געגועים לפעם

יש איזה גיל שכשמגיעים אליו, מתחילים להעריך ואף לחבב נוסטלגיה. בדרך כלל, מדובר בגיל שבו לאדם יש כבר ילדים, להם הוא יכול לספר על הצעצועים בהם אהב לשחק בילדותו, על האסימונים שהפעילו טלפון ציבורי או על הפתילייה שעליה סבתא שלו אפתה עוגות. עבור האנשים האלה, הוריהם וילדיהם נולדו המוזיאונים הנוסטלגיים.

במוזיאונים האלה לא מוצגות יצירות אמנות, אלא חפצים שרובם ככולם עברו מהעולם, והם מאפשרים הצצה לחיים במדינת ישראל הצעירה – וגם אל השנים שלפני הקמת המדינה. חלק מהמוזיאונים הוקמו על ידי משוגעים לדבר, שליקטו במשך שנים פריט לפריט, חלק הוקמו בידי מועצות מקומיות. וכולם מספקים עולם שלם של חזרה בזמן, שישמח משפחות בפורמט רב־דורי – גם סבא וסבתא ישמחו לצאת עם הנכדים למסע בזמן, וזה ייגמר בסגירת מעגל בסטורי. הנה 8 מוזיאונים נוסטלגיים ברחבי הארץ ששווים ביקור.

מוזיאון "אוצרות בחומה", עכו

הביקור בעכו העתיקה הוא באופן כללי סוג של מסע במנהרת זמן, שחוזר אחורה לא מעט שנים. מוזיאון "אוצרות בחומה" ששוכן בלב החומה המזרחית, מנקז את החוויה לקפסולת זמן שמתמקדת בעבר הקרוב. המוזיאון ממוקם במבנה ההיסטורי שימש בעבר את חיילי המשמר העות’ומאנים. הוא מחולק לאולמות מקומרים שבתוכם אצורים אוספים נדירים המשקפים את הווי החיים בגליל משלהי המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20.

החפצים במוזיאון שופכים אור על אורחות החיים של תושבי עכו העתיקה וממחישים את הפולקלור הגלילי ששאב את מקורותיו מהעמים השונים שחיו וסחרו באזור במהלך הדורות הקודמים.

דרך מאות החפצים המוצגים במוזיאון ניתן להתוודע לבעלי המלאכה המסורתיים שעבדו בשווקים, לרהיטים המרהיבים של עשירי העיר ולרקמת החיים בעיר שהייתה מקום מפגש ייחודי של אמונות ודתות.

מלבד תצוגות הקבע במוזיאון, מוצגות גם תערוכות מתחלפות אחת לשלושה חודשים. לקראת חנוכה נפתחת בדרך כלל תערוכת חנוכיות שבה מוצגות עשרות חנוכיות משנות ה־30 של המאה העשרים ואילך. בתערוכה ניתן לראות כיצד השתנו העיצובים והטכניקות בהתאם לרוח התקופה ולאופנה.

פנינה נוספת במוזיאון היא החצר הפנימית המעוגלת שעל החומה בה ניצבו בעבר התותחים.

• ויצמן 1, עכו, ימים א'־ה' ושבת בין השעות 17:00-09:00, ימי שישי 16:00-09:00. להזמנת כרטיסים ופרטים נוספים - akko.org.il.

מוזיאון העמק, קיבוץ יפעת

באופן רשמי, מוזיאון העמק בקיבוץ יפעת מספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל. באופן מעשי, מדובר בלונה פארק לחובבי נוסטלגיה, ובמקום שילדים קטנים פשוט יעופו עליו בזכות תצוגת הטרקטורים שעוד נגיע אליה.

המוזיאון הוא בעצם שילוש של כמה ביתנים ותצוגות בחלל פתוח בפאתי הקיבוץ החביב הזה. המעבר ביניהם הוא כמו מסע בקפסולת זמן והשחזור המדויק של המבנים מאפשר למבקרים לדמיין את עצמם באירוע. ממקלחות של פעם דרך מטבח, מרפאה, חדרי מלאכה ועד חדר שירותים. בכל חדר וחדר נמצאים כלים אותנטיים מהימים ההם, ובמהלך הביקור אפשר לחשוב שכל האמייל בעולם התנקז לכאן. בחדרי המלאכה אפשר גם להתנסות באופן מעשי – למשל בנגרייה אפשר לתפוס פטיש ולהכות במסמרים על גבי פיסות עץ (רק בזהירות על האצבעות).

בביתן הדבש מעניקים הצצה לאחת המלאכות שהחזיקה עד היום – רדיית דבש. אפשר לראות וללמוד על ענף הדבש, על תהליך ייצורו, על חיי הכוורת ודבורת הדבש החרוצה. במקום כוורת חייה ופעילה בה אפשר לראות את הדבורים העמלות. בביתן הזה יש גם פינת יצירה.

בסוף המסלול מגיעה הפנינה האמיתית של המוזיאון, שכל ילד וילד בנשמתו יאהב: תצוגת טרקטורים מפעם. אפשר לעלות ולהצטלם ואפילו לדמות נהיגה בשדות חקלאיים בטרקטור סימולטור. לילדים הצעירים יותר יש במקום טרקטורי צעצוע.

• קיבוץ יפעת, ימי ב'-ה' בין השעות 15:00-09:00, שישי 14:00-11:00, שבת 15:00-09:00, ניתן להזמין הדרכת קבוצות בשעות נוספות בתיאום מראש. טלפון: 6548974־04.

|

א גרוייסע מציאה, מוזיאון לפריטי ארץ ישראל, קיבוץ יפעת  

לא רחוק משם, ממש באותו קיבוץ עמק יזרעאלי, נמצא מקדש נוסטלגיה מושקע לא פחות, שמחזיר את מבקריו במנהרת הזמן לימי היישוב העברי וקום המדינה. מדובר בסוג של מפעל חיים שייסד ומתחזק אדם אחד: במשך 35 שנה אסף דרור ברק כ־2,500 חפצי ארץ ישראל ייחודיים ונדירים. במוזיאון כתשע פינות משוחזרות, המעוצבות להפליא ומלאות בחפצים ישנים. ניתן להתרשם ממטבח של פעם, מרפאה, חצר כובסת, בונקר תש"ח, חנות מכולת, חדר להשכיר, בית מסחר למכונות ומכשירים, משק חקלאי וחדר ילדים. 

חלק מהחפצים בתצוגה נדירים ביותר, למשל תת־מקלע "סטן" ממלחמת השחרור, פריטים שונים שהיו בשימוש ארגון "ההגנה" והצבא הבריטי, אריזות מזון ישנות, מכונות תפירה, מכשירים להכנת חמאה ושמנת תוצרת בית, צעצועי פח, מכונות כתיבה, מכונת כביסה "צח3" הראשונה בארץ ועוד.

דרור עמל במשך כ־5 שנים במו ידיו על בניית המקום והשקיע בו מאות שעות עבודה. גולת הכותרת של הפינות השונות הם שלל פעלולים טכניים אותם מפעילים המבקרים. 

הסיור במוזיאון נמשך כשעה וחצי־שעתיים וכולל הסברים והדגמות מברק עצמו, הלבוש בחולצה ממותגת של המקום.

• קיבוץ יפעת, בדף הבית של המועצה האיזורית עמק יזרעאל בכתובת: emekyizrael.org.il ,052-8048222 

מוזיאון מורשת צאן ברזל, קיבוץ צאלים

במוזיאון מורשת צאן ברזל בקיבוץ צאלים נמצא האוסף הנדיר והעצום של אליהו קרצ'מר מבית המלאכה שהקים אביו וייצר עשרות אלפי תבליטים לאורך השנים ומספרים את תולדותיה של המדינה מימי המנדט ולאורך המאה העשרים, וגם קצת אחרי. מגיל 13 ועד גיל 83 עבד אליהו קרצ'מר בבית המלאכה המשפחתי לסמלים ולמדליות בירושלים יחד עם אחיו התאום. ב־2003 החליט לסגור את המקום, לזרוק את כל תכולתו ולפרוש לפנסיה. בני משפחתו הצליחו להציל חלק מהנכסים ההיסטוריים האלה ולהקים מוזיאון שהביקור בו הוא חוויה לכל אחד.

אליהו עצמו נפטר בשנתו בדיוק 24 שעות לאחר סיום פינוי בית המלאכה, ולא זכה לראות את שנולד מערימות המתכת. את הסיורים במוזיאון מדריכים בנו בעז ונכדו של אליהו, והם מספרים במהלכו גם את סיפורה של המשפחה שהטביעה חותם, תרתי משמע, בתולדות המדינה.

הביקור במוזיאון מאפשר לקהל לחזות באוסף המרגש המכיל עשרות אלפי מדליות וסמלים, מוטיבים ציוניים, פריטי מתכת, כסף וזהב, מזוזות ופריטי יודאיקה, חותמות, הטבעות ומדליות.

במדפים העמוסים של בית המלאכה הצפוף והמאובק אפשר למצוא התכתבויות, הזמנות ושלבים בייצור של סמל המדינה הראשון, סמל צה"ל, שלטי משרדי הממשלה וסמליהם, השגרירויות, סמלי המשטרה, מכבי האש, הרכבת, הדואר, הרכבת, וכל מוסד ורשות, מימי המנדט וראשית המדינה ועד לשנות האלפיים המוקדמות.

גם את סמלי מרבית הארגונים והמוסדות של מדינת ישראל ניצן למצוא במוזיאון: המדליה הראשונה של מדינת ישראל, "מדלית השחרור", שהונפקה בשנת 1958, מודלים בגבס ומבלטי פלדה של סמלי צה"ל הראשונים, כנפי הצניחה, סמלי היחידות והדרגות ועוד אוצר בלום שמספר את סיפורה של המדינה.

• קיבוץ צאלים, פתוח כל יום בין השעות 20:00-08:00. הכניסה בתיאום מראש בלבד ומותנת במינימום 15 משתתפים. 08-9989211 052-3575324, או במייל boaz@zeelim.co.il.

מוזיאון בית הבאר, נתניה

האושר במציאת אסימון בתא טלפון ציבורי, הקשר בין עיפרון לקסטה שיצא ממנה הסליל, ההמתנה לתמונות שיצאו ממצלמת הפילם והריגוש מהקומקום השורק – אלו רק חלק מהחוויות במוזיאון בית הבאר בנתניה.

בית הבאר הוא שריד לחוות פרדס הגדוד, שהתמחתה בגידול פרדסים. הבאר נחפרה בשנת 1928. סביב לבאר נבנה הבית, שמטרתו הייתה להגן על הבאר מפני השכנים הערבים וכן מפני פגעי מזג האוויר שהיו עלולים לפגוע במכונות. בקומה השנייה התגוררו הפועלים.

בשנת 2003 החליטה עירית נתניה בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת וחברת מקורות לשקם את בית הבאר ולהפכו למרכז מבקרים המספר על ראשיתה של המושבה נתניה. בקומת הקרקע ממוקמת הבאר אשר עברה תהליך של שיקום. משאבות הבאר שופצו ושוחזרו וניתן לצפות בבאר פועלת ושואבת מים. בקומה העליונה מוצג אוסף נדיר של חפצים, מיצגים, תמונות וסרטים המתארים יותר מכל את התהליך הראשוני בהתהוותו. חפצים וכלים מראשית ההתיישבות במקום, החל משנות ה־20 של המאה הקודמת, סיפורה של הבאר, העפלה, תקופת המנדט והמחתרות, פרדסנות, בארות ומפעל המים, מייסדים וימי ראשית נתניה.

במוזיאון מחכה למבקרים חוויה המשלבת חפצים וסיפורים בניחוח נוסטלגי. בסיור בן שעה תוכלו להיחשף לחפצים, ספרים, סיפורים נדירים המספרים את סיפורה של העיר בראשית שנותיה כמושבה, הילדים יוכלו להתנסות במלאכות קדומות, לקבל מזכרת ייחודית בה הם נראים לבושים כחלוצים ואף ליהנות מאטרקציה בת כ־100 שנה, הצצה לבאר המים שעובדת ושואבת מים.

• סוקולוב 17 נתניה, פתוח בימים א'־ד' בין השעות 08:30-14:00. טלפון: 09-8329940.

בית האוסף, יד מרדכי

מתי בפעם האחרונה קראתם את עיתון "המשמר?" במרכז המבקרים בקיבוץ יד מרדכי, שמשחזר בדיוק מעורר התפעלות את חיי הקיבוץ של פעם, תוכלו לעשות זאת. קיבוץ יד מרדכי, שנמצא דרומית לאשקלון, הצליח לשמר ולשחזר את חיי הקיבוץ של פעם והמבקרים יכולים לחזור בגלגל הזמן אל ימי תחילת הקיבוץ לפני קום המדינה בבית האוסף – המכונה "בית קיבוץ של פעם". הקיבוץ מציע למבקריו – בדגש על משפחות עם ילדים קטנים – סיור חלוצי בעגלה רתומה לטרקטור, ביקור במכוורת הדבש של הקיבוץ והדובדבן שבקצפת – שחזור של חיי הקיבוץ בעזרת אינספור חפצים שנשתמרו. הסיור במקום מודרך, והזיכרונות, החפצים והסיפורים מצליחים לשעשע ולהצחיק את המבוגרים והצעירים כאחד - הצעירים לומדים להכיר חפצים שאינם קיימים עוד בחיי היום יום של העולם המודרני. בימים אלה האזור עטוף בפריחת כלניות מרהיבה, סוג של צ'ופר לפני או אחרי הביקור.

• קיבוץ ליד מרדכי, פתוח בכל שבת בין השעות 10:00־14:00, בתיאום מראש בטלפונים: 08-6720485, 052-3923104.

מוזיאון אילת עירי

שנותיה הראשונות של העיר אילת טומנות בחובן סיפורי פולקלור מעניינים וחלקם משעשעים, הנובעים מניתוקה של העיר ממרכז הארץ והקשיים שהדבר יצר, לצד הקרב לכיבושה והתפתחות חיי המסחר, הכלכלה והחברה. כל אלה מקופלים במוזיאון קטן שהוקם על ידי מתנדבים תושבי העיר. מיד בכניסה פוגשים את דגם האוטובוס שהפעילה חברת אגד (אשד בשעתו) פעמיים בשבוע לאילת מהמרכז, נסיעה שארכה 8 שעות, עם עצירות למנוחה. ניתן להיכנס לתוך האוטובוס וליהנות מהפריטים שכבר לא קיימים כיום באוטובוסים – חוט הפעמון, הקופסה הידנית עם המספר, מושבי העץ ועוד. במוזיאון עצמו סדרת צילומים מרתקים – החל בתמונות ענק של המדבר ושל מבצע עובדה בתצלומי אוויר עוד בטרם הפיכתה לעיר, דרך תמונות של משטרת אום רשרש משנת 1945, ותמונות עבר בהן ניתן לראות את הנמל, המעברה, בית הקירור, תנובה, המשביר והדירות הראשונות. רצף התמונות מסתיים בשנות האלפיים ובמוצגי מולטימדיה ובסרטים משנות ה־50, 60 ו־70.

• יותם 2, אילת, פתוח בימים ב'-ה' בין השעות 20:00-10:00, ו' 14:00-10:00, שבת 20:00-12:00. טלפון: 08-6340754.

מוזיאון חאלד עווד, נצרת

למבנה העתיק מן התקופה העות'מאנית יש קסם משלו. אפלולית נעימה תקבל את פניכם, התקרות הגבוהות, הקשתות וקירות האבן מוסיפים אווירה למקום. במוזיאון, הנמצא בעיר העתיקה בנצרת, תצוגה אותנטית של כלי בית, כלי עבודה וביגוד מסורתי, הממחישה את חיי העיר נצרת מן המאה ה־19 והלאה, מתוך מטרה לשמר את המורשת. בסיור מודרך תוכלו לקבל הסבר על הכלים המוצגים ושימושם לפני כמאה וחמישים שנה, על הלבוש ועל אורחות החיים בנצרת של פעם. בסיום הסיור מחכה צ'ופר: כיבוד ערבי מסורתי כמו פיתה עם זעתר או לאבנה, קפה ותה וגם בקלאוות וכנאפה, אם תתאמו מראש. הסיור נמשך כשעה עד שעה וחצי.

• נצרת, בניין המוסקוביה, להחנות בחניון הבישוף בנצרת. פתוח בימים ב'־שבת בין השעות 16:00-09:00. טלפון: 050-3069125.

• הכניסה למוזיאונים בכתבה כרוכה בתשלום. ברובם התשלום סמלי וחלקם מציעים כרטיס משפחתי. מומלץ להתעדכן בטלפון או באתר.

נוסטלגיה לונדונית

פרטים: museumofbrands.com.