דמיין את עצמך תמיד בצד השני

נעמי אהובה, שלום. מה שלומך? היה לך אתמול יום הולדת 11. איך מרגישה בת 11 בעולם המשונה והמוזר הזה?

בת 11 זה לא כזה פשוט, למען האמת.

למה?

כי העולם שלנו לא כל כך מדהים.

מה זה נקרא לא מדהים?

לא מדהים מבחינתי זה כשיש הרבה שינויים לעשות בו.

העולם צריך להשתנות בשבילכם?

זה לא רק בשבילנו. בשביל כולם.

מה היית רוצה לשנות בו? דבר אחד שעולה על דעתך.

קשה לי קצת לענות על השאלה הזאת בגלל שזה שינויים כאילו קצת בקטע של בני אדם. לא קל להיות ילדה/נערה בגילים האלה. כי זה גם קצת מלחיץ, מפחיד.

את לא נותנת אמון באנשים?

לא בכולם.

יש איזה תהליך עד שאת נותנת אמון במישהו?

כן. אני חושבת שאני צריכה ללמוד לסמוך על בני אדם, ואני לא סומכת ישר על השנייה הראשונה.

אז בעצם על מי את סומכת בעולם הזה?

רק על הקרובים אליי. המשפחה, החברים הקרובים.

על כל החברות שלך את סומכת?

לא על כולן.

את מסוגלת לנהל יחסים שיש בהם זיוף? כלומר, להיות נחמדה למישהי שאת לא נחמדה אליה בעצם בתוכך?

כן.

למה?

בשביל לשמור על הסדר החברתי.

תשובה מהממת. תגידי, מ-1 עד 100, כמה מקום תופסת לך בלימודים למשל הסיטואציה החברתית שאת מנהלת בין החברות שלך?

הרבה מאוד.

את יכולה להתעורר בבוקר עם זה?

כן.

ובאילו מחשבות?

שלא בא לי ללכת לבית הספר בגלל זה. אבל אני לא אפרט כרגע.

סליחה שאני לוחץ, אבל האם את מרגישה שאדם צריך שיהיה לו מקום בעולם?

תסביר סבא.

יש כמה דרכים לסדר לך מקום בעולם. אחת, שאתה מסדר לך את המקום. השני, שמסדרים לך. נניח, המלכה מסדרים לה את המקום כי היא המלכה. לעומתה תלמיד בבית ספר, צריך לסדר לעצמו את מקומו. מתי את מתבאסת שהמקום אובד לך?

כל יום, הרבה.

אבל אתמול למשל הייתי פה במסיבת היומולדת שלך, וארבע בנות חיכו לך בחדר ונתנו לך מלא אהבה ומקום. זה לא היה "הקיץ של אביה" שעשו לה מסיבת יומולדת ואף אחד לא הגיע. את מכירה את הסיפור הזה?

בטח. אבל זה יותר מסובך. אני מאוד רוצה להיות שייכת, כי אני אדם שמאוד זקוק לתשומת לב.

את רוצה להיות מלכת הכיתה למשל?

ממש ממש לא. אני רוצה רק להרגיש שייכת.

אבל יש אנשים שכל החיים שלהם לא מרגישים שייכים. הם חשים כאילו הם בגיהינום קצת. טוב עזבי, אני מתפלסף. איך את במתמטיקה? פתאום עבר לי בראש כי אני הייתי זוועה.

לא סובלת מתמטיקה. יש לנו בכיתה דבר כזה, שיש את המצטיינים, כאילו ברמה הכי גבוהה. אבל אני ברמה היותר נמוכה.

אצלנו, לפני המון שנים, פעמיים בשבוע היו מעבירים את הגרועים במתמטיקה לכיתה אחרת, וזה היה סיוט עבורי. בסוף זה לא משנה, תתעודדי.

הפתרון הוא שאני הולכת לשבת עם המורה שלי למתמטיקה, לעבוד איתו.

על היופי

נעמי את מרגישה יפה?

סבא מאיפה הבאת את השאלה הזו פתאום?

נראה לי שיופי מעסיק כבר את הגיל שלך. אני רואה למשל ששמת עגילים. אז חשבתי...

לא תמיד מרגישה יפה.

והיופי חשוב לך?

מאוד.

ומה את עושה בשביל היופי?

אני מתאמנת ועושה איגרוף פעמיים בשבוע.

מה זה קשור בכלל?

החלטתי שאני רוצה להתאמן בגלל קולות ששמעתי בתוכי, כי הייתי בחוסר־ביטחון ולא הרגשתי יפה ולא הרגשתי בטוב עם עצמי.

זה נהדר. הלוואי ויצליח לך. תגידי במה את הכי טובה?

אני חושבת שבמשחק.

היית רוצה להיות שחקנית תיאטרון או קולנוע או בסדרות?

מאוד.

יש לך אבא בבית שחקן (יפתח קליין) מה את רואה דרך העיניים שלו? זה אחלה מקצוע או זה קשה?

גם וגם. אני חושבת שבמקצוע הזה יש הרבה נפילות והרבה עליות.

מה עושים בנפילות?

שמים פלסטר וממשיכים בחיים.

את בוכה אגב?

הרבה.

את צועקת?

כן.

את צועקת על עצמך גם?

כן.

את מתביישת כשאת בוכה?

לא. יש לי אלבום מלא תמונות שרואים אותי בוכה. לבכות זה עוזר לי לשחרר את עצמי.

איך נגמר הבכי?

בוכה, בוכה, בוכה, בוכה וזהו.

בוכה, בוכה, בוכה, בוכה, צוחקת?

אני דרמה קווין. בוכה, בוכה, בוכה, בוכה.

ידע כללי

שמעת על הפליטים באוקראינה?

כן, שמעתי.

מה זה עושה לך?

עצב. אבל כרגע אני מעדיפה להתעסק בבעיות שלי. אולי החיים של ילדה בת 11 נשמע לך דבר מאוד־מאוד פשוט, אבל זה לא בהכרח.

את שייכת אבל לעולם הכללי, הגדול, או רק לדלת אמותייך? את יודעת מה זה דלת אמותיי?

הריבוע שלי. אני מודה שכרגע מתעסקת יותר בריבוע שלי. אולי אחר כך ארחיב כי זה לא מדויק.

את מרגישה ישראלית?

כן.

את מכירה שירים ישראליים?

כשאתה גדל כשסבא שלך זה שלמה ארצי, בטח שאתה מכיר שירים ישראליים.

את מכירה שירים של זמרים אחרים או זמרות?

אני לא כל כך אוהבת את סגנון המוזיקה של הזמרים של עכשיו כמו עומר אדם, נועה (קירל).

מה הכינוי של נועה קירל?

נועה קילה.

מכירה את החיפושיות?

בטח. ג'ון, ג'ורג' פול ורינגו.

מכירה שירים של שלישיית גשר הירקון?

(צוחקת) לא מכירה אבל מכירה את הגשר. גרנו פעם ליד.

את אריק איינשטיין את מכירה?

בטח.

תני לי שלושה שירים שלו.

אדון שוקו. די. עכשיו לא עולה לי.

'סע לאט', את מכירה? (שר לה)

כן.

'עוף גוזל'?

בטח.

סרטים ישראליים, זה יום העצמאות – ראית?

הרבה.

למשל?

או קיי. 'הקיץ של אביה'.

יפה. מי השחקנית שכתבה את זה?

גילה אלמגור. אני מכירה הרבה, רק תגיד לי.

מכירה את 'מציצים'?

לא ראיתי אבל אני מכירה.

מכירה את 'לחפש את שולי'?

כן אבל לא ראיתי.

מי האנשים שעושים את זה?

שלישיית מה קשור.

יפה מאוד. ראית פעם תוכנית בשם "המרדף"?

כן.

נניח שאומרים לך טרומפלדור, את יודעת מי זה?

ממממ טרומפלדור הגיבור?

מה היה אצלו מיוחד?

הייתה לו יד אחת חסרה.

הוא נפל בקרב בתל חי. את יודעת איפה תל חי?

בצפון, לא? ליד מטולה?

בדיוק. עשר נקודות נעמיל'ה. אז מטולה היא העיר הכי צפונית. היא על הגבול שלנו עם?

לבנון.

יפה. ומי האויב שיושב שם על הגבול?

פוטין (צוחקת).

לדעתי מאוד יאהבו את הראיון הזה. האויב שיושב שם על הגבול הוא חיז...

חיזבאללה.

את מכירה את תולדות ישראל?

וואי, אני אצא מה־זה סתומה!

אני לא אתן לך לצאת סתומה לגמרי. איזה מלחמות של ישראל את מכירה?

השחרור הראשונה.

את יודעת באיזו שנה זה היה?

רגע. תן לי. 1984.

זה 1948. הפכת את זה אבל יפה.

הו מיי גוד, אמרתי הפוך.

מלחמת ששת הימים, שמעת עליה?

כן. נמשכה שישה ימים.

נכון. ומלחמת יום כיפור?

פרצה ביום כיפור. היה קשה.

משפחה

ספרי לי על היחסים שלך עם ההורים. מבינים אותך, לא מבינים אותך?

היחסים שלי איתם מאוד טובים ושונים. עם אבא אני מרגישה כאילו אני והוא בכלל תאומים סיאמיים שהופרדו, כי אנחנו מתנהגים אותו דבר, ומאוד־מאוד דומים. המתנה שלו לגיל 11 שלי שהוא לוקח אותי ללונדון.

רק את והוא?

לארבעה ימים. רק אני והוא. הולכים להצגות, לשופינג. הוא בעצם מי שבאמת כאילו מזדהה איתי. אמא זה יותר שיחות נפש. אני קצת מרגישה כאילו היא כספת בשבילי, שאני יכולה לשים את הסודות שלי אצלה.

אבא שלך היה בצבא?

כן. הוא היה בטנקים (צוחקת).

אמא שלך הייתה בצבא?

כן. היא הייתה מסיעה אנשים.

מה פתאום.

היא הייתה מדריכת טיולים. מדריכת חווי"ה קוראים לזה, נכון?

איך את מסתכלת עליכם כמשפחה? אתם מקסימים, אתם מעצבנים?

גם וגם. מאוד.

יש לכם רגעים יפים?

יש לנו רגעים מיוחדים.

תתארי לי רגע מיוחד.

למשל אתמול היינו במסעדת האחים ביחד. היו שם כובעים. קניתי לנו שלושה, שכתוב עליהם אח, ועוד אח ואחות.

בגלל שהאחים שלך מנגנים, בא לך לנגן לפעמים?

לא. אני רוצה רק לשחק, ואמרתי לך את זה כבר.

מי השחקן או השחקנית שהיית רוצה להידמות אליהם?

אתה עושה לי בכוונה. זה קשה.

נניח ישראלים. גל גדות זה טוב?

אני לא מכירה אותה כל כך.

לא ראית את וונדר וומן?

לא. לא יצא.

את מילי אביטל את מכירה?

בטח, חברה טובה של אמא שלי. תמיד אמרו לי שאני דומה לאיך קוראים לה, נטלי פורטמן. היא שיחקה בסרט (ליאון) כשהייתה ילדה והייתה עם שיער קצר כזה. ואז אמרו לי שאני דומה לה מאוד.

קודם כל, אני מכיר אותה. היא הייתה בהופעה שלי בזאפה.

אז תמסור לה ד"ש.

שפים ועוגות עם צ'יפס

אקולוגיה מעניינת אותך? את יודעת מי זו גרטה?

בטח. היא ילדה אוטיסטית, על הספקטרום, והיא רוצה לשנות את היחס לבעיות האקלים. פייטרית מדהימה.

את רואה שאת לא מתעניינת רק בדלת אמותייך? תגידי, היית רוצה להיות נניח לוחמת חופש?

יס, יס. אני רוצה שיכתבו "נעמי שינתה, נעמי עשתה".

מה תוכנית הטלוויזיה שאת מתמכרת לה?

אנחנו עושות עכשיו בינג' עם "חתונמי" או "חברים".

איזו סדרה ישראלית את רואה?

"האי", מכיר סבא?

לא, אני רואה סדרות אחרות.

מה למשל?

נניח דאונטון אבי.

הרבה מלמלות ושמלות ושיחות משעממות באנגלית, נכון?

בדיוק. תגידי שמעת על נהר המיסיסיפי?

סבא, מאיפה הבאת את השאלה הזו? שמעתי רק על נהר הירקון.

הוא גדול או קטן בעינייך?

נראה לי שהנהר הוא גדול (צוחקת), לפחות בשבילי.

את יודעת לשחות?

כן, אבל אני מפחדת מדגים.

מה הדברים שאת הכי מפחדת מהם?

טיסות, בית חולים, חיסונים, זריקות. אמאל'ה, מחטים.

מה עושה לך הקורונה?

אני לא מפחדת מהקורונה.

כמה פעמים היית חולה?

פעמיים בשבעה שבועות.

הרגשת "חשובה" כשזה קרה לך?

כן. הייתי אמורה להיות בחדשות. סתם (צוחקת).

אז אין לך חרדת קורונה?

לא.

אבל את רואה סביבך אנשים חרדים?

בטח, למשל סבא שלי.

איך זה נראה שהוא מפחד?

שהוא בא אלינו עם מסכה, או עם איזה ארבע מסכות.

איש אמיץ הסבא שלך... תגידי, היית רוצה לדלג על הגיל שלך, לקפוץ לגיל אחר?

כבר דילגתי.

הו. אז בת כמה את?

אומרים לי שאני בת 17. לפעמים בת 70.

למה, יש לך נשמה זקנה?

כן.

כל הראיון הזה את לועסת איזה חתיכת משהו לא ברור. מה זה?

חטיף שוקולד.

את אוהבת לאכול?

מאוד.

שפים את מכירה?

יש אחד יוסי, איך קוראים לו? יוסי משהו, שהוא במאסטר שף.

אסף מכירה?

אסף אמדורסקי, בטח.

אסף גרניט.

לא, אבל אני מאוד אוהבת תוכניות בישול. אני בן אדם לא ספורטיבי, שאוהב להיות על הספה, לראות טלוויזיה ולאכול חטיפים.

את האוכל של ג'ימי? (הכלב בבית)

לא (צוחקת).

יש לך מחשבות על החיים?

אתה יודע מה המוטו שלי לחיים? דמיין את עצמך תמיד בצד השני.

יפה. זו כותרת לראיון הזה.

אז זה המוטו שלי.

ובמילים שלך, מה זה אומר?

דמיין את עצמך אם אתה היית בסיטואציה בצד השני, בנעליים של השני. כי בסוף גם אם אני חושבת כרגע על הריבוע שלי, אנחנו אלה שצריכים לשנות, אנחנו הדור הבא.

אם הייתה לך אפשרות להיות מדענית, מה היית מבקשת להמציא?

מכשיר לב. הייתי רוצה שלאנשים יהיה לב טוב.

פנטסטי. מה האוכל הכי אהוב עליך בארץ, בין סביח, פלאפל, נקניקיות?

אוהבת שווארמה.

בצדק. גם אני. את אוהבת אוכל קשוח, מושחת?

כן. אין מה לעשות.

אז אולי בסוף השיחה נעשה צ'יפס ביחד ונזלול. סבבה?

בטח. בוא נגדל ביחד תפוחי אדמה בנגב קודם.

טוב, נעמי אהובה, אני רץ להביא מעדר. שאלה אחרונה: אם היינו עכשיו מסכמים את השיחה בעוגה, איזו עוגה היית רוצה?

עוגת פחזניות עם קרמל.

וואו זה עושה לי תיאבון. ומשהו ששכחתי, את אוהבת אותי חוץ מצ'יפס ופחזניות?

אני מאוד אוהבת אותך סבא, ואם אתה לא יודע את זה, כדאי שתתחיל לדעת. גם כתבת עליי שיר, שזה מאוד מרגש אותי.

את מתכוונת ל"ואולי" עם השורה על נעמי ואני שרצנו לים כמו שתי בנות?

בדיוק סבא. מאוד מרגש.

ואיך היו השאלות בראיון הזה בעיניך?

מקסימות. רק אל תוציא אותי סתומה.

מה את רוצה לצאת אם כן?

אני רוצה לצאת פשוט נעמי.

שלמה ארצי והנכדה נעמי. "רק אל תוציא אותי סתומה. אני רוצה לצאת פשוט נעמי"

יופי. תודה רבה, נעמי אהובה.

תודה רבה, סבא אהוב.

חג שמח ויום עצמאות שמח.

חג שמח.