הם בני 50 ומטה, חרדים, חוזרים בתשובה או מתחזקים, שהשכלתם היחידה מגיעה מעולם הישיבות, אבל למרות שלא למדו לימודי ליבה – הפכו לאנשי עסקים סופר מצליחים. תכירו את היזמים החדשים של המגזר החרדי, שעם הרבה חשיבה מחוץ לקופסה הצליחו לנפץ את תקרת הזכוכית, ומצליחים בגדול בתחומים כמו נדל"ן, הייטק וקמעונאות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"העולם החרדי מצמיח דור גדל והולך של מיליונרים חדשים. לצד ההסתפקות במועט – הערך המובנה בדי־אן־איי של עולם אברכי ה'כוללים' הגדול – נשמעים יותר ויותר קולות של צעירים שאומרים: 'מאסנו בעוני'", מסבירה שרה רוזנבוים, מנכ"לית "מיליון או דולר", חברה העוסקת בגיוס משאבים, בין היתר בעולם החרדי. "המגמה תצמיח מליונרים חדשים נוספים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טרם קם מארק צוקרברג חרדי, אבל חיידק ההצלחה של היזמים החדשים הוא לא פעם נגזרת תורשתית של יזמות מדור ההורים והסבים, המותאמת למציאות העכשווית. דן גרטלר (47), שסבו משה שניצר היה מחלוצי ענף היהלומים בישראל ונשיא הבורסה ליהלומים, הוא אחד מהם. הנכד החליף את ה"סייט" של הסינדיקט בלונדון ביהלומי אפריקה. יקי רייסנר (42), המייסד ומנכ"ל חברת הנדל"ן "רייסדור", הגיע ממשפחה מבוססת שהיא מותג מגדרי – סבים וגם סבתא שעסקו בהצלחה במגוון ערוצי קמעונאות וסיטונאות: מחומרי בניין, דרך תכשיטים ועד פאות ומלונאות.
משפחתו של יוני לוקסנברג (36), ממקימי חברת ההייטק "אלמנטור", מוכרת שנים בעולם החרדי כאחת המובילות בתחום סוכנויות הנסיעות. היום בולט המיקוד בתחומי הנדל"ן וההייטק – עולמות שגם יזם נטול רקע של לימודי ליבה יכול להשתלב בהם. בניגוד לדור המייסדים של עשירי החרדים שפתחו ופיתחו את עסקיהם מול הציבור הכללי, בין היתר "שטיחי כרמל", "תפוגן", "עינית" או "אופטיקה הלפרין", וגם ביהלומים ובתכשיטים – החרדים המצליחים של הדור הזה ברובם המכריע מתחילים את פעילותם בתוך המגזר, ורק אחר כך פורצים החוצה.
תעודת זהות: בן 50, נשוי פלוס 7, מתגורר בירושלים. יליד בבני־ברק, למד בישיבות של חסידות גור בישראל ובארה"ב.
שווי מוערך: המחזור של "אושר עד" עמד ב־2020 על כ־3.7 מיליארד שקל.
קריירה עסקית: ב־1995 תפס חבר בשטיבל של חסידי גור באשדוד והציע לו למכור לחם וחלב בשכונות עניות. אחרי יומיים התייצב החבר אברהם משה מרגלית בביתו והודיע שהמשאית עם החלב והלחם למטה. וכך זה עד היום, כשלרשת 19 סניפים בישראל ו־2 בריכוזים חרדיים בארה"ב, תחת השם "בינגו", עם שותף מקומי.
בוים הוא החולם וההוגה ומרגלית הביצועיסט. בוים התעקש להמשיך לפתוח חנויות בעשר וחצי ולא בשבע בבוקר כמו סופר רגיל, לא לשווק און ליין גם בקורונה בגלל שורת הרווח, והראשון שהצטרף למיזם של עגלה ששוקלת את המוצרים ובונה את החשבון לקופה על חשבון הקופאיות.
לא ידעתם עליו: חוץ מהתמקצעות בדו"חות כספיים, שאותם הוא בולע לארוחת בוקר, הוא תולעת ספרים.
תעודת זהות: בן 47, נשוי פלוס 12. מתגורר בבני־ברק, שבה ממוקמים משרדיו. לימודים: תיכון ליידי דייויס בת"א.
עם שחרורו מהצבא חזר בתשובה. אשתו, דיילת לשעבר, הצטרפה אליו למסע.
שווי מוערך: 1.2 מיליארד דולר על פי הערכת מגזין "פורבס".
קריירה עסקית: בגיל 22 בעזרת הון ראשוני ממשפחתו הקים את די.ג'י.איי ( דן גרטלר אינטרנשיונל), ועסק בסחר ביהלומי גלם ברוסיה, אנגליה ואנגולה. בשנת 2000 קיבל זיכיון בלעדי משליט קונגו, לורן דזירה קבילה (נרצח ב־2001) ליצוא יהלומים מארצו. בנו ג'וזף, שמונה במקומו, שלל מגרטלר בתחילה את הרישיון אבל היחסים ביניהם השתפרו. בשנים האחרונות מתנהלות נגדו מספר חקירות בחו"ל בנושא מינהל לא תקין. ארה"ב הטילה עליו סנקציות שבמסגרתן הוקפאו נכסיו בארה"ב, ונאסר על אמריקאים לנהל מולו קשרי מסחר. הסנקציות בוטלו ערב יציאתו של דונלד טראמפ את הבית הלבן, והנשיא ג'ו ביידן החזיר אותן.
לא ידעתם עליו: נדבן ותורם בקנה מידה גדול. פרויקט הדגל המפורסם שלו הוא אחד הכוללים היוקרתיים, הנחשבים והמתוחזקים ביותר במגזר החרדי, המונה קרוב ל־1,000 אברכים.
תעודת זהות: בן 36, נשוי פלוס שניים. יליד בני־ברק למשפחה בת 7 ילדים, העיר שבה הוא מתגורר עד היום. למד בישיבת "עטרת ישראל" בירושלים, אוטודידקט בתחום הגרפיקה והמחשבים. התחיל בגיל 16 ללמוד פוטושופ בזכות תוכנה שקיבל מדודו.
שווי מוערך של החברה: כחצי מיליארד דולר על פי הערכת פורבס.
קריירה עסקית: התחיל ב־2010 עם שותפו אריאל קליקשטיין בעיצוב גרפי ופיתוח אתרי אינטרנט. ב־2014, אחרי בניית מאות אתרים, ניסו השניים לפתח שיטה דיגיטלית יעילה, וכך נולדה "אלמנטור" שפרצה לשוק ב־2016. הקורונה הזניקה את החברה, שמחזיקה תשתית של יותר מ־9 מליון אתרים בכ־150 מדינות וב־54 שפות. מוצר הבסיס חינמי, הפיצ'רים הנוספים בתשלום. בכל שבוע מתווסף פיצ'ר אחד לפחות, לרוב פרי רעיון של משתמשים. החברה יושבת במגדל ספיר שבמתחם הבורסה ברמת־גן, ומעסיקה 350 עובדים.
לא ידעתם עליו: בחברה מועסקים רק 15 חרדים, ויוני מתגאה בשילוב בין עובדים חילונים לחרדים. המוטו: "לא אכפת לי אם למועמד יש תואר או שהוא בוגר יחידה טכנולוגית. העיקר שיהיה טוב. זה מכשיר אותו לחשוב מחוץ לקופסה".
תעודת זהות: בן 42, נשוי פלוס 5. יליד בני־ברק, השישי מבין 9 ילדים ("כל שלושת הבנים עובדים, כל ששת החתנים אברכים"). למד בישיבת מיר בירושלים.
שווי מוערך של החברה: 331 מיליון שקל ב־2020 (צפי ל־600 מיליון שקל ב־2021)
קריירה עסקית: בין היחידים במשפחתו שלא זכה בהשתתפות במימון דירה מסבתו האמידה, שהקדישה את כל הכנסותיה לתמיכה בצאצאיה האברכים. התחיל כמנהל עבודה בחברת הבנייה צ. לנדאו. בגיל 22 מונה למנהל הרכש, בגיל 24 הפך למנהל היזמות והגיע עד תפקיד הסמנכ"ל. כשהחברה הסתבכה, הקים חברה משלו, "רייסדור", שהתחילה בבני־ברק והתרחבה לאזורים רבים. עד היום בנה 15 מרכזים מסחריים, 6 בבעלותו, אלפי דירות בבני־ברק, גבעת־שמואל, אלעד, ראש־העין, בית־שמש ועוד. היום נמצאות בבנייה 1,100 דירות, ובתכנון שני מגדלי משרדים (21 קומות) ברחוב הלח"י בבני־ברק, ובנוסף 3,000 דירות בכל הארץ.
לא ידעתם עליו: מעבר לעיסוקיו בנדל"ן החל להפיק סרטים וסדרות עם שחקנים ידועים.
"בדור של ההורים והסבים לא היה מסחר פנים חרדי בהיקפים של היום", מסביר רייסנר. "היום יכול יזם לשאוף להרים פרויקט נדל"ן במאות מיליוני דולרים בתוך השוק המגזרי. תוסיפי על כך שרבים מתחילים בגיל צעיר ומאוד חוששים. נוח יותר להתחיל בטריטוריה הביתית, לצבור ביטחון ולפרוץ החוצה".
הנדל"ן תפס תאוצה במגזר החרדי הרבה בגלל שכל אברך נאלץ מגיל צעיר להתמודד עם סוגיות בתחום – מהגדלת הדירה עם הגידול במספר הילדים, ועד דאגה לדירות לילדים – עד שהוא הופך למיני נדל"ניסט. מחשב כדאיות בהשקעה בעפולה או באר־שבע, מתעסק בחלוקת דירות. הרוב הגדול נותרים יזמים קטנים, יש שממשים את עצמם יותר.
אפי שקדי מאפי קפיטל בונה אלפי דירות ומדגים איך להשתמש במחיר למשתכן כמנוף צמיחה. ויש את חנוך קס מגבעת זאב, מקים קבוצת קס, שבנתה אלפי דירות בירושלים, טבריה ועתלית, מלונות, משרדים ומתחמי מסחר בגיאורגיה. כעת הוא עסוק בפתיחת די.סיטי במעלה אדומים בהשקעה של כחצי מיליארד שקל, ובמתחם המג'יק קס, "הדיסנילנד הישראלי".
"החרדים שבשלב הראשון פחות התחברו לתחום יזמות ההייטק מתחילים להדביק את הקצב", מצביע משה פרידמן, מנכ"ל ומייסד "קמא־טק", על כיוון נוסף. המיזם הוקם לשילוב חרדים וסטארט אפים של חרדים בהייטק, שבו גדלו יוני לוקסנבורג ושותפו, ויש גם יזמים נוספים שרשמו סיפורי הצלחה, כמו ישראל גורט (29), חסיד גור שהפך מהאקר למומחה סייבר. החברה שלו, "רפלקטיז", מגלגלת היום עשרות מליוני דולרים. שמחה נוימרק, ליטאי שהקים עם שניים מחבריו סטארט אפ בתחום הפיננסים, הוא דוגמה נוספת לסיפור הצלחה.
"מול נקודות התורפה של היעדר לימודי ליבה, במיוחד באנגלית ובמתמטיקה, יש לחרדי יתרון, כי ההצלחה בעולם ההייטק מושתתת בסופו של יום על מוח, לוגיקה, חשיבה מחוץ לקופסה, המצאה, ועל כן נראה יותר ויותר מצליחנים בתחום", משוכנע פרידמן.
"כשגדלתי, העשירים היו עורכי דין או יהלומנים, וידעתי שלשם אני לא יכול להתפתח. ככל שיהיו לצעירים החרדים יותר מודלים של מי שעשו והצליחו, הם פחות יפחדו לזנק למים", סבור לוקסנברג. "המחסום הפסיכולוגי מהווה מכשול גדול עבור הצעירים ומאיים יותר מחוסר הידע במתמטיקה או באנגלית".
סקטור המצליחנים החדש של העולם החרדי, אם כי לא כולם, גם יודע לחיות את החיים הטובים בלי להתבייש. "הם חיים כמו מיליונרים חילונים – האוכל הכי טוב, צריכת יין ברמות של 1,000 שקל לבקבוק ויותר, מותגים, חליפות באלפי יורו, שעוני רולקס, ולא אחד, אלא חמישה בקולקציה", מגלה מאיר גל, המנכ"ל והבעלים של "פרסום גל".
וזה לא הכל. הם יביאו הביתה מבשלות ואפילו שפים שיעבדו במטבחי על. הם ימצאו שם קולקציה של כלי כסף שבית חרדי לא יכול בלעדיה עם טרנד חדש – ציפוי זהב. טיסות, נופש בסוויטות או בצימרים ברמות הגבוהות ביותר. הם יקנו רכבי יוקרה, לא פרארי או פורש, אבל כן אאודי איי 8 או דגמים מרווחים של מכוניות אמריקאיות נוצצות כמו שברולט או קאדילק.
החתונות יהיו מפוארת עם מקהלה חסידית, תזמורת וזמר כוכב מהמגזר. הפאות של נשותיהם יעלו 25 אלף שקל וצפונה, ותהיה במלתחה יותר אחת.
ואיפה מקומות המפגש האהובים עליהם? ביום חמישי בלילה בטשולנט של "המסעדה היהודית" על גבול רמת־גן, וב"דה גרדן טראס" על גג ה"וולדורף אסטוריה" בירושלים. "ההבדלים העיקריים בינם לבין המאיון העליון של המגזר הכללי מתמקדים בשמירת שבת ובלבוש", מדגיש גל.
ועוד משהו: מקום המגורים. הם שומרים אמונים לסיר הטשולנט, נשארים בריכוזים החרדיים הוותיקים: בני־ברק, אלעד וירושלים, אבל גרים בדירות גדולות ומושקעות, בתים פרטיים ופנטהאוזים. לחלקם בתי נופש בצפת, טבריה וספסופה. הלהיט החדש הוא בית מאיר, אותו גילה יעקב הלפרין, המנכ"ל ומבעלי "אופטיקה הלפרין", שבנה לו שם אחוזה משפחתית. בחלל האוויר רצות שמועות על אילי הון נוספים שמצטרפים לחלום האחוזה בישוב.
כמובן שלא תמצאו אותם במקומות כמו סביון, ארסוף או הרצליה פיתוח כי השיקולים המשמעותיים בבחירת הלוקיישן הם מוסדות החינוך לילדים והקרבה לבית הכנסת, המניין או האדמו"ר האהובים.
רייסנר, שהקים פרויקט יוקרה בגבעת שמואל, מספר: "הייתי יכול בקלות לקחת את הפנטהאוז בקומה ה־25, אבל נשארתי באלעד בה רכשתי דירה כשהתחתנתי ב־90 אלף דולר. הקמתי בית כנסת שבו מתפללים החברים שלי".
יש לא מעט נשים חרדיות שמאיישות משרות בכירות בעולם העסקי, אבל אף אישה חרדית עדיין לא פרצה לשוק העל של היזמות, כזה שמגלגל מאות מליוני שקלים ויותר. למה זה קורה? שלהבת חסדיאל, מנכלי"ת תאגיד "מרום", פרויקטים לפעילות קהילתית וחברתית של עיירית ירושלים, מסבירה: "תפקידיה העיקריים של האישה החרדית הם להקים בית ומשפחה לתפארת, לגדל ילדים ולעסוק בחינוכם. לכך היא מחונכת מגיל אפס. אי־אפשר למלא בשלמות גם תפקיד כזה וגם להוביל עסק יזמות של מאות מליוני שקלים בשלמות. נכון להיום היציאה לעבודה בהארד קור של המגזר היא כדי להביא פרנסה הביתה. הקריירה איננה מטרה בפני עצמה, בניגוד למצב בעולם הכללי. הן נכנסות לעולם ההייטק כדי להביא פרנסה טובה יותר ממה שהביאו העבודות השגרתיות הוותיקות של מורה או גננת".
לא מעט סבורים שהצלחה פיננסית יוצאת דופן של אישה חרדית, אפילו בעסק שירשה מאביה, עלולה להתפרש כאיום פנים משפחתי, בין השאר מול בעלה, אבל גם חברתי. פרידמן סבור אחרת: "אחוז היזמות המצליחות בתחום ההייטק נמוך בעולם באופן כללי. בין החרדיות יש מפתחות, מתכנתות ומנהלות מצליחות מאוד. לאחרונה אנחנו רואים אותן בראש של חברות סטארט אפ גדולות". אחת מהן היא ד"ר יעל זמיר מבית־שמש, רופאה חרדית שפיתחה סטארט אפ בתחומה.
"עם הזמן נראה יותר ויותר חרדיות שמצליחות בגדול בעולם היזמות. כבר כיום, 7,000 מבין 10,000 החרדים שהשתלבו בהייטק הן נשים", מסכם פרידמן.
פורסם לראשונה: 06:50, 03.09.21
