הוכר כידוע בציבור – אך לא יירש את זוגתו

המנוחה הורישה בצוואתה את כל עיזבונה לילדיה והדירה ממנה את בן זוגה. אף שנמצא שהתקיים ביניהם שיתוף רכושי, שופט קבע שהצוואה תקוים

עו"ד טל אזוגי | פסקדיןפורסם: 01.10.21 , 10:05

בית משפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגיש גבר לקיום צוואתה של בת זוגו המנוחה, אף שהכיר בהם כידועים בציבור: אף שחלה על בני הזוג חזקת השיתוף, השופט ארז שני קבע כי יש לקיים רצון האישה להוריש את כל רכושה לילדיה.

התובע טען שהוא והמנוחה ניהולו מערכת יחסית זוגית ארוכת שנים מ-1991 ועד מותה ב-2018 ממחלה קשה. לדבריו הם חיו כזוג נשוי לכל דבר, ניהלו משק בית משותף והוא שימש כאב פסיכולוגי לילדיה. לטענתו, שניהם מימנו את רכישת הדירה שבה התגוררו אך היא נרשמה על שם המנוחה בלבד כדי לזכות במחיר מופחת עקב זכות היסטורית שלה בחברת עמידר.

לאור זאת הוא ביקש מבית המשפט להצהיר שהם היו ידועים בציבור ולהחיל עליהם את חזקת השיתוף, שלפיה כלל הנכסים שצברו יחד הם בבעלות משותפת של שניהם. לדבריו, עקב מצבה הרפואי המנוחה לא הייתה כשירה לחתום ב-2015 על הצוואה שבמסגרתה הורישה את כל רכושה לילדיה, וביקש לבטלה. לטענתו, ילדיה הפעילו עליה לחץ מסיבי לנשל אותו, ושתיים מבנותיה אף היו מעורבות ממש בעריכת המסמך.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

ילדי המנוחה טענו מנגד שבין התובע לאימם לא התנהלה מערכת יחסים זוגית אלא חברית בלבד והם לא היו ידועים בציבור. לדבריהם אימם רכשה לבד את בית המגורים ושילמה לבדה את התשלומים השוטפים. לה ולתובע לא היה חשבון משותף, והייתה ביניהם הפרדה רכושית.

בקשר לצוואה הם טענו שהיא משקפת את הרצון של אימם והיא הייתה כשירה לחתום עליה. הם ציינו שהיא הייתה עצמאית, וביקשה מבנותיה שיפנו אותה לעורך דין לצורך עריכת צוואה אך הן לא השפיעו עליה.

השופט שני קיבל את טענת התובע שלפיה בינו לבין המנוחה התקיימו יחסים של ידועים בציבור, לאחר שהתרשם מן הראיות והעדויות שהשניים תמכו אחד בשני רגשית וכלכלית, קיימו חיי משפחה וניהלו משק בית משותף.

עוד נקבע שחלה על בני הזוג חזקת השיתוף. השופט התרשם שהתקיים ביניהם שיתוף כלכלי בקניות ובתשלומי בית שוטפים, ושהם שמרו על הפרדה בעניינים מסוימים בלבד, כגון ארנונה, על מנת לזכות בהקלות והטבות כהורים יחידניים. כך, גם הדירה נרשמה על שם המנוחה בלבד משיקולים כלכליים.

לעניין הצוואה דחה השופט דחה את ההתנגדות וקבע שהיא תקוים. הוא דחה את הטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה כיוון שבן זוגה לא הביא כל אסמכתא רפואית שמחלתה אכן פגעה בכשירותה לצוות. עוד נקבע שלא הוכחה כל השפעה בלתי הוגנת מצד ילדי המנוחה ושבנותיה לא היו מעורבות בעריכת הצוואה באופן פסול. הילדים חויבו בהוצאות התובע בסך 15 אלף שקל.