פסק דין חדש משנה את שיטת חישוב המזונות

השופטת פולוס קבעה שבחישוב יש להבחין בין עלות הדיור לעלות הצרכים האחרים, כך שחלוקת הזמן לא תשפיע על הסכום עבור חלקו של הקטין בדיור

עו"ד לי קוסטיקה נזרי | פסקדיןפורסם: 03.08.21 , 10:26

בית המשפט למשפחה בראשון לציון הכריע לאחרונה בתביעת מזונות שהגישה אם לשתיים נגד בעלה לשעבר: בפסק הדין ביססה השופטת מירית פולוס שיטה חדשה לחישוב המזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15 באופן שמבחין בין עלות המדור לבין הצרכים האחרים. עם זאת היא קבעה שלא מדובר בחישוב מתמטי.

האם תבעה מזונות עבור שתי הבנות הקטינות. השופטת ציינה כי מעיון בתלושים עולה שהאב משתכר כ-25,300 שקל בממוצע מעבודתו כרופא. פוטנציאל ההשתכרות שלו הוא 30 אלף שקל בחודש. האם לעומתו משתכרת כ-9,400 שקל בחודש. כלומר, יחס ההשתכרות עומד על 24% לאם ו-76% לאב.

לאב הסדרי שהות פעמיים בשבוע כולל לינה וסופי שבוע לסירוגין, ויחס זמני השהות הוא 43% אצל האב ו-57% אצל האם. עוד ציינה השופטת כי מאחר שבת אחת שמתחת גיל 6 - חובת המזונות מוטלת כולה על האב.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

השופטת הבהירה כי בפסיקה נקבע שיש להעמיד את צרכיו של קטין שגר בשני בתים על סך של 2,250 שקל. היא כתבה שחישובי המזונות על פי בע"מ 919/15 בוצעו בפסיקה באופן בו לא נעשתה הבחנה בין המדור לבין יתר הצרכים וחובת כל הורה לתשלום סכומים אלה חושבה לפי זמני השהות ויחס הכנסתו מתוך ההכנסה המשותפת של ההורים.

השופטת ציינה כי לגישתה, יש מקום לבצע חישוב שונה מדרך החישוב שהתקבלה בפסיקה, באופן בו סכום תשלום המזונות יחושב בנפרד מסכום תשלום המדור. לקביעתה, מעלויות המדור של הקטין אין מקום לבצע הפחתה בגין זמני שהות, להבדיל מעלויות המזונות.

השופטת הסבירה כי חלוקת זמני השהות מפחיתה את עלות צורכי הכלכלה שכל הורה משלם עבור הילדים, בהשוואה למשמורת מלאה בביתו. כלומר – בשעה שהקטינות אוכלות, מתקלחות, משתמשות במוצרי טואלטיקה ועוד 43% מהזמן בבית האב, העלות המוטלת על האם פוחתת בהתאמה.

עם זאת, להבדיל מהוצאות המזונות, עלויות המדור (משכנתא או דמי שכירות) אינן פוחתות בשל חלוקת זמני השהות.

במקרה זה השופטת קבעה שהדרך הנכונה לביצוע חישוב המזונות היא לחייב את האב ב-76% מתוך 2,250 שקל בחודש עבור הצרכים האחרים, כלומר 1,710 שקל. מכיוון שהאב נושא ישירות במזונות כשהילדות בביתו במשך 43% מהזמן, יש להפחית מהסכום 967 שקל.

ביחס למדור היא כתבה כי עלות המדור הסבירה של כל הורה עומד על סך של 4,500 שקל לחודש. חלקן של הקטינות 40% מסכום זה, כלומר 1,800 שקל.

על פי יחס ההכנסות, על האב לשלם לאם 76% מהסכום. במקביל, על האם לשלם לידי האב 24% מסכום מדור הקטינות בביתו. על פי החישוב, על האב לשלם לידי האם סך של 468 שקל לחודש לכל קטינה בגין מדור.

עם זאת השופטת הדגשה כי חישוב מזונות אינו תמיד רק נוסחה מתמטית. במקרה זה לנוכח הפער הכלכל המשמעותי בין הצדדים, תיווצר לקטינות תחושה של בית עשיר ובית עני. כדי לאזן זאת קבעה השופטת כי עבור הבת הקטנה עד הגיעה לגיל 6 האב ישלם 2,100 שקל בחודש ומגיל שש 1,700 שקל. עבור הבת השנייה חויב האב ב-1,700 שקל.