שיר לשבת

גלעד מאירי

מִנְחָה נכונה

בְּיָד אַחַת נָשָׂאתָ

עַל טַס חֶרֶס אַרְמֵנִי

פַּרְטִיטוּרַת פְּלַחִים

מִפֵּרוֹת הָעוֹנָה.

בְּחַדְרִי עַל שֻׁלְחָנִי

הִנַּחְתָּ אוֹתָם סְדוּרִים

פְּרוּסִים כְּדַפִּים עַל כַּן

וְהִזְמַנְתָּ אֶת חֲבֵרַי מֵהַשְּׁכוּנָה,

מְכוּרֵי שׁוֹקוֹלָד פָּרָה,

יְלִידֵי הַבִּיסְלִי,

טוֹרְפֵי טוֹפִי

בִּתְנוּעַת קֶשֶׁת קְטַנָּה

שֶׁל מָאֶסְטְרוֹ לְבַנְטִינִי

"נָא" –

בֵּין שְׂפָתֶיךָ הִדְהוּד

שֶׁל מָּקָף שָּׁתּוּק,

שַׁרְבִיט נִצּוּחַ

שֶׁנּוֹתֵן קְיוּ לְבִצּוּעַ.

לְאַחַר כְּאַרְבָּעִים שָׁנִים

גּוּפְךָ אַנְפְּלַאגְד

עַל מַגָּשׁ מִטָּה הִידְרָאוּלִית

בַּמַּחְלָקָה הַאוֹנְקוֹלוֹגִית.

הַנֶּצַח מֻזְמָן בְּקִדָּה קַלָּה

לְהִתְכַּבֵּד בְּנוֹכְחוּתְךָ הַמְּלֵאָה.

נָשָׂאתִי אוֹתְךָ בְּיָד אַחַת,

קְלַאסִיקָה עַל אֲלֻנְקָה,

לְמִשְׁמוֹרֶת הָאֲדָמָה בַּחֶלְקָה

שֶׁל יַקִּירֵי עִיר דָּוִד, שֶׁחָלְקָה

כָּבוֹד לַמַּהְפְּכָן מִשְּׁכוּנַת הַפַּחִים,

שְׁייח' שְׁכוּנוֹת הַמְּצוּקָה.

הֻטְמַנְתָּ בְּקֶבֶר שָׂדֶה, אָבִי

תָּו בְּתֵבַת רְגָבִים

וּבָאֲוִיר מֵעָלֶיךָ צֵל קֶשֶׁת שֶׁקֶט נָע

מַטָּה שְׂמֹאלָה יָמִינָה מַעֲלָה

תָּוָּה מֶחֱוָה קוֹנְצֶרְטִית אַחֲרוֹנָה –

"נָא".

רוברט בְּלַיי

שיר נגד העשיר

תרגום: עודד פלד

בְּכָל יוֹם אֲנִי חַי, בְּכָל יוֹם יָם שֶׁל אוֹר

מִתְרוֹמֵם, בְּעֵינֵי רוּחִי

דִּמְעָה בָּאֶבֶן אֶרְאֶה

כְּמוֹ הָיוּ עֵינַי חוֹפְרוֹת מַבָּט מִתַּחַת לָאֲדָמָה.

הָאִישׁ הֶעָשִׁיר בְּכוֹבָעוֹ הָאָדֹם

אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

בְּכִי בַּעֲיָרוֹת הַחֲבַצֶּלֶת

אוֹ דִּמְעוֹת אַפְלוּלִית בְּבִקְתוֹת דָּגָן.

בְּכָל יוֹם יָם שֶׁל אוֹר מִתְרוֹמֵם

אֲנִי מַאֲזִין לָאִוְשָׁה הַנּוּגָה שֶׁל הָמוֹן מִתְעַוֵּר

שָׁם אִישׁ־אִישׁ מִתְיַפֵּחַ וּתְפִלַּת יָגוֹן

שׁוֹכֶנֶת סְלָעִים.

הָאֲבָנִים כּוֹרְעוֹת כְּשֶׁהֶהָמוֹן בְּמִצְעַד תּוּגָה חוֹלֵף.

רוברט בְּלַיי, משורר, סופר, מתרגם ומסאי אמריקאי, יליד 1926, הלך לעולמו ב־21 בנובמבר השנה והוא בן 95. הוא פירסם למעלה מ־30 ספרי שירה, תרגומי שירה, מסות ועוד. ספרו הראשון, 'שקט בשדות המושלגים', הופיע ב־1962. ב־1968 קיבל בְּלַיי את פרס הספר הלאומי על ספרו השני, 'האור מסביב לגוף', וכאקט מחאה נגד המעורבות האמריקאית בווייטנאם תרם את כספי הפרס לתנועה שפעלה נגד הגיוס לצבא האמריקאי באותן שנים. בכתיבתו בולטת המזיגה של שירת טבע אינטימית, בעלת גוון מיסטי־פנתיאיסטי לעיתים, העושה שימוש בדימויים מפתיעים, עם מעורבות חברתית המשרטטת בחדוּת ניואנסים של הדקדנס האמריקאי.