האיש בעל ארבע ההבעות

יד על הלב: הייתם מסכימים שאקי אבני יעשה לכם ניתוח? נכון שלא? ולמה לא, בעצם? כלומר – מהי אותה בעייה קלה של אמינות שמסתמנת אצל אבני כשהוא רוצה להיות גם מנתח בכיר וגם איבגי?

"דום לב" מלאה קטסטרופות לא-רפואיות מכל הסוגים. על התסריט הזיעו אנשים שחושבים שצופי ערוץ אחד ניחנו גם באיי.קיו. חד ספרתי, אבל לזה אנחנו כבר רגילים.

אף אחד לא לקח בחשבון שלצופי כל הערוצים יש נסיון מרשים בדרמות חדר ניתוח מכל הסוגים, ובשנים האחרונות רשומות לזכותנו המון שעות אי.אר., אבל גם זה כבר מוכר לנו ממהלכים קודמים: בכל פעם שממציאים את הדרמה הישראלית המקורית, שוכחים שבחוץ יש עולם ואפשר ללמוד ממנו כמה דברים על עשייה טלוויזיונית. אפילו דברים נורא בסיסיים, כמו איך-לא-להכניס-סצינת-חניון-חשאית לסיפור. או, איך לעשות שהמצלמה לא תחתוך את הראש של המצולם. או איך לסדר שיהיו רעשי רקע אמינים של בית חולים בפס הקול.

נחוש/כועס/חרד/עייף

ונניח שהיו לומדים לעשות את כל זה – עדיין נותרת הבעייה העיקרית, האיש בעל ארבע ההבעות, אקי אבני. הוא יודע להיות – בסדר חשיבות יורד – נחוש, כעוס, חרד ועייף. זה כל הרפטואר המשחקי של מר אבני, כשחונטים אותו בבגדי מנתח. נכון שלא חסכו מאיתנו את מראה דמותו שרוע על הספה בגופיה, כדי שנראה קצת שרירים והמון שיער בבתי השחי – כי ערן אור, בן דמותו של אקי אבני, הוא לא רק מנתח עם מצפון, כי אם גם שרירן עם כושר ניפוח. מכל זה, עם כל הכבוד, עדיין לא יוצרים שחקן.

אבני של "טירונות" הצליח להסתיר חלק גדול מן החוסרים שלו בפעילות פיזית נמרצת. מי שמנתח גידול במדיאסטינום, כמו ב"דום לב", אוי ואבוי אם יהיה נמרץ. מה נשאר? אבני קמוט מצח. אבני קמוט מצח פלוס עקמומיות קלה בשריר הפה (כעוס). אבני קמוט מצח ומתנשף קלות (חרד). ואבני משוחרר מקמטים בחיק אהובתו אך נטול כל הבעה שהיא (עייף).

איפה הרוסים?

אני מרחמת על כל שחקן שצריך היה להחזיק את הסדרה הזאת על כתפיו. התסריט מחריד, כבר אמרנו: מידת האמינות של בית החולים זהה לזו של מערכת העיתון המקומי, שבה כל המחשבים כבויים, והעורך (רמי ברוך) דווקא דומה לעורך של "העיר" בימיו הטובים (רמי רוטהולץ) – אבל מה לו ולעניבה? ומאימתי זה, מאושפזים יקרים במערכת הבריאות הישראלית, ראיתם את הרופאים בביקור הבוקר חנוטים בעניבות וגם מדקלמים גירסאות מפורטות של הקוד האתי שלהם? ואיך קרה שאף אחד בסדרה אין לו מבטא רוסי, ובחיים – בכל בית חולים שתכנסו אליו – זה המבטא השני שתשמעו? צריך להיות אטלס אמיתי כדי להחזיק את כל זה תחת מעטה של אמינות, ואקי אבני –למרות השרירים המופגנים – פשוט לא יכול.

אז מה עושים? נדמה שמאוחר מדי, לפחות בעניין של אבני. שם צריך לעשות לא פחות מהשתלת אישיות שלמה, ואפילו בתי החולים בדרמות מקור לא מסוגלים ליצר את הנס הזה. בתי ספר למשחק עובדים עם מה שיש – והיש, במחילה, כל כך מוגבל, שנאלצתי להיפרד מאבני לפני תום הפרק אמש. את ההמשך אני כבר יודעת, משום שאפילו עם איי קיו חד ספרתי אפשר לנחש את הסוף של "דום לב". הצדק ינצח, אלא מה.