נטשה את בנה בגיל 8 ותשלם לו 1.5 מיליון ש'

האם ניתקה כל קשר עם הילד בעקבות גירושיה מאביו ועל רקע הקמת משפחה חדשה בחו"ל. בנה, כיום בן 26, הוכיח נזקים נפשיים שנגרמו לו מאז

עו"ד ליאת אברהם רשתי | פסקדיןפורסם: 30.07.21 , 10:12

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בן 26 נגד אמו, שניתקה איתו את הקשר כשהיה בן 8 והקימה משפחה חדשה. השופטת רבקה מקייס חייבה אותה לפצות אותו בכ-1.5 מיליון שקל בגין נכות נפשית קשה שממנה הוא סובל כיום.

הוריו של התובע נישאו בארץ וכשהיה בן שלוש עברו לגור בחו"ל. המשפחה חיה ברווחה שכן אמו אמידה והם גרו בחווה עם בריכה ואגם. כשהיה בן 8 הוריו התגרשו, ולדבריו האם גירשה אותו ואת אביו מהבית והם חזרו חסרי כל לארץ. אביו הוכרז כמשמורן, שכן אמו ויתרה עליו, אולם הוא סבל מדיכאון ולכן גדל הבן אצל סבתו.

התובע ציין כי כשהגיע לארץ לא דיבר את השפה ולא היה רגיל למנטליות כאן. הוא לא הצליח להסתגל והתנהלותו הייתה רצופה אלימות ואימפולסיביות. הוא לא השתלב באף מסגרת חינוכית, גם לא בחינוך מיוחד. כיום הוא סובל מחרדות ואינו מצליח להתמיד במסגרת עבודה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הוא הוסיף שהוא מתמודד עם אשפוזים וטיפולים פסיכיאטריים והוכר כבעל נכות רפואית של 40% ו-100% אובדן כושר השתכרות. לדבריו, גם לפני הגירושים נהגה אמו כלפיו בריחוק, ולאחריהם לא דאגה לו כלל - לא כלכלית ולא נפשית.

לדבריו, הוא עשה מאמצים רבים לקשר עם אמו אך ללא כל הצלחה. לדבריו, גורל אחיו למחצה (שנולדו לאמו לאחר שנישאה מחדש) לא היה טוב יותר. אחותו למחצה נזרקה לרחוב כשהייתה בהיריון בגיל 18 ואח נוסף נשלח לפנימייה בגיל 12.

הצעיר עתר לחייב את אמו לפצות אותו על נטישתו, הזנחתו והפקרתו. האם לא התייצבה לדיונים. הסבתא העידה כי עד לגירושים נהגה לבקר את בנה ואשתו במקום מושבם בחו"ל ותיארה את התובע כילד שמח וחברותי. בנוסף היא תיארה את קשיי הגעתו של התובע לארץ בשל פתאומיות הפרידה ופערי התרבות והשפה.

לדבריה, לאחר שהגיע לארץ, ובגלל שאביו נכנס לדיכאון, היא גידלה אותו והשתדלה להעניק לו הרבה אהבה, אך מצבו לא השתפר. היא ציינה בעדותה כי כמיהתו של התובע לאמו לא פסקה וגם כיום הוא שאל אותה: "יכול להיות שאמא תבוא למשפט?".

השופטת רבקה מקייס כתבה כי הצטיירה בפניה תמונה קשה של אם שזנחה את בנה הצעיר ושלחה אותו לעולם שאינו מכיר, ללא כל חמלה או התחשבות בקושי הנובע ממעבר מגורים שניתן להגדיר כירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

"שוכנעתי כי הנתבעת התעלמה מבנה התובע במהלך ילדותו, דחתה כל ניסיון ליצירת קשר בין התובע לבינה וזאת במשך כל השנים ועד היום", כתבה השופטת והוסיפה כי התעלמותה מההליך מחזקת את הטענה כי היא אינה מעוניינת בקשר עם בנה.

השופטת קבעה שמחדליה של האם כלפי בנה עולים כדי התנהגות בלתי סבירה ומדובר במקרה "המקומם את הנפש". לנוכח תחשיב הנזק שהגיש הבן חויבה האם לפצות אותו ב-1,353,785 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 135,378 שקל והוצאות בסך 10,331 שקל.