מחקר: מדיחי כלים חוסכים מים

כשחושבים על קניית מדיח כלים, הפיתוי נובע בעיקר מהרצון לחסוך את העבודה הידנית שבשטיפת כלים מול הדחת הכלים על-ידי מכונה. מדובר בחיסכון לא מבוטל, של כ-300 שעות עבודה בשנה. אבל למדיח הכלים יש יתרון חסכוני נוסף, שיש להביאו בחשבון בעיקר במציאות הישראלית: מומחי הוויטש, ירחון צרכנות בריטי, גילו כי רוב הדגמים של מדיחי הכלים המודרניים צורכים 16 ליטר מים לכל פעולה, לעומת יותר מ-40 ליטר מים שהיו נדרשים כדי לשטוף אותה כמות כלים באופן ידני.

לתשומת לב מקבלי ההחלטות באוצר, אחרי הורדת שיעורי מס הקנייה בחודש אוגוסט 2000 נרשמה עלייה של 100%-50% במכירות מדיחי הכלים, תלוי בדגם. הפחתה נוספת או אפילו ביטול מס הקנייה על מדיחי כלים יסייעו ללא ספק להגברת מכירותיהם, ויביאו לחסכון של למעלה מ-50% בצריכת המים לצורך שטיפת כלים.

מומחי הוויטש, שבדיקותיו מתפרסמות על-פי הסכם בירחון בדוק של המועצה הישראלית לצרכנות, בדקו 13 דגמים של מדיחי כלים, שמתוכם חמישה מיובאים לישראל. כל הדגמים מיועדים להדחת 12 מערכות כלים, ונבדקו כשהם עמוסים. הכלים - צלחות וסכו"ם - נמרחו בסוגי מזון שקשה להסירם, ביניהם בשר טחון, ביצים, תרד ודייסה. הספלים נמרחו בתה והכוסות בחלב. כל הכתמים יובשו במיכלים חמים לפני הכנסת הכלים למדיחים, כדי לחקות את התנאים של כלים שעמדו מלוכלכים במשך מספר שעות ללא שטיפה.

בשקלול ציוני המדיחים הובאה בחשבון רמת הניקיון אליה הגיע כל מדיח, אופציות ייבוש מיוחדות, נוחות ההטענה, נוחות השימוש, משך זמן ההפעלה והוצאות החשמל והמים. רק שלושה מבין הדגמים המומלצים נמצאו בארץ על-ידי תחקירני המועצה הישראלית לצרכנות, כשאחד מהם נמכר בדגם מקביל.

לטענת מנכ"ל בסט-ביי, דודי מנטין, המים בארץ קשים ולא כל סוגי המדיחים מתאימים לשימוש בישראל. זוהי אחת הסיבות שדגמים מסוימים מחו"ל אינם מיובאים לארץ.

חסם נוסף שעומד בפני היבואנים, הוא המחיר הגבוה שדורשים חלק מהספקים בחו"ל. אם היבואן הישראלי מגיע למסקנה שהוא לא יצליח לעמוד בתנאי התחרות של השוק המקומי הוא יוותר על הדגם.

בעיה נוספת היא שיטת מתח חשמלי שונה: היצרן לא תמיד מוכן לשנות את המוצר על-פי דרישות מכון התקנים הישראלי. לכן, לדוגמה, לא מיובאים לארץ דגמים של חברת אסקו האמריקנית, שדגם אחד שלה נכלל בבדיקה.

החידושים לא תמיד יעילים

בדיקת מומחי המגזין הבריטי לצרכנות וויטש העלתה שורה של יתרונות וחסרונות, שרצוי להביא בחשבון בעת קניית מדיח: הבעיה הנפוצה ביותר שאיתרו המומחים נעוצה בידית הדלת של מדיח הכלים. למדיחי הכלים שנבדקו מתוצרת ווירלפול, א.א.ג, הוטפוינט וסמג יש ידיות שקשה לאחוז בהן בבטחה, או שנדרש כוח

רב כדי לפתוח את הדלת. לידית של קנדי היו קצוות חדים, שעלובלים לצבוט בעור.

רצוי לבדוק את מידת הקלות שבה ניתן להשתמש במדפים המתכווננים והמתקפלים, הנפוצים כיום במדיחי כלים חדשים. הבדיקה העלתה הבדלים משמעותיים בין המדיחים השונים בתחום זה.

תוכניות לשטיפת חצי מכמות הכלים התבררו כפחות יעילות לחסכון במים ובאנרגיה בהשוואה להפעלת מיכל מלא. בתוכניות של חצי-מיכל החיישנים לא היו מספיק רגישים, ונחסכה בהם רק 25%-10% מצריכת המים, במקום 50% כמובטח. עדיף לחכות שהמדיח יתמלא בכלים, או לחילופין לקנות מדיח המתאים לכמויות הכלים המלוכלכים הרגילות בבית.

בחלק מהמדיחים קיימת תוכנית ייבוש אקטיבי, כלומר, הזרמת אוויר חם במיוחד בסיום השטיפה. הפונקציה הזו לא בהכרח יעילה יותר בהשוואה לייבוש הפסיבי - החום שנשאר אחרי השטיפה מייבש את הפריטים. מכיוון שרוב הצרכנים מרוצים מהדרך השנייה המסורתית, אין סיבה לשלם יותר תמורת מדיח המציע ייבוש אקטיבי.

בחלק מהמדיחים החדשים מוצעת תוכנית המאפשרת לעשות שימוש חוזר במים, אם הם מספיק נקיים. על-פי הבדיקה של המגזין הבריטי, התרומה של הפונקציה הזו איננה משמעותית.