"גידלתי אותה 19 שנה ועכשיו חטפו את נשמתה"
דימא בושנאק בת ה־19 למדה פסיכולוגיה ועבדה לפרנסתה — אך קרוביה מספרים שבמשפחתה המורחבת מישהו לא אהב את זה והתנכל לה • לדבריהם, היא קיבלה איומים על חייה, עד ששלשום נרצחה ביריות מטווח אפס • אמה, שרכבה הוצת בעבר: "עקבו אחריה, אבל לא חשבתי שיפגעו בה" • אתמול נעצר חשוד במעשה, קרוב משפחה
במשך תקופה ארוכה הייתא דימא בושנאק בת ה־19 נתונה לאיומים מהמעגל המשפחתי המורחב, בשל בחירתה לצאת ללמוד ולעבוד. ביום ראשון בלילה הגיע הסיפור הזה לסופו הטראגי — ויש שיאמרו הצפוי: דימא נרצחה ביריות סמוך לביתה.
זה היה מארב מתוכנן. בושנאק, שלמדה פסיכולוגיה במכללת צפת, עוד הספיקה להבחין ברכב החשוד כשחזרה לביתה בכפר הבדואי ואדי סלאמה שבגליל המערבי. היא ניסתה לברוח - אך היורה ירה לעבר צמיגי הרכב שלה וגרם לה לאבד שליטה. בהמשך הוא פגע בה מטווח אפס, וגם חזר לוודא הריגה. לדימא לא היה סיכוי לשרוד. אתמול, שעות אחרי הרצח, נעצר חשוד במעשה, קרוב משפחה של דימא.
לדברי קרוביה של בושנאק, היא הייתה נתונה לאיומים עוד לפני כן, כשבמשך זמן רב עקבו אחריה, נסעו אחריה לעבודה ובדקו עם מי היא מדברת. היא קיבלה איומים מפורשים: "אל תצאי לעבוד או ללמוד, אחרת נפגע בך". הקרובים סיפרו כי כשהייתה נוסעת לעבודה בכפר ראמה, "מישהו היה רודף אחריה ומסכן אותה". בנוסף ציינו כי קרובי משפחתה מטייבה הציעו בעבר למשפחת הנרצחת לעבור להתגורר עימם בעקבות האיומים.
אמה, סועאד, סיפרה כי אחרי הירי היא יצאה לראות מה מתרחש, ואז ראתה את בתה פצועה. היא התיישבה ליד הגופה, ובכתה. "רק אתמול חיבקת ונישקת אותי", אמרה אתמול. "אני מתחננת אלייך, אני צריכה אותך".
דימא היא קורבן הרצח ה־78 בחברה הערבית מתחילת השנה - חודש בלבד לאחר שנחצה קו 50 הקורבנות. דודה של הצעירה, תושב טייבה, אמר כי "אנחנו בהלם ועוד לא יודעים מי עמד מאחורי הרצח. מחכים להבין את הרקע".
בתיעוד מצולם מהירי ניתן לראות כי הרוצח ירה בדימה, וכשאיבדה שליטה על הרכב - הוא ירה בה מטווח אפס, ברח ואז חזר בריצה כדי לוודא הריגה. בושנאק הותירה אחריה זוג הורים ואח אחד. קרובי משפחתה סיפרו כי "רק בגלל שדימה רצתה להתקדם בחיים - יש אנשים שהחליטו לאיים על חייה, עד שבסופו של דבר רצחו אותה". הם לא פירטו מי הם אותם האנשים, אך ידוע כי בעבר הוצת רכבה של האם, והמשטרה לא הצליחה לעצור חשודים.
בימים האחרונים בושנאק הרגישה שמישהו עוקב אחריה ואף קיבלה איומים על חייה, וסיפרה למכריה שהיא חשה בסכנה. היא עבדה בבית עסק בראמה, פירנסה את משפחתה ותיכננה להמשיך את לימודיה חרף האיומים.
ממד"א נמסר כי צוותים הוזעקו לזירה סמוך למסגד בשכונת ענאן. חובשים ופרמדיקים העניקו לה טיפול רפואי ופינו אותה לבית החולים זיו בצפת, אך שם נקבע מותה. דן ריומין, פרמדיק שהגיע לזירה, סיפר כי "כאשר הגענו למקום הבחנו בצעירה כשהיא מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה ועם פצעי ירי. הענקנו לה טיפול ראשוני ופינינו אותה תוך פעולות החייאה לבית החולים, שם לצערנו נקבע מותה".
מיד לאחר הרצח עברו הוריה של דימא ואחיה להתגורר עם משפחתה של האם בטייבה, שם גם נקברה אתמול הצעירה. משפחת האם החליטה לקיים את ההלוויה בטייבה וההורים ימשיכו את חייהם בעיר לידם בעקבות האיומים.
אתמול השתתפו רבים מתושבי טייבה בהלוויה. "הבנו שיש מישהו שרצה להתחתן עם הנרצחת והיא לא הסכימה, דבר שגרם לאיומים ורצח", אמרו אתמול.
סועאד, אמה של דימא, אמרה: "דימא הייתה ילדה טובה, עזרה לכולם תמיד עם חיוך. הם חטפו לי את הבת היחידה ונשאר לי בן אחד. היא התחילה ללמוד פסיכולוגיה שנה א'. בזמן המקרה הייתי במיטה, עליתי לישון. פתאום שמעתי ירי. לא חשבתי בכלל שזה קשור אליי, רק שמעתי צעקות. יצאתי החוצה וראיתי שזו דימא. היא לא עשתה שום דבר. לפני כמה ימים ראתה חתול ברחוב, נתנה לו אוכל, לקחה אותו לרופא, הביאה אותו הביתה ואמרה לי: 'אמא, אני לא משאירה אותו לבד'. עכשיו הוא מחפש את דימא. עקבו אחריה, אבל לא חשבתי שמישהו יפגע בה.
"אני לא מאמינה שאיבדתי את בתי. חשבתי שהיא תחזור לחיים. לצערי רצחו אותה תוך שניות. אני מכירה את בתי טוב מאוד, היא אמיצה ומחפשת תמיד איך להתקדם בחיים. קשה לי לחזור לשגרת החיים בלעדיה. אני גידלתי אותה 19 שנה ואתמול חטפו לי את נשמתה. הייתי רוצה למות ולא להיות בהלווייתה של בתי. אין לי מילים. תמיד אני שומעת על רציחות ולא צפיתי שזה יגיע אליי".
נשים ששוחחו עם האם סיפרו אתמול בהלוויה כי היא "במצב נפשי קשה מאוד". חברתה של האם סיפרה: "אני בהלם, עוד לא מאמינה שחברתי ואחותי היקרה נעלמה ולא תחזור. כמעט כל יום דיברנו. רק אתמול שלחה לי הודעה ורצתה לדאוג שיש אוכל לחתול. היא צעירה מחייכת ועוזרת, למדה פסיכולוגיה במטרה לעזור לאנשים. כל יום יש לנו ירי ביישוב, ואני מסתכלת מהחלון לראות מה המצב. אבל אתמול שמעתי את הירי ונשארתי במקום ואחרי זמן קצר הבנתי שדימא נורתה ונרצחה".
אחרים דיברו בצער על המציאות המדממת בחברה הערבית: "אין לנו כתובת לתלונות, והפושעים עושים מה שבא להם ולא דופקים חשבון לאף אחד. בכל יום רוצחים אנשים ללא סיבה וכולנו בסכנת חיים".

