צביקה שלף שנהרג בפיגוע הובא אמש למנוחות

פיגוע ירי קטלני נוסף בשטחים: צביקה שלף, בן 63, תושב מבוא דותן שבאיזור ג'נין, נרצח אתמול (ה') מירי בראשו ליד בקה אל שרקיה, סמוך לקו הירוק. הלוויתו התקיימה אמש ביישובו. הזרוע הצבאית של הפתח, גדודי אל-אקצה, נטלה את האחריות לפיגוע.
שלף יצא מהיישוב בו הוא מתגורר במכוניתו, לכיוון בקה אל שרקיה, שליד טול כרם. מספר קליעים נורו לעברו - והוא נפגע בצורה קשה בראשו. ככל הנראה הירי בוצע מרכב חולף שנמלט מהמקום. ככל הידוע שלף היה לבדו במכונית. ממד"א נמסר כי האיש ספג חמישה כדורים, מתוכם שניים בראש ואחד בחזה.
מקורות בקרב המתנחלים מסרו כי להערכתם המחבלים ביצעו "וידוא הריגה". מצה"ל נמסר כי אין עדות לכך. גורמים במגן דוד אדום שהגיעו לאזור אמרו כי להערכתם היורים עצרו ליד מכוניתו הפגועה של שלף - וירו כמה כדורים בראשו מטווח קרוב.
מפקד חטיבת מנשה, אלוף משנה אפי כהן, אמר בעקבות הפיגוע כי זו תוצאה ישירה של מדיניות הרשות הפלסטינית "וחלק מגל טרור שפוקד אותנו בימים האחרונים". מהחקירה עולה כי רכבו של שלף נפגע מירי מכדורים בקוטר 5.56 מילימטר. גורם צבאי בכיר באזור סיפר כי דקות אחדות לפני הירי חלף מול מכוניתו של שלף ג'יפ של צה"ל, שעסק בליווי של תושבת חרמש בדרכה לשטח ישראל.
במכוניתו של שלף נמצא השכפ"ץ האישי שלו, אולם גורמי הביטחון אמרו כי גם אם הוא היה לובש את השכפ"ץ - הוא לא היה ניצל מהפיגוע, מכיוון שנורה בראשו מטווח קצר מאוד.
גדודי חללי אל אקצה, הזרוע הצבאית של הפתח, נטלו אחריות לפיגוע. בהודעה נאמר כי "הפיגוע הוא במסגרת המאמץ המתמשך לסילוק הכיבוש, והגדודים ימשיכו במאבקם עד לשחרור ולעצמאות".

"הוא אהב את ארץ ישראל בלב ובנפש"

אלמנתו של צביקה שלף, רחל, הגיעה בצהריים למקום הפיגוע והביטה במכונית הטיוטה מנוקבת הכדורים של בעלה. "הם היו החברים שלך, אמרת שהם החברים שלנו והם ירו לך כדור בראש", אמרה רחל שלף, כשראתה את המכונית.
לאחר מכן התיישבה רחל בכיסא הנהג בו נהרג בעלה ונשארה במכונית במשך דקות ארוכות, כשחברים מהיישוב וראש המועצה האזורית שומרון, בנצי ליברמן, תומכים בה ומשקים אותה מים.
"צביקה היה מבין מייסדי היישוב", סיפרו חבריו של ההרוג במבוא דותן, "בית הספר האזורי בשקד, היישוב הסמוך, נקרא על שם הבן שלו, עומר, שנהרג לפני שנתיים כשהתחשמל בגג בחו"ל, בטיול בהודו, בגיל 22".
רוני מזרחי, יו"ר ועד ההתנחלות חרמש ומכר של המשפחה, סיפר כי צביקה עבד בהסעות של עובדים וכי אשתו רחל היא אחות בהתנחלות חרמש. מזרחי אמר, כי הפיגוע היה צפוי: "בחודשים האחרונים היו בכביש הזה שני מטעני צד שהופעלו נגד כלי רכב. בימים אלה הוקם כביש עוקף מצפון, אולם הוא עדיין לא מוכן ולא ניתן להשתמש בו".
יעל בן יעקב, תושבת מבוא דותן, אמרה כי "צביקה היה מתיישב ואהב את ארץ ישראל בלב ובנפש. איש שהאיר פנים לעולם. ערביי הסביבה היו חברים שלו, הוא תמיד אמר שהוא מוכרח להפריד בין המצב - לבין העובדה שהערבים הם החברים שלו, 'הערבים ישמרו עליי', הוא נהג לומר, אבל הערבים לא שמרו עליו".