר המוסד לשעבר חגי צוריאל, "הופתעתי לטובה"

לפני כחמש שנים, בעת שכיהן כראש האגף הטכנולוגי במוסד, החליט ד"ר איל חולתא שהוא צריך עזרה. "איל היה מעוניין בחשיפת דרכי החשיבה של המוסד בפני גוף חיצוני", אומר פרופ' אריאל פורת, היום נשיא אוניברסיטת תל־אביב. "הוא פנה לכמה אנשי אקדמיה בכירים, כדי שיעזרו לו לפתח את צורת העבודה של הארגון. זה מעיד על הראש הפתוח שלו, על הגישה שלו לביקורתיות, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם התדמית של המוסד".

 

בעקבות היוזמה של חולתא הוקם צוות מצומצם של אנשי אקדמיה ומדענים בכירים, שנפגש אחת לחודש עם גורמים בכירים מאוד במוסד, וערך איתם מעין סיעור מוחות על אסטרטגיות ודרכי חשיבה. פורת נהנה מאוד מהעבודה המשותפת הזאת, אבל בעיקר התרשם ממי שריכז מטעם המוסד את הפרויקט יוצא הדופן. "איל הוא סוג של גאון, ואני מוקף פה באוניברסיטה בכל מיני גאונים", הוא אומר.

 

בדצמבר האחרון, כשחולתא פרש מהמוסד לאחר קריירה חשאית בת 23 שנה, שבשיאה זכה בפרס ביטחון ישראל (הסיבה לקבלת הפרס נותרה חסויה), אחד הטלפונים הראשונים שקיבל היה מפורת. "נפגשנו וניסיתי לחשוב איך אני רותם אותו לטובת האוניברסיטה, אבל קריירה אקדמית לא הייתה התוכנית שלו. בכל זאת צירפתי אותו לפורום מצומצם, שעזר לנו לפתח את הממד הבינלאומי של האוניברסיטה, וזה כולל את העולם החדש שנפתח בפנינו לאחרונה, כמו איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. התפקידים שאיל מילא במוסד חשפו אותו להרבה היבטים בינלאומיים. כבר התחלנו לעבוד, באמת היה נהדר, ואז הוא מונה לראש המל"ל".

 

לא צומת, לא קיסריה

בסיום התואר בהרווארד. "לו היה פונה לאקדמיה, הוא היה יכול להפוך לאחד המדענים החשובים בישראל"

 

קשה למצוא אדם שעבד לצד חולתא ולא יאמר עליו כמעט רק מילים טובות. נדמה שהד"ר לפיזיקה בן ה־45, בוגר תוכנית "תלפיות" ואוניברסיטת הרווארד, הצליח להתקדם במעלה השרשרת של ארגון הביון הישראלי מבלי שצבר לעצמו אויבים. מי שהחל את דרכו כמפתח גאדג'טים מבצעיים באגף הטכנולוגי של המוסד, התפתח בעצמו עד שמונה לראש האגף, תפקיד הזהה במעמדו לאלוף. לפני כשלוש שנים הקים את האגף לתכנון אסטרטגי של הארגון ומונה למנהלו, ובמסגרתו עסק רבות בזירה הבינלאומית. "אבל מאחר ואיל לא מגיע מהאגפים המבצעיים, היה ברור שהוא לא ימונה להיות סגן או ראש המוסד", אומר בכיר בקהילת המודיעין. "הוא לא היה ראש צומת, תבל או קיסריה. מכיוון שכך, הוא הגיע לפסגה מבחינתו".

 

חולתא יצא לאזרחות, החל לגדל זקן, חזר לתחביבו הישן – ניגון בחצוצרה – ונכנס לעולם הסטארטאפים. בין היתר עבד בחברה העוסקת בטכנולוגיה פיננסית (fintech) ובחן גם אפשרויות בתחום פיתוח טכנולוגיות למלחמה בזיהום בגזי חממה. "היה נחמד לשמוע אותו מספר שיש לו זמן לאכול ארוחת ערב עם הילדים", אומר ידיד קרוב שלו.

 

באותו זמן, נבחר נפתלי בנט לראש הממשלה. במסגרת בניית הכוורת שלו, חיפש בנט מחליף לראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי) מאיר בן שבת, שנחשב למקורב לנתניהו. בנט לא פגש את חולתא מעולם, אבל שמע עליו המלצות מגורמים בכירים בקהילת המודיעין, בהם ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן. לאחר שערך לו ראיון, החליט למנות אותו לראש המל"ל, אחד התפקידים הבכירים במערכת הביטחון ומי שמוגדר מתוקף תפקידו כיועץ לביטחון לאומי.

 

המינוי, שאושר השבוע בממשלה, גרם גם להרמת לא מעט גבות. לא רק בגלל גילו הצעיר של חולתא, אלא בעיקר בשל העובדה ששמו לא היה מוכר מחוץ למערכת הביטחון ולא הוזכר בבורסת השמות של המועמדים לתפקיד, למשל של קצינים בדימוס ותיקים ומוכרים כמו עמוס ידלין.

כהן. היה בין הממליצים עליו לבנט | צילום: אלכס קולומויסקי

 

משיחות עם מספר גורמים לשעבר במערכת הביטחון עולה ביקורת מסוימת על חוסר הניסיון של חולתא בתחום המבצעי והמדיני, לצד התהייה האם יש לו את שיעור הקומה בכדי להתיישב על אחד הכיסאות המרכזיים במערכת קבלת ההחלטות הממשלתית. "יהיו פערים שהוא יצטרך להשלים", אומר ראש המל"ל בעבר, גיורא איילנד. "זה מינוי לא שגרתי אך ראוי", אומר סגן ראש המל"ל לשעבר, ד"ר צ'ק פרייליך. לדבריו, חולתא הוא "אדם מאוד מרשים, נבון, שקול, שצבר ניסיון מדיני־אסטרטגי. מה שבולט אצלו זה השקט והצניעות. סימן השאלה היחיד מבחינתי הוא אם יהיה לו המעמד הנדרש מול ראשי גופי הביטחון השונים, וזה תלוי קודם כל בגיבוי שיקבל מראש הממשלה".

 

כראש המל"ל, האמון על ריכוז עבודת המטה של הקבינט המדיני־ביטחוני, חולתא יצטרך גם ללמוד לשחות בביצה הפוליטית, דבר שקודמו בן שבת עשה לא מעט. "הוא כנראה לא מכיר את המערכת הפוליטית, כי לא התחכך בה", מוסיף איילנד. "כראש מל"ל חשוב להבין כיצד פועלת המערכת הזאת, כי ראש הממשלה חי בסביבה אולטרה־פוליטית". אגב, טיפות מהביצה הזאת כבר ניתזו לעבר חולתא, לאחר שנמתחה ביקורת מצד גורמים ימניים על כך שלראש המל"ל מונה אדם, שנשלח ללימודים בהרווארד על חשבון מלגה של קרן וקסנר.

 

איילנד, ראש המל"ל בשנים 2004־2006, מצביע על פערים נוספים שיצטרך להשלים: "למשל, סביר להניח שהוא לא מכיר מספיק את הצבא. גורמים בכירים בצבא מכירים היטב את המוסד והשב"כ, אבל זה לא עובד בכיוון ההפוך. אנשים שבאים מהמוסד עוסקים בעולמות יחסית צרים ולא מכירים את יכולות הצבא. עניין נוסף זה חוסר הניסיון בתחום הדיאלוג המדיני. כראש מל"ל, אחת השאלות היא עד כמה בקלות או בטבעיות אתה יודע להרים טלפון לשר חוץ של מדינה, או איך אתה מתנהל בפגישה במוסקבה עם ראש המועצה לאנרגיה אטומית של רוסיה. לוקח זמן עד שאתה לומד מתי אתה עושה סמול־טוק ומתי אתה שם דברים על השולחן ומתחיל להתווכח, גם אם בנימוס. מי שלא יצא לו להסתובב במקומות האלה, לא תמיד מכיר את המעברים האלה".

 

אבל לצד הדיבורים על הפערים שיש להשלים, כל המרואיינים לכתבה זו העריכו בשורה התחתונה כי המינוי של בנט קלע למטרה. "איל חולתא הוא איש ראוי ביותר", אומר ח"כ רם בן ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד והיום יו"ר ועדת חוץ וביטחון. "שילוב של טכנולוג מעולה, בעל כישורי ניהול מצוינים, ראייה רחבה ויכולת ניתוח. הוא מגיע בשל לתפקיד החשוב".

נגל. "הוא יכול להפוך שולחן, אבל חייב לגבות כל החלטה" | צילום: עמית שאבי

 

להבשיל את הטכנולוגיה

 

חולתא, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בכפר־סבא. הוריו של אביו הם ניצולי שואה ילידי הולנד, שהוחבאו על ידי חסידי אומות עולם ועלו ארצה בתום המלחמה כמעפילים. משפחתה של אמו עלתה לירושלים מפרס בתחילת המאה הקודמת. אביו, פרופ' גדעון חולתא, היה סגן מנהל מכון וולקני, ואמו מורה ומחנכת. אחותו הבכורה מכהנת כסגנית נשיא בית משפט השלום בבאר־שבע, אחות נוספת היא רופאה בכירה במרכז הרפואי שמיר, ואחיו הצעיר הוא עובד סוציאלי בגיל הרך ובחינוך מיוחד. אשתו עדי היא עורכת דין שעשתה הסבה להוראה.

 

הוא גדל בראשון־לציון, בוגר כיתת המחוננים בגימנסיה הריאלית, שימש כמדריך בתנועת הנוער המכבי הצעיר, והיה חצוצרן בתזמורת הנוער של העיר. לאורך כל שנותיו המשיך לנגן, בעיקר ג'ז, וגם בכירי המוסד זכו לשמוע אותו בפעולה.

 

חולתא התגייס לצבא במסגרת תוכנית המצוינות הצבאית־אקדמית "תלפיות", השלים תואר ראשון בפיזיקה־מתמטיקה באוניברסיטה העברית, ובהמשך תואר שני ושלישי בפיזיקה באוניברסיטת תל־אביב. לאורך השנים גם סיים תואר במינהל ציבורי ב־Harvard Kennedy School, במימון קרן וקסנר.

|

 

את הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל־אביב עשה בחקר פעילות רשתות נוירונים, בהנחיית פרופ' אשל בן־יעקב. "פרופ' בן־יעקב ז"ל אמר עליו שהוא היה הדוקטורנט הטוב ביותר שהיה לו", מספר אריאל פורת, נשיא האוניברסיטה. "לקבל כזו מחמאה מאשל בן־יעקב, זה לא דבר קטן. זה אומר שאם איל חולתא היה בוחר בקריירה אקדמית, השמיים היו הגבול בשבילו. הייתה לו הזדמנות להיות אחד המדענים החשובים בישראל, ואפילו מעבר לזה. ובכל זאת, הוא בחר ללכת במסלול שהלך בו".

 

המסלול הזה הוא המוסד. "הוא הגיע ישירות מתלפיות לאגף הטכנולוגי שם", מספר פרופ' יעקב נגל, מ"מ ראש המל"ל לשעבר ומי שהגיע לשם בעצמו מהאזורים הטכנולוגיים של מערכת הביטחון, והכיר את חולתא מעבודתם המשותפת. "האגף הזה מפתח מערכות טכנולוגיות לצורכי המוסד, החל ממערכות סייבר וכלה במערכות אלקטרוניות מהשורה הראשונה".

 

"הגדולה של איל הייתה ביכולת שלו לפתח טכנולוגיה רלוונטית לעולם המבצעים", אומר בכיר לשעבר במוסד. "זה אומר לקחת את כל מה שהטכנולוגיה יכולה להציע, להבין מה המבצעים צריכים כדי להצליח, ולעשות חיבור טכנו־מבצעי בצורה מושלמת. היכולת הזאת, לקחת עניין טכנולוגי ולחבר אותו לעבודה מבצעית פרופר, היא דבר מרכזי וחשוב במוסד. זה משהו שנוכח בתווך הזה שבין רעיונות מבצעיים, לבין הצורך להבשיל אותם. חלק גדול מהחיבור הזה מבוסס על פתרונות טכנולוגיים יוצאי דופן. לאיל היה חלק משמעותי בתחום הזה ב־23 השנים האחרונות, בכל המרחב הגיאוגרפי". אחד המבצעים שבהם הייתה לחולתא נגיעה, כך מסכים לספר אותו בכיר, היה הפריצה לארכיון הגרעין האיראני.

 

בשלב מסוים הוצב חולתא במינהלת המבצעים של המוסד, שם היה אחראי על האופרציה הטכנולוגית. בהמשך חזר לאגף הטכנולוגי ולבסוף מונה לעמוד בראשו. "על שמו של איל רשומות הרבה הצלחות ופריצות דרך טכנולוגיות ומחשבתיות", אומר נגל. כך, למשל, חולתא היה גורם מרכזי בהקמת "ליברטאד", הקרן לחדשנות טכנולוגית של המוסד, שמשקיעה בסטארטאפים ישראליים בתחומים מגוונים, מאפיון אישיות מרחוק ועד בינה מלאכותית וביולוגיה סינתטית.

 

"לצד האיי־קיו הגבוה, לאיל יש גם איי־קיו ארגוני", אומר חגי צוריאל, לשעבר רח"ט מחקר במוסד ומנכ"ל המשרד לענייני מודיעין. "יש אנשים שמבינים איך ארגון בנוי, למי צריך לפנות ואיך כדאי לקדם משהו. איל מבין את הדברים האלה. יש לו גם ראייה אסטרטגית רחבה, ובגלל הניסיון שלו במשרד, יש לו גם הבנה טקטית ואופרטיבית חזקה, והכל בשילוב עם נועם הליכות".

 

הופתעת מהמינוי שלו? בציבור שמו לא מוכר.

 

"לא שמעו את שמו מעולם, כמו שצריך להיות, למרות שגם זה קצת נפרץ במוסד בשנים האחרונות. אבל לשאלתך כן, הופתעתי, אולי בגלל שבעבר ראשי ממשלות לא בחרו ראשי מל"ל מהזן של חולתא. הופתעתי לטובה".

 

לפני כשלוש שנים החליט ראש המוסד דאז יוסי כהן, למנות את חולתא למי שיקים את האגף לתכנון אסטרטגי ומדיניות במוסד. זו הייתה הפעם הראשונה שחולתא יצא לגמרי מתוך המסגרת הטכנולוגית של עבודת המודיעין. "הספקטרום הרחב של איל, תפיסות העולם המיוחדות שלו, הראייה הגיאו־אסטרטגית שלו – כל אלה שיכנעו את כהן שהוא האיש המתאים לתפקיד", אומר בכיר בקהילת המודיעין.

 

במסגרת תפקידו החדש, הוביל חולתא את המערכה המדינית־אסטרטגית של המוסד, גם בשיתוף פעולה עם גופים אחרים. בין היתר, היה לו חלק בעיצוב הסכמי אברהם, ובניהול היחסים החשאיים של מדינת ישראל עם המדינות הערביות, בטרם פרצו אל מעל לפני השטח. במקביל, ניהל שיחות עם מקביליו בארצות־הברית, אירופה ורוסיה. אחד הנושאים שכיכבו בשיחות האלה היה הגרעין האיראני.

 

"התרומה הגדולה של איל כראש מל"ל, תהיה בהבנה היסודית את הנושא האיראני, על כל המשמעויות שלו", מעריך איש המוסד ומתאם השבויים והנעדרים לשעבר, דוד מידן. "אני חושב שבבחירה שלו, בנט הלך על מישהו עם אוריינטציה שפונה כלפי חוץ. הוא פחות צריך מישהו שיתכלל את העבודה של הצבא וקהילת המודיעין. הוא אומר, 'אני מסודר עם הצבא, יש לי שר ביטחון שהוא רמטכ"ל לשעבר, יש לי מזכיר צבאי, ואני יכול להסתדר עם האתגרים של השב"כ. אני צריך מישהו שיתעסק בענייני החוץ בעיקר'. והאתגרים שלו הם בעיקר הזירה האיראנית, על כל הנגזרות שלה. חולתא הוא תוספת איי־קיו משמעותית לאקווריום".

 

לדברי ח"כ יאיר גולן, שעבד עם חולתא כאשר היה סגן רמטכ"ל, חולתא היה מבין אלה במערכת הביטחון שטענו שהסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב־2015 היה הרע במיעוטו. "חולתא, כמוני וכמו רוב בכירי מערכת הביטחון, חשב שמדובר בהסכם לא מושלם, אך בהחלט טוב לישראל ועדיף על מציאות ללא הסכם", אומר גולן. "בנושא הזה גם איל מבין היטב שכדי להילחם בגרעין האיראני לא די בהצהרות מתלהמות, אלא שצריך לעבוד בצורה הדוקה וצמודה עם האמריקאים, מה שלא עשינו בזמנו, ובמקביל לעבוד על כושר פעולה עצמאי. הוא התבטא בעבר בנושא בפורומים סגורים בצורה מאוזנת ואחראית".

 

מה אפשר ללמוד אם כך מהמינוי הזה על המדיניות העתידית של בנט?

 

"שהוא ממש רוצה מומחה לנושא האיראני, מישהו שיידע להשלים סביב השולחן את החוסרים שיש לבנט בנושא הזה. אני חושב שזה מבטא את החשיבה שבסופו של דבר ביחס לנושא העזתי, בנט יכול להישען מספיק טוב על צה"ל, וכנ"ל בכל הנוגע לחיזבאללה. לכן הוא רצה על ידו מומחה איראני, ואת זה איל חולתא מספק היטב".

 

"אחד האנשים שמכיר את תוכנית הגרעין של איראן הכי טוב במדינת ישראל, זה איל", מסכים יעקב נגל. "אבל הטענות שהוא תמך בהסכם הגרעין ב־2015 הן פייק מוחלט. ראשית, באותן שנים הוא עוד היה ראש האגף הטכנולוגי ולא התעסק בדברים האלה. שנית, הוא חשב שההסכם הוא רע ועדיף שהוא לא יהיה. הרי ההסכם מ־2015, שאני מקווה שלא יחזרו אליו, מבטיח שכשיגיעו הסנקציות ב־2030, האיראנים כבר יהיו מדינת סף גרעינית, גם אם הם מקיימים את ההסכם במלואו. לכן איל לא תמך בהסכם. כל אחד שמבין לא יכול לתמוך בהסכם כזה".

 

להערכת גורם ששוחח לאחרונה עם חולתא, גם היום עמדתו היא שחזרה להסכם הגרעין עם איראן תהווה נזק אסטרטגי לישראל.

 

תחביבים גלובליים

 

אחד הגופים עימם שיתף חולתא פעולה בהיותו ראש האגף לתכנון אסטרטגי, הוא משרד החוץ. "אני ישבתי עם איל בחדרים מול ערבים, מול אמריקאים, מול רוסים, מול אירופאים", מספר מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז, שעבד עם חולתא כשהיה ראש המערך המדיני־אסטרטגי במשרד החוץ. "היו לנו תחומי עניין רבים ומלבבים – איראן, סוריה, נורמליזציה במזרח התיכון, פלסטינים. יש לנו תחביבים גלובליים משותפים".

 

מה היה תפקידו של איל כראש האגף?

 

"עיצוב מדיניות. למשל, איך מתמודדים עם הגרעין האיראני? איך דואגים לזה שהאיראנים יעופו מסוריה? איך עושים שלום עם מדינות המפרץ? איך עוברים מהשלב שמתחת לפני השטח למשהו פומבי ומבוסס על הסכמים? איל היה אחראי על עיצוב המדיניות הזאת, ועל איך מיישמים אותה אחרי זה". כמו על שנותיו במוסד, גם על התקופה הזאת בקריירה של חולתא אסור להרחיב.

 

ואולם אושפיז מספק הצצה קטנה לסוגייה שהעסיקה את חולתא ואותו בעבודתם המשותפת. "הזירה הצפונית", הוא אומר. "שיתפנו פעולה במחשבה של איך אנחנו מתקדמים לכיוון היעד של הוצאת האירנים מסוריה, כשיש שתי מעצמות על האופק של העניין זה, חלקן ממש עם כוחות בשטח. איל הביא לשולחן את הזווית של ארגוני המודיעין במדינות השונות בזירה הזו, אנחנו הבאנו את הזווית של משרדי החוץ המקבילים לנו, צה"ל הביא את נקודת המבט של בני השיח שלו וכן הלאה".

 

דרור מיכמן, לשעבר ראש האגף שניהל את שיתוף הפעולה הבינלאומי של המוסד, עבד במקביל לחולתא והפך לחברו הטוב. "האיש הזה יודע לעשות דברים שאחרים לא יודעים לעשות", הוא אומר. גם לדבריו, חולתא פרש מהמוסד לאחר שהבין שמיצה שם את הקריירה. "ההמשך לא טריוויאלי", אומר מיכמן. "להמשיך זה אומר להיות סגן או ראש מוסד, ולא מקובל שזה יהיה מישהו שלא גדל באגפים המבצעיים. אם אתה שואל אותי האם הבן אדם הספציפי הזה לא יכול להיות מוחרג מהסיפור הזה? הוא אחד שאפשר היה לחשוב על החרגה שלו".

 

לבוא קטנים

 

המל"ל הוקם ב־1999, בשלהי כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, בעקבות הפקת לקחים מאוחרת ממלחמת יום הכיפורים ועל בסיס המודל של ה־NSC האמריקאי. ראש המל"ל כפוף ישירות לראש הממשלה, מרכז את עבודת המטה של הממשלה והקבינט בנושאי ביטחון ומתכלל עבורם את עבודת ארגוני הביטחון והמודיעין.

 

במשך תקופה ארוכה לא נוצלו יכולות המל"ל עד תום, אבל לאחר מלחמת לבנון השנייה והקמת ועדת וינוגרד, שאחת מהמלצותיה הייתה חיזוק מעמדו של המל"ל, הוסדר מעמדו בחוק והוא החל לתפוס חלק משמעותי יותר בעבודת הממשלה.

 

דמותו של ראש המל"ל השפיעה רבות על מעמדו של הגוף בהליך קבלת ההחלטות. תחת דמויות כמו יעקב עמידרור ויוסי כהן צבר המל"ל עוצמה וחשיבות, בין היתר בזכות יכולתם לשתף פעולה עם ראש הממשלה דאז, נתניהו.

 

"כל יועץ לביטחון לאומי הוא אחר", אומר נגל, שכיהן בתפקיד כממלא מקום ב־2016־2017. "דווקא אלה שלא באו עם טייטל של ראש מוסד (אפרים הלוי) או סגן רמטכ"ל (עוזי דיין), אלו שבאו יותר 'קטנים', הצליחו יותר להשפיע. למה? כי הם לא באו עם אג'נדה. ראש המל"ל אמור להיות יד ימינם של ראש הממשלה, הקבינט, הממשלה, ועדת החוץ והביטחון והכנסת, בסדר הזה. ראש המל"ל צריך להביא לקבינט את כל מה שאומרים כולם, להציג חלופות, להסביר מה היתרון והחיסרון בכל חלופה. מותר לו גם להמליץ אם כי הוא לא חייב, ובטח שאסור לו להיות עצוב אם המלצתו לא מתקבלת. והוא חייב, אחרי שישב בחדר עם ראש הממשלה ואמר לו את כל מה שהוא חושב, כולל להפוך שולחן, לצאת החוצה ולתת להחלטות של ראש הממשלה גיבוי".

 

"בסופו של דבר כל העוצמה של ראש מל"ל הוא פונקציה של מה שראש הממשלה מעביר לו, איך הוא מגבה אותו מול ראשי מערכות המודיעין, הצבא ומשרד החוץ", אומר ד"ר צ'ק פרייליך, סגן ראש המל"ל לשעבר. "האתגר פה קשה מתמיד, כי זו במובנים רבים ממשלת שיתוק. המל"ל יכול לבוא עם הרעיונות הכי טובים בעולם, אבל אם אין להם היתכנות פוליטית הם לא יקודמו".

 

itay-i@yedioth.co.il

 

פורסם לראשונה 22.07.21, 16:39

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים