בקרוב, קצת אחרי המצות והמופלטות, תחגוג שחר חיון את יום הולדתה ה־23. אם אתם נמנים עם 650 אלף העוקבים שלה, באינסטגרם ובטיקטוק, אתם בטח יודעים שהמאורע הזה יחול ב־21 באפריל. אז תנו לי לגלות לכם את אמריקה. יומיים לפני יום הולדתה יחול יום השנה הראשון לסיפור האהבה שלה עם און רפאלי (26) שלפני דקה, בראיון לרגל השקת הקריירה המוזיקלית שלו, הצהיר "שחר היא אהבת חיי, אני לא יכול בלעדיה, לקום בבוקר ולראות אותה זה הכי מרגיע אותי". אמא שלו, ציפי רפאלי, כבר קוראת לה "כלתי".
"כיף לי, כיף לי", חיון צוהלת, "כיף לי בחזקה של חזקה של חזקה של סוף המספרים. מצאתי את האחד שלי, גם הרב שלי אישר אותו, ולפני כמה ימים דיברנו על החתונה שלנו. אני רוצה ללבוש את השמלה הכי פשוטה בעולם, לא יותר מדי חשופה, כמובן, ובא לי להיות יחפה. און ואני רוצים חתונה קטנה, 200 איש מקסימום, כדי לחלוק את המעמד הקדוש הזה עם האנשים הכי קרובים. זה הרגע שלנו, של המשפחות שלנו, לא של אלף מוזמנים".
ומה אומרת אמו של אהובך על הקונספט הצנוע?
"רק דיברנו בינינו", החיוך לא נושר משפתיה, "עוד לא אמרנו להורים".
את מצפה שבמסיבת יום ההולדת שלך און ישלוף טבעת?
"רגע־רגע", מזנקת היחצנית הצמודה שלה, "הם נורא צעירים!"
"צעירים ואוהבים ומאושרים", חיון ממשיכה לרחף בעננים. "יש כאלה שטוענים שאין סיבה להתחתן לפני שרוצים ילדים, אבל אני אומרת 'למה לא?' בעיניי, חתונה זו מחווה יפה שבני הזוג עושים זה לזה. הטבעת היא תזכורת מהממת לזה ש'אני פה איתך לתמיד'. יש כאלה שאומרים שהשנה הראשונה לאהבה היא הכי מרגשת, ועל זה אני אומרת 'למה ככה?' בעיניי, השאיפה היא להפוך כל שנה שלנו ביחד ליותר מאושרת מהקודמת".
אז את מצפה לעוגת יומולדת עם יהלום בקרקעית?
"אין לי מושג מה יהיה. און הוא זה שמשיט את הסירה שלנו, הוא זה שיחליט. במערכת יחסים, כמו בקריירה, יש רצונות ויש תקוות, אבל מציפיות אני נזהרת כדי למנוע את האכזבות".
היעדר הציפיות לא פוגם לך במוטיבציה?
"להפך. עכשיו סיימתי לצלם תפקיד ראשי ב'סיבוב מסוכן', סדרה חדשה של קובי מחט שתעלה בניקולודיאון לקראת הקיץ, וכולם יגידו שקיבלתי את התפקיד בגלל שאני יפה ויש לי מלא עוקבים וזה טוב ליח"צ, אבל זה ממש לא ככה. עד שקיבלתי את התפקיד הזה הייתה לי שנה וחצי של שני אודישנים בשבוע וקיבלתי רק לא ולא ולא".
סוכנות אחת האמינה
היא גדלה בבאר־שבע במשפחה תוניסאית, בתם של אליזבת ("השם הזה מתאים לה, היא באמת מלכה") וציון (בלש בימ"ר שכבר יצא לגמלאות) ואחותם של בן, 26, "בגיל של בן הזוג שלי", זיו, 18, וניר, 11. בניגוד לקלישאות, היא לא חלמה מגיל אפס על שלט חוצות באיילון. "היה לי מודל אחר להערצה. אמא שלי, שהיא יזמית נדל"ן חזקה בדרום. התחום הזה מעניין אותי ויש מצב שאעסוק בו בעתיד".
בוק בת המצווה שלה גרף מחמאות, "אז אמרתי 'יאללה, אולי אהיה דוגמנית' ושלחתי הודעות למלא סוכנויות. הייתה אחת שהאמינה בי. כשאמרתי למורה שאתמול לא באתי בגלל שהייתי בצילומים, כולם הסתלבטו עליי 'חיה בסרט, דוגמנית עאלק'. אולי הם חשבו שלא שמעתי את הצקצוקים האלה, אבל האוזניים שלי קלטו הכל. והייתה להם עוד סיבה לרדת עליי. תראי", היא מחייכת ומצביעה על רווח דקיק בין שיניה הקדמיות.
אם הרווח הזעיר הזה כל כך הטריד אותך יכולת לקבוע תור לאורתודנט.
"זה בדיוק מה שהחלטתי לעשות. אמנם הוריי תמיד אמרו לי כמה שהרווח הזה מקסים ויפה, אבל כבר בילדות הוא היווה סיבה להצקות. החלטתי ללכת לאורתודנט ולשים גשר ויאללה סלמאת. הייתי ככה קרובה לזה, ככה", היא משכלת שתי אצבעות, "והכל התהפך כשהחלטתי לשתף את הרב".
בכל פעם שחיון הוגה את המילה "הרב", קורן ממנה אור. "הרב ניר בן ארצי ממושב תלמים, ליד אשקלון. ידעתי שאמא שלי מקורבת אליו ונוסעת להתייעץ איתו, לבד או עם חברות, היו כמה פעמים שנסעתי איתן, אבל חשבתי 'מי אני שאטריד את כבוד הרב בשטויות כמו רווח בין השיניים הקדמיות'. יום אחד נשברתי, סיפרתי לרב שאני מתה לסגור את הרווח ופתאום והוא אמר: 'לא, הרווח הזה הוא סימן ההיכר שלך, הוא הסמל המסחרי שלך, מי שיראה פעם אחת את החיוך שלך לא ישכח איך את נראית'. אז החלטתי שאם לא ייפלו לי השיניים אני אחייך עם רווח גם בגיל 90".
הרב, לדבריה, תמך בקריירה שלה. בגיל 16, באודישן הראשון שלה כשחקנית, היא קטפה את הדמות של בשמת ("עוזרת של איזה חבר כנסת") בסדרה "שלטון הצללים" והתיאבון שלה נפתח. "היום, כשאני עושה את קו הוד־השרון-באר־שבע במכונית, אני נזכרת איך הייתי נוסעת ברכבת לאודישנים בתל־אביב. אספתי את כל דמי הכיס שחסכתי ואת מה שהרווחתי כמלצרית, 27 שקל הלוך ו־27 שקל חזור. ואוטובוס בעיר עלה אז 6.70. חברות שלי שרפו את דמי הכיס שלהן על איפור ובגדים, ואני השקעתי באודישנים בשביל לשמוע 'לא, את צעירה מדי', 'לא, את יפה מדי' וגם 'לא' בלי שום נימוק. כאלה".
לפני חמש שנים חיון בת ה־17 סיפרה לרב שהקריירה שלה נתקעה. האודישנים לא הניבו שום תפקיד, ומנגד היא מככבת בקטלוגים של בגדי ים והלבשה תחתונה. "הרב הקשיב, הוא יודע להקשיב", היא מתארת, "והרב שאל 'את יודעת למה זה קורה לך? בגלל שאת כמו כולן'. שאלתי מה זה אומר להיות שונה מכולן והרב המליץ שלא אחשוף את כל מה שיש לי. הוא רב שמכבד דרך ארץ, הוא לא קפץ ודרש 'תתחילי לכסות את הגוף והשיער', הוא רק המליץ שאציב לי גבולות. לקח זמן עד שעיכלתי את העצה שלו, היא לא ירדה לי בגרון. הרי זאת הפרנסה שלי. אחרי כמה ימים של מחשבה התיישבתי על האינסטגרם והעברתי לארכיון את כל התמונות שלי בבגדי ים ובהלבשה תחתונה. ברור שהיו לי חששות. אולי אני אומרת לקריירה שלי שלום ולא להתראות? אבל מה שקרה זה בדיוק להפך. ככל שאני יותר מסננת הצעות אני הופכת ליותר מבוקשת", מדגישה הפרזנטורית של אורבניקה שגם מקמפנת את חברת האיפור העולמית אל מקיאג' ואת חברת הקוסמטיקה סרבה, "כשחושפים יותר מדי המותג נראה צ'יפ".
חיזור של שבוע וחצי
אחרי שירותה הצבאי בחצרים ("אבטחת מידע בחיל האוויר") קצב האודישנים גבר. "עד שקיבלתי את התפקיד של עמליה ב'סיבוב מסוכן' אכלתי המון קש. אבל אני כבר לא שואלת למה שווה לי להעמיד את עצמי באתגרים נפשיים במקום לעשות עוד קמפיין ועוד כסף. למדתי שחשוב לקבל 'לא' כדי להעריך את ה'כן'. מה החלום שלי? לשחק בחו"ל. לייצג את עם ישראל בעולם".
עד אז, חיון מייצגת את באר־שבע בהוד־השרון ("הן לא כל כך שונות זו מזו") ונקרעת מצחוק כשאני שואלת איך השתלבה באחוזה. "אם אגיד לך שבשבילי זה היה הדבר הכי טבעי בעולם תאמיני לי? אז אל תאמיני. עובדה. לפני שנה נסעתי לארוחת שישי אצל חברה טובה שלי שגרה בהוד־השרון והיא הציעה 'בואי נקפוץ לשבת עם און והחברים שלו'. הייתי מפוצצת מהארוחה, עם כפתור פתוח בג'ינס, ופיהקתי 'נראה לך? אני הולכת לישון'. בסוף היא שיכנעה אותי ונסענו אליו. ברור שידעתי מי זה און, באינסטגרם כולם מכירים את כולם, אבל ראיתי אותו בתור חתיכי וזהו. הוא לא בן אדם שמשתף יותר מדי על עצמו, ובערב ההוא גיליתי בן אדם מצחיק, וכן, עם ערכים טובים ומידות טובות. נתתי לו לעשות את העבודה. במשך שבוע וחצי הוא חיזר אחריי וזה מאוד מצא חן בעיניי. הוא השאיר לי הודעות 'הלו, מתי אני רואה אותך? מתי את שוב באה?' הציב לי עובדות. אז קבענו דייט בתל־אביב, באיזה מקום סבבה, שתינו יין ושם זה התחיל".
ציפי ורפי?
"מה איתם?" היא מיתממת, "כולנו בני אדם, תאמיני לי שהם בדיוק כמוני וכמוך. שבוע אחרי שהתחלנו לצאת הייתי ביחידה של און עם כמה חברים שלו וכולם היו רעבים, אז אמרתי 'אין בעיה, אני אכין'. שאלתי את און 'יש לך פסטה? תבלינים?' והוא עשה לא עם הראש. שאלתי 'יש לך שמן?' והוא אמר 'אולי, תבדקי את התאריך'. אמרתי 'יאללה, נלך לקניות' ואון אמר 'מה פתאום, תעלי לבית של ההורים' וחצה איתי את החצר הענקית, מאה מטר דשא, ופתח לי את הדלת. 'היי, מה קורה? אמא־אבא, תכירו, זאת שחר חברה שלי'. ברור שהתרגשתי, אבל לא בגלל שהם ציפי ורפי רפאלי, אני תמיד מתרגשת מהפגישה הראשונה עם ההורים. ציפי נתנה לי את כל מה שהיה חסר, פסטה ותבלינים, ותוך חצי שעה תיקתקתי סורבה, מאכל תוניסאי שסבא שלי היה מכין לי. פסטה אדומה שהיא גם מרק, חריפה מאוד, עם המון לימון, משהו מדהים. בישלתי ביחידה של און, על הכיריים שלא היו בשימוש במשך שנים, העליתי צלחת לציפי ורפי, הם אמרו שזה טעים מאוד והייתי מרוצה. מאז הם המשפחה השנייה שלי לכל דבר".
איך זה בא לידי ביטוי?
"רפי, שקורא לי 'כפרונה', שם לב שאני מתחילה להעביר חפצים ליחידה של און והפתיע כשקנה לי ארון שיהיה רק שלי. חמוד כזה. עם ציפי אני מדברת על הכל, גם על אודישנים וחוזים".
היא הציעה להיות הסוכנת שלך?
"לא, מה קשור?" עיני השקד שלה מתרחבות. "ציפי אלופה ומעלפת ויש לה המון ידע וניסיון, אני אוהבת את העצות שלה, אבל יש לי סוכנות וסוכן. ייצוג 1, אלעד רגב. את בר פגשתי אחרי חודש וחצי, קפצנו אליה בשבת לקפה. אני שרופה עליה. היא הכי מצחיקה בעולם. עכשיו סיימנו לצלם את העונה השנייה של 'רפאליס' וברור שגם אני משתתפת, אני חלק מהמשפחה".
בארוחות שישי יש תורנות. פעם הם בהוד־השרון ופעם בבאר־שבע. "בהתחלה און טעם מהדגים של אמא שלי והזיע אש", היא צוחקת, "והיום הוא מבקש 'אליזבת, אפשר עוד חריף?' לא מספיק לו כמה שהיא שפכה. ההורים עוד לא נפגשו, אבל אמא שלי מגיבה לציפי באינסטגרם ולהפך. און הוא הילד הכי טוב בעולם והוא גדל עם מודל של זוגיות טובה. אצלי זה פחות. הוריי מתגרשים. בימינו זה כבר משהו שגרתי, כמו ללכת לסופר לקנות חלב, אבל הם נפרדים ברוח טובה".
הרב שלך לא מתנגד לחיים בחטא?
"מה פתאום. אם און רוצה לאכול שרימפסים שיאכל שרימפסים, וכשאני רוצה לקרוא בסידור שלי בבוקר הוא מקבל ומכבד את זה. הוא אוהב את המסורת, הוא לא אנטי, אבל יש לו את החיים שלו ואני לא אתחיל לשנות אותו עם 'אל תאכל את זה ותיטול ידיים'. לא־לא־לא. תעשה את מה שאתה רוצה לעשות. אני אוהבת את הלב שלך. לא בחרתי בך בגלל רמת האמונה שלך. ברור שאון כבר היה איתי אצל הרב. והרב אמר על און שאין דברים כמוהו, גבר טוב".
