כמעט מושלם
שבועיים לפני שהאייפונים החדשים נוחתים בארץ בדקנו את הגדול והיקר מכולם (4,800 שקל), אייפון 13 פרו–מקס, המסתמן גם כטוב בעולם • החידושים מעטים, אבל לא זניחים: הסוללה לא נגמרת, הצילום ללא תחרות, ורענון המסך חלק ואוטומטי • אז האם ולמי כדאי לשדרג? | ציון 9
זה מרגיז, אבל עובד: כבר שנים שאפל מרשה לעצמה לקדם את האייפון עקב בצד אגודל, בלי מהפכות גדולות. מסכים גדולים יותר, מעבדים מהירים יותר, מצלמות טובות יותר, שינויים מינוריים בעיצוב. המעריצים רוטנים, אבל קונים: האייפון אחראי על כמעט מחצית מההכנסות של אפל ושנת הקורונה, 2020־2021, הייתה מהטובות בתולדותיה.
אייפון 13 פרו־מקס הענק (6.7 אינץ') — פסגת היצירה שלה — הוא דוגמה טובה: את ההבדלים בינו לבין אייפון 12 פרו־מקס של אשתקד תצטרכו לחפש בנרות. ובכל זאת מדובר כרגע בסמארטפון הטוב בעולם. הוא אינו נטול חסרונות, אבל סך כל תכונותיו מזכות אותו בתואר. האם החידושים מצדיקים שדרוג? אחרי שימוש אינטנסיבי במכשיר שקיבלנו לבדיקה באדיבות היבואנית רשת iStore, התשובה — גם למעריצי אייפון המושבעים: רק אם אתם בעלי אייפון מסדרות 11־10 ומטה. וכמובן, רק אם אתם יכולים להרשות לעצמכם.
בהכללה, בכל ארבעת דגמי אייפון 13, שהמכירה המוקדמת שלהם תחל ביום חמישי הקרוב, שני חידושים עיקריים: חיי סוללה ארוכים יותר ומערכת מצלמות משובחת יותר. בדגמי הפרו והפרו־מקס — שהם כמעט זהים מלבד הגודל והספק הסוללה — נוסף שיפור משמעותי שלישי: קצב רענון מסך גבוה. בשניהם, אגב, מוצעת גם, לראשונה בסלולר, גרסה יקרה להחריד עם נפח אחסון עצום של 1 טרה־בייט.
סוללה: עוד שעתיים וחצי
מבין השלושה, השדרוג הכי מפתיע ומשמעותי הוא השיפור בסוללה (4,352 מיליאמפר־שעה). גם שימוש אינטנסיבי של יום עבודה לא הכריע אותה בפרו־מקס שלנו. לפי אפל, ביחס לפרו־מקס 12 נוספו לו שעתיים וחצי, כמעט 20%. זהו צעד משמעותי, כי חברות רבות עדיין מתקשות לתת מענה לבעיה. לפי אפל, הסוד טמון לא רק בהגדלת הסוללה, אלא גם בשיפורים שהוכנסו בצריכת האנרגיה של המעבד החדש, וגם בסידור הפנימי של רכיבי המכשיר.
עיצוב: משקל כבד
להגדלת הסוללה יש כמובן מחיר: הפרו־מקס של השנה כבד ב־12 גרם מקודמו (240 גרם, משקל שיא בעולם הסלולרי, רחוק מלהתאים לכל כיס). גם עדשות הצילום מאחור בולטות מבעבר. לעומת זאת, חלונית הסלפי ("המגרעת") הקדמית קטנה הפעם ב־20%, וכמו שכותב מבקר הבית של CNET, "זה מעצבן אותי עכשיו 20% פחות". עיצוב וגימור המכשיר לא השתנו — מסגרת אלומיניום בוהקת ושטוחה, ציפוי של "זכוכית קרמית" קשיחה במיוחד מלפנים ומאחור.
מסך: רענון אוטומטי
האייפונים הצטיינו תמיד במסכים מעולים, אבל זה של דגמי הפרו הוא באמת המוצלח מכולם: נכון, שלא כמו באנדרואידים המובילים — השוליים שמקיפים אותו עבים יחסית. אבל אין מתחרה לאיכות התצוגה: הרזולוציה הגבוהה, הבהירות, רמת הניגודיות ועומק הגוונים. התמיכה בקצב רענון תמונה משתנה ("פרומושן"), שמתאים עצמו לתצוגה על המסך מקצב של 10 עד 120 הרץ, מאפשרת גלילה ואנימציה חלקות; הטקסטים לא "נשפכים", התנועות המהירות במשחקי המחשב לא נמרחות. ראינו את זה כבר בכמה וכמה דגמי אנדרואיד, אבל איכשהו, באייפון השיפור מורגש יותר.
את ביצועי המעבד החדש, A15 ביוניק, קשה להשוות לשל קודמו. אפל טוענת שהוא מהיר ב־50% ממתחריו בעולם האנדרואיד — כלומר מהסנפדראגון 888. במעבדות המתקדמות של האתרים המקצועיים מוודאים עכשיו את הנתון הזה. בבדיקה הידנית שלנו — כל מטלה מכל סוג, גם עיבוד תמונות סטילס וסרטוני וידיאו, התבצעה כהרף עין.
צילום: עד מרחק של 2 ס"מ
מערך הצילום בפרו ובפרו־מקס מפיק את התמונות הכי טובות שתוכלו לקבל במצלמה סלולרית כיום. מדובר בשלוש מצלמות — ראשית, רחבה, ועדשת זום ("טלפוטו") X3. הכוכבת העיקרית היא הראשית, שכוללת הפעם את החיישן הגדול ביותר ששולב אי פעם באייפון — מה שאומר קליטת אור מוגברת ותמונות מעולות בכל קנה מידה ומפתיעות במיוחד בתאורה בעייתית, אפילו בלי לעבור למצב לילה. הגודל אמנם לא תמיד קובע, אבל מהנדסי אפל הצליחו לדייק את התוצאה כך, שחלוקת האור תהיה מאוזנת לגמרי, בלי זליגות צבע ובלי "רעשים".
במצלמה האולטרה־רחבה נוסף הפעם מיקוד אוטומטי, שהיה נחוץ לגמרי, והיא גם אחראית למצב המאקרו — צילום אובייקטים מקרוב. המיקוד נכנס לפעולה באופן אוטומטי בערך במרחק 10 ס"מ מנושא הצילום, ומאפשרת להתקרב אליו עד שני ס"מ. טיפות הטל על עץ המנגו שלנו מעולם לא נראו צלולות יותר, בוודאי בהשוואה לצילומי הפייק־מאקרו של רוב הסמארטפונים בשוק. עדשת הזום מסתפקת במועט — פי 3 לעומת פי 10 בגלקסי S21 אולטרה, למשל — אבל מפגינה תקריבים לא מגורענים ובאיכות מעולה.
שימו לב גם להגדרה חדשה במכשיר, "סגנונות צילומיים", שמאפשרת לשנות את ברירת המחדל של גוון התמונות לגוונים שאתם אוהבים. תוכלו לבחור בין רגיל, ניגודיות עשירה, עז, חמים, וקריר.
וידיאו: מיקוד קולנועי
אפל מתעקשת גם השנה שהפרו־מקס מתאים גם לצילום סרטי קולנוע. לראשונה, כל דגמי אייפון 13 מספקים בווידיאו מצב חדש המכונה "קולנועי" ("סינמטיק"), שלוקח את צילום ה"דיוקן" (מיקוד באובייקט המצולם וטשטוש של הרקע) צעד קדימה: שינוי מיקוד אוטומטי באלמנטים המופעים על המסך, ממש כמו בסרטים. המיקוד "ננעל" על האלמנט הגדול ביותר שהוא קולט, אבל אפשר לשנות את המוקד בזמן הצילום על ידי הקשה על אלמנט ברקע. את שינוי המיקוד אפשר לבצע גם אחרי הצילום באפליקציית "תמונות". שימו לב: בניגוד להדגמות של אפל בהשקה, התעלול לא עובד בתאורה נמוכה וברזולוציה הגבוהה מ־FHD. חמוד וכיפי, אבל לא יותר מגימיק.
אז אלה החדשות ועיקרן תחילה. על כל השאר — התאימות לדור 5, הממשק הנפלא, הסאונד הנהדר, העמידות במים ובאבק, הטעינה האלחוטית באמצעות החיבור המגנטי "מאגסייף", וכמובן היעדרם של מטען ואוזניות מהערכה — ראו בסקירות השנה שעברה.
מחיר משוער: כ־4,800 שקל, במכירה מוקדמת מיום חמישי הקרוב.
הטוב: חיי הסוללה, צילומי הסטילס, הווידיאו והמאקרו, קצב הרענון, העמידות במים ובאבק.
הרע: כבד, המגרעת (גם אחרי ההקטנה), המחיר, שקע Lightning ולא C־USB.