שתף קטע נבחר

הנס של סרן ד'

בחודש שעבר נפצע מ"פ מדובדבן במהלך היתקלות עם מחבלים בג'נין • קליע שפגע בו חדר את פיו ורק במזל לא הוביל למותו • כעת, בזכות טיפול חדשני, הצליחו הרופאים שנלחמו על חייו לשחזר את הלסת המרוסקת • אביו, יוסי: "הייתי בחרדות, אבל התוצאה של הניתוח יותר ממושלמת"

יום ראשון, 26 בספטמבר. השעה 5:30 לפנות בוקר. שני מסוקי צה"ל נוחתים ברמב"ם, ובהם שני לוחמי "דובדבן" פצועים קשה כשסכנה נשקפת לחייהם. השניים נפגעו במהלך חילופי אש עם מחבלי חמאס בכפר הפלסטיני ברוקין. הם אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ, ובהמשך הועברו למחלקה הכירורגית. י' עזב את רמב"ם לפני מספר ימים והחל הליך שיקום ארוך בבית החולים תל השומר. סרן ד' מאושפז עדיין במחלקה הכירורגית ברמב"ם.

 

המאבק בפציעות הקשות של סרן ד' קשה מנשוא. מפקד הפלוגה סובל מתשע פציעות ירי שפגעו בחלל הבטן. בנוסף, אחד הקליעים פגע בלסתו התחתונה. הקליע חדר בחלקה השמאלי של הלסת, עבר דרכה ויצא מן הצד הימני, תוך שהוא גורם לשברים רבים בעצמות הלסת. רק במזל לא פגע הקליע במוח, עמוד השדרה או הלשון – מה שהיה עלול להוביל למוות מיידי.

 

"כל הפציעה של הבן שלי בכלל, והפציעה בפנים בפרט, זה נס גדול מאוד", מספר יוסי, אביו של ד', בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "כאשר כדור נכנס אל חלל הפה, עובר מצד לצד ולא פוגע באף שן זה פשוט מטורף".

 

פרופ' עדי רחמיאל, מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסתות ברמב"ם, מחזק את דבריו של האב ומסביר כי אם הקליע היה פוגע קצת לאחור, סרן ד' כבר לא היה איתנו. "היה לנו ברור שבשל אופי הפציעה בפנים עלינו לעשות שחזור אנטומי מלא של העצמות".

פרופ' רחמיאל והלסת שהודפסה בתלת־מימד | צילום: אביהו שפירא

 

לשם כך נעזרו הצוותים הרפואיים באמצעי הדמיה חדישים. "לאחר ביצוע ההדמיות עושים קיבוע של השברים, הכל ממוחשב", אומר פרופ' רחמיאל ומוסיף כי "הדבר הראשון והחשוב זה להגיע לסגר שיניים, כדי שהפצוע יוכל לחזור ללעוס. עשינו איחוי וירטואלי ולאחר מכן הדפסנו את הלסת בתלת־ממד. לבסוף הצוות המנתח חיבר את השברים באמצעות מספר פלטות טיטניום משני צידי הלסת".

 

בשל הפגיעות הקשות, סרן ד' נותח גם באזור הבטן על ידי צוות מנתחים בראשותו של ד"ר עמרי אמדו ושני רופאים מתמחים מהמחלקה לכירורגיית פה ולסתות. אליהם הצטרפו אחות ורופא מרדים. יוסי היה המום ונרגש מהתוצאה. "התוצאה יותר ממושלמת. הם שחזרו את הלסת התחתונה של הבן שלי אחד לאחד. לפני כל ניתוח הייתה לי חרדה קיומית ממש. החרדה הראשונה שהוא יחיה, החרדה השנייה שהוא יתפקד, החרדה השלישית שהוא יחזור לאותו מראה חיצוני ותפקוד יומיומי בסיסי. שיפקח את העיניים ויתקשר. ד' מתקשר, תודה לקדוש ברוך הוא. אנחנו מודים לכל הצוות הרפואי, לרופאים של המחלקה לכירורגיית פה ולסתות, למנהל טיפול נמרץ ד"ר ירון בר לביא ולרופא ד"ר דני אפשטיין".

פורסם לראשונה 13.10.21, 23:44

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים