שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אורי (הבן של) ביילין: "גדלתי בבית של גאונים"
    אחרי סטאז' ארוך של הופעות מול חיילים כחבר בלהקה צבאית ובעקבות שיתוף פעולה עם אסף אמדורסקי, אורי ביילין, כן - הבן של, מוציא שיר ראשון לרדיו. "אם אבא שלי היה במוזיקה הוא היה המקבילה של דייויד בואי"

    הוא בן 22, גר בתל אביב עם ההורים, קצת ביישן, עם חיוך מתוק ופסים בלונדיניים מדוייקים בבלורית. מאחורי התיאור הזה מגיע לקדמת הבמה אורי ביילין, הבן של, מוסיקאי צעיר ומוכשר. את השיר הראשון שלו, "היום את במבצע", תוכלו לשמוע מיום ראשון הקרוב ברדיו.
    "מגיל מאוד צעיר ידעתי שיש לי את זה ובחרתי בכיוון של המוסיקה", הוא מספר. "התחלתי לכתוב מוסיקה ולנגן מוסיקה כמעט מגיל אפס. היום אני מנגן על הכל: תופים, קלידים, בס וגיטרות".

    איזה מוסיקה שמעת בבית?

    "אני מכיר את השאלות האלה שמנסות למצוא השפעות, אבל באמת שמעתי הכל ואני גם לא רוצה לפרט ממש. זה כמו לשאול טבח בכרם התימנים איך הוא עושה את מרק הרגל שלו והוא לעולם לא יגלה לך מה התבלינים שלו. זה נראה לי באיזשהו מקום פוגם. הרי את ההשפעות הבסיסיות אתה שומע עוד לפני שיש לך יכולת לבחור. יש הרבה אמנים שמספרים על מוסיקאי נערץ עליהם ובהופעות שלהם אני פתאום מוצא את עצמי משווה בינם לבינו וזה טיפשי".
    כזה הוא ביילין הצעיר. מתחבט, מתלבט, מהרהר, נסוג, נפתח, נזהר. מסוג הבחורים שבסוף תביאי הביתה. על השאלות הפשוטות ביותר הוא עונה תשובות פתלתלות ועל השאלות המורכבות והאישיות הוא פתאום מפתיע בתשובה בהירה נחרצת וחד משמעית.
    מגיל 16 הוא חתום בפונוקול, שם הצמידו לו את משה לוי, המפיק המוסיקלי המוערך שאחראי גם על חלק מאלבומיהם של אביב גפן, שלום חנוך, שלמה ארצי וריטה. אבל כמו בהרבה סיפורי הצלחה של צעירים ישראליים, בא הצבא ועיכב את התוכניות של ביילין הצעיר והשאפתן לשלוש שנים. "הספקנו להקליט רק שני שירים עד שהתגייסתי אבל משה כל הזמן אמר לי 'ביום שתשתחרר זו כבר תהיה פאזה אחרת', ואמנם כך קרה", הוא אומר.
    ביילין שירת שלוש שנים בלהקת חיל חינוך, שם עבד עם דני רובס (שהיה האחראי על התוכנית האמנותית). בשירו החדש, אם מקשיבים טוב, מזהים את רובס בקולות הרקע. את השיר כתב והלחין ביילין עצמו, כמו את רוב שיריו. על ההפקה המוסיקלית אחראי הפעם אסף אמדורסקי.

    איך נוצר הקשר בינכם?

    "במהלך הצבא שלחתי אליו כמה סקיצות שהקלטתי לבד בבית. למחרת בבוקר הפלאפון העיר אותי ומין קול עבה כזה אומר לי 'אורי, מה העניינים, זה אסף'. הייתי בטוח שזה אחד החברים שלי, ועד שהבנתי שזה באמת הוא לקח לי כמה שניות", הוא מתאר ולא מצליח להחביא נימת הערצה. "הוא אמר לי שהוא חושב שאני צריך להוציא את זה ככה, בלי שינויים, ואני אמרתי 'אם אתה כל כך אוהב את זה אז בוא תעזור לי'. העבודה המשותפת הייתה עבודה לכל דבר. היו לנו גם ויכוחים. בעניין המוסיקה יש לי ביטחון עצמי שאולי אין לי בחיים האישיים. אני הרי באמת עושה את זה כבר הרבה זמן. אחרי שהתאוששתי מזה שמדובר פה באדם שאני חולה על התחת שלו כבר שנים, הכל היה בסדר".
    על סגנון המוסיקה וסוגי הטקסטים מסרב ביילין להרחיב את הדיבור. גם ככה הוא לא רצה להתראיין לפני שהשיר הראשון יוצא. "אני באמת חושב שאם אין לך עדיין מה למכור, אז כדאי שתשב ותשתוק. אני מעדיף שהמוסיקה תדבר בשמי. עכשיו את מראיינת אותי בגלל שם המשפחה שלי וזה כואב לי", הוא אומר.

    בוא נדבר על שם המשפחה שלך. אתה נראה לי מאלה שנורא מפחדים שיגידו עליהם שהם הצליחו בזכות אבא שלהם.

    (הוא נע באי נוחות על הכסא, לוגם מכוס הקלקר שבידו ומתלבט בניסוח, כי הוא לא רוצה להישמע שחצן, כדבריו): "גדלתי בבית של אנשים גאונים. אבא שלי ואמא שלי, שמתוך בחירה פחות נחשפת, ואח שלי הם באמת חבורה של אנשים מעוררי השראה. יש את שיר הילדים הזה, 'אבא שלי הוא הכי בעולם', שבשלב מסוים כל אחד מפסיק לשיר אותו, אז אני לא. כל אחד מהם עבורי הוא דמות בפני עצמה".

    דמות שאפשר ללמוד ממנה?

    "דמות מסיטקום. הם מעורבים במה שאני עושה בין אם הם רוצים ובין אם לא, הרי חדר ההקלטות הוא בבית ויש מספיק לילות שהם לא ישנים בגללי. הם כל כך יחודיים, צורת המחשבה שלהם שונה, גם אחת מהשניה, יצירתית ולא תקועה. אז אולי על פני השטח זה נראה שאני פונה לכיוון אחר לגמרי, פוליטיקה ומוסיקה, אבל בעצם מבחינה מחשבתית אני הולך בדרכם. באופן אישי אני חושב שאבא שלי, אם הוא היה בעסקי המוסיקה, היה המקבילה של דיוויד בואי".

    ???

    "הוא תמיד 'הדבר הבא'. תמיד זה שמבשר על הטרנד החדש, על האופנה החדשה וכעבור כמה שנים זה הופך להיות קונצנזוס".

    מהתשובות היחסית מגובשות שלך בנושא הזה אני מנחשת שהוא מעסיק אותך מאוד.

    "נכון, בעיקר כי לא נותנים לי להתעסק בזה פחות. הרי בכל מקום שאני מגיע אליו, לאו דווקא בתחום המוסיקה, אני מקבל את אותן תגובות מהסביבה, שרק לעיתים רחוקות מתעלמת. אז התגובה שלי לתגובות שלהם מתחלקת לשניים: קודם כל, אני מרגיש מזה חרא. בשלב השני אני מעביר את זה לעיבוד בהארד דיסק ומסביר לעצמי שזה לא נובע דווקא מרוע לב אלא זה פשוט טבע האדם. הוא כל הזמן מחפש את הדשא של השכן, נוח לו להגיד שלי זה היה יותר קל בגלל שאני הבן של. אני יודע שזה לא נכון. שבהרבה מקרים לא רק שלא עבדתי יותר קל גם עבדתי יותר קשה כדי למנוע את התגובות האלה, למרות שזה טיפשי, תמיד יגידו את זה".

    אתה עומד להופיע בסוף החודש באירוע מוסיקה שמארגנים בגל"צ וייקרא "הדבר הבא". יש פרפרים בבטן?

    "אני חייב לומר שכאן בא לעזרתי ניסיוני הרב היחסית רב בהופעות לפני חיילים. במהלך השירות הופעתי בלי סוף. למרות שאני יודע שזה לא יהיה אותו דבר, קצת רחוק לי לדבר עכשיו על ההתרגשות שכנראה תהיה לפני ההופעה. בסך הכל אני כולי עשוי מפרפר אחד גדול בבטן".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אורי (הבן של) ביילין: "גדלתי בבית של גאונים""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גבי מנשה
    גאון? עוד נראה. אורי ביילין
    צילום: גבי מנשה
    צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
    הגאון הראשון. יוסף ביילין
    צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
    ארכיון YNET
    חולה עליו כבר שנים. אסף אמדורסקי
    ארכיון YNET
    7 לילות
    מומלצים