שתף קטע נבחר

דיסקלאסי: מצטער, לא הספקתי

יש משהו מסתורי ומושך ביצירותיהם הבלתי גמורות של גדולי המוסיקאים. כמו שוברט בסימפוניה הבלתי גמורה שלו, ומוצרט ברקוויאם שלא נשלם, הותיר גם מהלר סימפוניה בלתי גמורה. הקלטה חדשה של הסימפוניה יצאה זה עתה לאור, בניצוחו של סר סיימון ראטל

קשה להבין מתי הספיק מהלר להתוות את הסימפוניה העשירית שלו בשנת חייו האחרונה. בשנה זו הוא ניצח על הסימפוניה השמינית שלו, ושיכתב את הסימפוניה התשיעית. באותה שנה הוא גילה שאשתו אלמה מנהלת רומן עם הארכיטקט וולטר גרופיוס, וכדי לנסות ולהציל את נישואיו נסע להולנד להתייעץ עם זיגמונד פרויד. זו אולי הסיבה לכך, שהסימפוניה העשירית נותרה כמתווה או כשלד, שמהלר תיכנן להשלים במועד מאוחר יותר.
אבל מה שאצל אחרים הוא בגדר רעיונות ראשוניים, אצל מהלר הוא מבט מקיף על היצירה כולה. השלד של מהלר מכיל את המבנה השלם של הסימפוניה, על כל חמשת פרקיה, ועל כל תיבה בתוכה. מן הסתם היה מהלר משנה ומרחיב את העיבוד והתזמור לו היה ממשיך לחיות, אך גם שלד של סימפוניה של מהלר הוא יצירה מפוארת לכשעצמה.

בזכות אלמה

כתב-ידו של מהלר נותר בידיה של אלמה אשתו, שבמשך שנים סירבה לאפשר את השמעת הסימפוניה, מחוץ להשמעה בודדת של הפרק הראשון והשלישי. רק בשנת 1960 הצליח דריק קוק לשכנע את אלמה להשמיע בשידור רדיו חלקים מן היצירה, ולפני מותה, בשנת 1964, הסכימה האלמנה להתיר את השמעת היצירה כולה ברויאל אלברט הול. לאחר ששמעה לראשונה את היצירה כולה מנוגנת על-ידי התזמורת, הסירה אלמה את התנגדותה להשמעת היצירה.

כתב-ידו של מהלר

מהלר היה מלחין של סימפוניות. הוא כמעט ולא חיבר מוסיקה קאמרית, והתרכז בכתיבת מחזורי שירים בליווי תזמורת וסימפוניות. מחוץ לייחודן המבני והתוכני של הסימפוניות של מהלר, קל לזהות את יצירותיו בשל התזמור שהעניק להן את אופיין המיוחד.
למרות שהסימפוניה העשירית הוכנה לנגינה על-ידי דריק קוק, בעזרת המנצח ברתולד גולדשמיט, נותרו בה סממני התזמור של מהלר. לעתים היא מזכירה את הסימפוניות המוקדמות, ולעתים היא פורצת מעבר לגבולות המוסיקה הטונלית. הסימפוניה הזו מצטיינת בצורתה הסימטרית בת חמשת הפרקים: הפרק הראשון והחמישי בני כ-25 דקות, השני והרביעי נמשכים כ-12 דקות, והאמצעי בן ארבע דקות בלבד.
בכתב היד של מהלר נותרו הערות שכתב, ואשר משקפות את מצבו הנפשי באותם ימים. על דפי הפרק השני הוא כתב: "השטן רוקד איתי את הריקוד הזה, השיגעון משתלט עלי".

בשבחו של ראטל

מנצחים ידועים רבים, וביניהם ואלטר, קובליק ושולטי, סירבו לנצח על הסימפוניה העשירית של מהלר, בעיבודו של קור. ליאונרד ברנשטיין טען שמהלר אמר את מה שהיה לו להגיד בסימפוניה התשיעית, ואפילו לו היה חי לא היה יכול לסיים את העשירית.
אבל סיימון ראטל הפך את הסימפוניה העשירית למפעל חייו, והפך למומחה בתחום זה. הוא הקליט את הסימפוניה לראשונה בשנת 1980, ומאז שב וניצח עליה פעמים רבות. בדיסק האחרון הוא מנצח על התזמורת הפילהרמונית של ברלין בהקלטה חיה בפסטיבל ברלין בנובמבר 1999, ובה הוא מבצע את הגרסה השלישית והאחרונה של קוק.

האריזה

הדיסק החדש ארוז באריזת פלסטיק שבירה ולא נעימה, הכוללת חוברת בת 12 עמודים, ובהם ניתוח הסימפוניה העשירית באנגלית, גרמנית וצרפתית על-ידי קולין מתיוס. למרבה הפלא, אין בטקסט כל התייחסות למנצח, לתזמורת ולהקלטה.

גוסטב מהלר, סימפוניה עשירית, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, מנצח: סיימון ראטל, בהוצאת EMI Classics, מיובא על-ידי חברת אן.אם.סי., סטריאו DDD, 77 דקות. מחיר בחנויות: 78.9 ש"ח.



לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מהלר. ותודה לאלמה
גבי מנשה
דרור גרין
גבי מנשה
לאתר ההטבות
מומלצים