מחקר: 11% מניצולי השואה סובלים מדיכאון

36% מניצולי השואה המתגוררים בישראל חשים בדידות ו-11% מהם סובלים מדכאון. כך עולה ממחקר שהוצג היום (ה') בכנסת, אשר הקיף 5,000 ניצולי שואה בני למעלה מ-60, ונערך על ידי ג'ני ברודסקי ממכון "ברוק דייל". מדובר במחקר המקיף ביותר ובין הבודדים שנערכו, שנועד לבדוק מהם צרכי הניצולים כיום.
מהמחקר עולה כי 43% מהאוכלוסיה היהודית בישראל בגילאי 60 ומעלה הם ניצולי שואה - כ-284 אלף איש. מדובר בהגדרה הרחבה של ניצולים, הכוללת גם אנשים שעלו לארץ שנים ספורות לפני מלחמת העולם השנייה.
נתונים נוספים: למעלה מ-60% מהניצולים עברו את גיל 70, ומרבית הניצולים החיים כיום הם נשים - 58%. למעלה מ-80% מהניצולים נולדו בברה"מ, רומניה ופולין.
עוד עולה כי 40% מהניצולים הגיעו לארץ עד שנת 1954, כרבע הגיעו בין השנים 1955 עד 1989, וכ-35% הגיעו משנת 1990 ואילך.
לחלק ניכר מניצולי השואה יש חסך בהשכלה פורמלית, לעומת בני גילם שאינם ניצולים. בעיה נוספת היא בדידות: למעלה מ-40% מהניצולים אינם נשואים או התאלמנו. כרבע מהניצולים חיים לבדם למרות שללמעלה מ-90% יש ילדים ולרובם קשר אינטנסיבי עמם.
תחושת הבדידות והדיכאון, כך עולה מהסקר, נפוצה בקרב הניצולים. 36% מהניצולים חשים בדידות ו-11% סובלים מדכאון. רבים דיווחו על בעיות שינה - 44% דיווחו כי שנתם מופרעת בשל דאגה. על אף תחושות אלו רק שני אחוזים מהניצולים ביקרו במרפאה לבריאות הנפש במשך חצי השנה שקדמה לראיון.
מתברר כי 18% מהניצולים סובלים מאוסטאופורוזיס (בריחת סידן), לעומת 11% מילידי אירופה שאינם ניצולים. למעלה ממחצית מהניצולים סובלים מראומטיזם. למרות העזרה שניצולים המוגבלים בתפקודם מקבלים מהמשפחה ומהמדינה, לרבים מהם צרכים בלתי מסופקים בניהול משק הבית ובטיפול אישי והם זקוקים לעזרה נוספת.
החוקרת ציינה כי הניצולים שהזדקנו וחיים בקהילה הם תוצר של התמודדות מוצלחת, אך תהליך ההזדקנות הכואב עלול להאיץ ולהעצים את משברי העבר. יתרה מזאת, רוב ניצולי השואה הזדקנו ללא הזדמנות ללמוד על תהליך הזדקנותם של הוריהם או בני משפחה מבוגרים, ומצב זה עלול להקשות על התמודדותם הנפשית עם ההזדקנות.