ידידתו של תא"ל יעקב: "נאמנותו אינה מוטלת בספק"

פרשת החשדות נגד תת אלוף במיל', יצחק יעקב, צוברת תאוצה: מקורביו של יעקב טוענים כי מדובר בפרשה שולית ולא חשובה, אך גורמים במערכת הביטחון ובמערכת המשפטית טוענים כי החשדות נגדו רציניים.
רוב פרטי הפרשה עדיין אסורים לפרסום. ניתן לדווח רק כי יעקב, ששירת שנים רבות בצה"ל בתפקידי מחקר ופיתוח, חשוד במסירת מידע ללא סמכות ומתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, במספר מקרים. בכתב האישום נגדו נטען כי מדובר בידיעות סודיות 'משמעותיות', שהגיעו לידיעתו במסגרת שירותו הצבאי, ושאותן העביר לגורמים שונים שאינם מוסמכים לקבל אותן, למרות שהוזהר שלא לעשות כן. עורך דינו של יעקב, יהושע רזניק, טען אמש כי "לא מדובר בחשדות בריגול אלא בעבירות פחותות בהרבה".
יעקב, שהתגורר שנים רבות בארה"ב, נחשב לאחד מאבות תעשיית ההי-טק בישראל. לפני חודשים אחדים חגגו לו חבריו יום הולדת 75. למסיבה הגיעו ראשי המשק הישראלי, ובתוכם קובי אלכנסדר מחברת קומברס, אהרון דוברת וכן שר הביטחון לשעבר משה ארנס.
רינה פרידור, ידידה קרובה של יעקב, אמרה אמש ל-ynet, כי "הכרתי אותו ב-1974 כשהחל בתפקידו כמדען הראשי של המשרד לתעשיה ומסחר. שימשתי אז כמנהלת הלשכה שלו והמשכתי לעבוד איתו גם כשעבר למגזר הפרטי. במשך כל השנים מאז, גם כאשר עבד בניו יורק, היה לו בארה"ב בית פתוח לישראלים, ורבים מהם, שקשורים להייטק, התקבלו בביתו בזרועות פתוחות ועברו דרכו".
לדברי פרימור "יש קהילה מאוד גדולה בישראל שמכירה ומוקירה אותו. לי, כמו לרבים אחרים, אין שום ספק שהנאמנות שלו למדינת ישראל היא מעל ומעבר. גם כשחי בארה"ב הוא ביקר בישראל לפחות פעם בחצי שנה והיה מאוד איכפת לו מהמדינה. אין לי שום ספק שהוא ייצא מהפרשה, מפני שנאמנותו אינה מוטלת בספק".

איש העתיד

בכתבות ובראיונות עם תת-אלוף יצחק יעקב שהתפרסמו בראשית שנות ה-70 נהגו לתארו כמי שמביט קדימה אל התאריך הדמיוני של שנת 2000, מנסה לזהות את התמורות החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות, ואת מערכות הנשק להן יזדקק צה"ל בשנים אלה. ספק אם בדמיונותיו הפרועים ביותר יכול היה העומד בראש יחידת הפיתוח במשרד הביטחון לנחש היכן יהיה בשנת 2001.
תת-אלוף (מיל') יצחק "יצה" יעקב פרש מצה"ל בשנת 73', ובתפקידו האחרון בצבא שימש כראש המחקר והפיתוח של מערכת הביטחון. זהו תפקיד שהוא יצר, ואיחד תחתיו את גופי התכנון והפיתוח בצה"ל ובמשרד הביטחון. במסגרת תפקידו, עבד יעקב עם עוזר שר הביטחון ועם ראש אג"מ, והיה האדם השני בחשיבותו בתחום המחקר והפיתוח המערכת הביטחון.
הוא מחזיק באזרחות אמריקנית במקביל לאזרחותו הישראלית, ואף בימי שירותו בצה"ל תואר כמין "אמריקני ישראלי", תואם את סטיגמת איש המחקר והפיתוח, תחום חדש באותם ימים במערכת הביטחון הישראלית: "בנוהגו המעמיק, הבוטח והמושכל, אפילו במינוח המקצועי ובסיגר, מזכיר דגם ידוע של מנהל/מדען אמריקאי", נכתב על "יצה" בכתבה בעיתון במחנה באוקטובר 1972.
תא"ל יעקב נולד בתל-אביב בשנת 1926, והחל את דרכו הצבאית בפלמ"ח, שם נלחם תחת פיקודו של עמוס חורב. לאחר המלחמה למד הנדסת מכונות בטכניון ושב לשרת עם חורב בצה"ל, במחלקת אמצעי לחימה. בתחילת שנות ה-60 נשלח יעקב ללימודים ב-MIT המכון הטכנולוגי של מדינת מסצ'וסטס בבוסטון, ולאחר שובו לישראל התמנה לראש מחלקת אמצעי לחימה, בדרגת אלוף משנה, ובהמשך, כאמור, קודם לדרגת תת-אלוף, ולתפקיד ראש המחקר והפיתוח.
בתקופת כהונתו של תא"ל יעקב, עמדה היחידה בקשר, על פי פרסומים זרים, עם הקריה למחקר גרעיני בדימונה ועבדה על טכנולוגיות הקשורות בטילי הקרקע קרקע הישראלים לטוווח בינוני מדגמי 'יריחו', טילי אויר אויר שונים של רפא"ל, ומערכות נשק מתוחכמות נוספות, שחלקן שימשו את צה"ל במלחמת שלום הגליל, ואחרות נשארו חסויות או עמומות עד היום.
לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת 1973, שימש תא"ל יעקב בתפקיד המדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר, וממנו פרש בשנת 1977, אז עבר לעסקי היי-טק פרטיים.