שתף קטע נבחר

נתניהו במרכז הליכוד - הנאום המלא

ynet מגיש: נאומו המלא של ראש הממשלה לשעבר במרכז הליכוד: "כתוצאה מהמדיניות שלנו היו לנו שלוש שנים של שקט יחסי"

אדוני רה"מ, שרים, ח"כ, חברות וחברים.
שמתי לב שבמשך שבוע שלם מתארים לנו כל מיני תיאורים לקראת הכנס הזה. הכינו אותנו למלחמה גדולה בתוך הליכוד. אני רוצה להבהיר דבר אחד: אין שום מלחמה בתוך הליכוד, אין וגם לא תהיה! לצערנו יש מלחמה, אבל היא בתוכנו. היא בחוץ, מלחמת התשה טרוריסטית שמתנהלת נגד מדינת ישראל בתל אביב ובירושלים, בכבישי יהודה ושומרון, שם עומדים בגבורה עילאית אחינו המתישבים, יום יום, שעה שעה, נגד מתקפת הטרור הרצחנית. וכשיש מלחמה בחוץ, אנחנו כאן מאוחדים בפנים. הבית הזה מאוחד העם כולו מאוחד, כי פשוט התברר לכולם שהצדק איתנו, עם מדינת ישראל. כל אלה שנמצאים כאן היום חזו את הדברים מראש.
כמוני, ראיתם את הדברים בבהירות גם כשהיו מי שסברו אחרת. אני זוכר שכשהובא הסכם אוסלו לאישור הכנסת אמרתי אז כראש אופוזיציה, שההסכם יצור כאן בסיס ענק של טרור, כך אמרתי, שיהווה איום על כל נקודה במדינת ישראל. וב-88' אמרתי כראש ממשלה, "מדינה פלסטינית היא איום אסטרטגי שלתוכה יכניסו הפלסטינים מרגמות, טילי נ"ט וכלי נשק אחרים, והיא תביא הנה כוחות איראנים. מדינה פלסטינית עדיין איננה קיימת, וחשוב שהיא לא תקום, אבל מרגמות כבר יש. חיזבאללה כבר יש בשטח הפלסטיני ואיראנים כבר משקיפים עלינו מלבנון.
מתוך ראיה מפוכחת זו וחרף לחצים בינלאומיים קשים ביותר, ואני חייב להגיד שהאקלים הבינלאומי בתקופתנו היה קשה, יותר קשה מהיום, בראייה הזו פעלנו יחד באחריות ובתקיפות הנדרשים מכל מי שמוביל את המדינה, פעלנו יחד כדי לבלום את הסכנות, דרשנו הדדיות, תבענו את איסוף הנשק וצמצום הכוחות הפלסטינים, אבל מעל הכל הסרנו את הסכנות, והחזרנו את הביטחון לעם. כתוצאה מהמדיניות שלנו היו לנו שלוש שנים של שקט יחסי.
אנחנו יודעים שממשלת ברק זנחה את המדיניות שלנו והביאה מדיניות אחרת והתוצאות היום נראות לעיני כל. עננה כבדה רובצת מעל מדינת ישראל. הטרור הפלסטיני התפשט לכל חלקי הארץ, אין יום שאין בו מעשה חבלה, ירי או פיצוץ. לא חולף יום מבלי שיירצח אזרח ישראלי. הלב נשבר למראה היתומים והאלמנות השכולות וההורים השכולים.
אנחנו עומדים המומים מול משפחות הצעירים והצעירות הנפלאים, עולים חדשים שדמם נשפך על שפת ימה של תל אביב. אנו עומדים משתאים ופעורי פה מול הגבורה התנ"כית, אני לא יכול לכנות את זה אחרת, של האלמנות, של הגר זר מאיתמר, אם ל-8 יתומים. של גאולה הרשקוביץ מעפרה ששכלה תוך שבועות את בנה ואת בעלה. של רותי גיליס מכרמי צור וחמשת ילדיה שאיבדו את אבי המשפחה, ד"ר שמואל גיליס, הבלתי נשכח, שבמסירות אין קץ טיפל ללא הבחנה בערבים וביהודים חולים כאחד. אנשים רואים את זה, ואנשים ברחוב שואלים איך אפשר להפסיק את הטרור? את הסכסוך הזה?
על זה אנחנו משיבים – הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה להפריד הפרדה גמורה בין שתי השאלות, בין הפסקת הטרור לסיום הסכסוך. אלה שתי שאלות נפרדות לחלוטין, וזאת תהיה טעות גדולה לקשור את הראשונה בשניה.
האם אפשר להפסיק את הטרור ולפחות לצמצמו במידה ניכרת? התשובה שלי היא חד משמעית – כן, זה אפשרי! האם אפשר לסיים את הסכסוך? לצערי לא בזמן הקרוב. יש לכך הרבה דוגמאות. ישנם ברחבי העולם סכסוכים רבים, אני מוכרח להגיד חריפים למדי, שהיו פעם מלווים בטרור, והטרור נפסק. מתי? כשהצד התוקפן הבין שהמחיר שהוא משלם על המשך הטרור הוא יקר מדי, הסכסוכים נמשכים, אבל הטרור נפסק.
כך אולץ קדאפי להפסיק את הטרור על ידי פעולה אנגלו-אמריקנית תקיפה, כך אולצה צפון קוריאה להפסיק את הטרור נגד דרום קוריאה על ידי מדיניות של סנקציות כבדות מאד שהוטלו עליה. וכך גם במקרים רבים אחרים. בכל המקרים הללו הטרור הופסק למרות שהסכסוך נמשך.
אבל למה ללכת רחוק כל כך? הרי ישראל בלמה את הטרור ממצרים ומירדן באמצעים צבאיים, שנים לפני שהסכסוך עמן נסתיים. ואף אחד לא בא ואמר אז שאין פתרון לטרור. וגם בתקופת הממשלה בראשותי לא אמרנו זאת, כשהיינו צריכים להתמודד עם הטרור של הרשות, פעלנו יחד, אריק ואני, וכל מי שיושב כאן על הבמה, ובגיבוי של כל מי שיושב כאן באולם, אריק ואני וכולכם, פעלנו כמובן נגד המחבלים עצמם, אבל בראש ובראשונה פעלנו נגד הרשות שאפשרה את פעולת המחבלים! ולא רק בתגובות נקודתיות אלא חזיתית ובעקביות נגד הרשות ונגד ערפאת, כשהיה צורך בזה, וכתוצאה מזה הצלחנו לדכא את הטרור, ולהשיב את השקט לארץ למשך רוב הזמן. אנשים נעו בבטחה בכבישים, אנשים הלכו לקניונים ללא פחד, המוני תיירים חזרו לפקוד את הארץ. החזרנו את הביטחון לאזרחי ישראל.
רבותי, רה"מ שרון קבע שלושה עקרונות חשובים. לא יהיה מו"מ תחת אש, לא יהיה פרס לטרור ודם יהודי לא יהיה הפקר. אני מבקש מכם, לתת כבוד לרה"מ וגם לליכוד וגם לפורום הזה. שלושת העקרונות האלה הם עקרונות ברזל, וצריך לדבוק בהם ביד ברזל, בעקביות. קיסינג'ר אמר פעם שמבחן של כל מדיניות הוא העקביות שלה, הקוהרנטיות הפנימית שלה. אם אתה עושה צעד אחד חיובי ואחר כך עושה צעד שלישי שסותר לחלוטין את הצעד הזה, הצעד השלישי מבטל את הצעד החיובי, אתה בעצם נשאר ללא מדיניות. לצערי הרב, מתוך הממשלה עולים קולות ומתבצעים מהלכים שסותרים את המדיניות הנכונה, את המדיניות שלנו.
דוגמה אחת: רה"מ השווה בצדק את ערפאת לבין לאדן, אם כי אני חייב להוסיף, ערפאת הוא הרבה יותר גרוע מבין לאדן! כי הוא מייצר בין לאדנים חדשים באותן קייטנות טרור תחת עינה הפקוחה של הרש"פ, שם מחנכים ילדים קטנים להיות מתאבדים מתפוצצים, זה פשוט מפלצתי. ביום חמישי האחרון מישהו רצח שלושה ערבים, כולל תינוק. ההערכות הן שאולי עשה את זה יהודי. זהו פשע נורא! כולם אצלנו מגנים את זה. אבל אצלם קוראים קייטנות וככרות על שם הרוצחים, וזה כל ההבדל בינינו לבינם! זה אומר הכל. וצריך לומר בצורה הכי ברורה, ערפאת הוא היום ראש קונצרן הטרור הגדול בעולם, זאת האמת.
אני אומר לכם מהניסיון שלי, שאת המסר הזה, שערפאת הוא התוקפן ושהוא עומד מאחורי הטרור, הוא אחראי לטרור, את המסר הזה שהוא כל כך נכון, צודק וחיוני למאבק שלנו, את המסר הזה ניתן להעביר כי זהו מסר ברור ואמיתי. במגעי הבינלאומיים, כולל מנהיגים שונים ברחבי העולם, אני נוכח עד כמה אפשר להעביר להם אמת פשוטה זו. העולם כולו איננו עיוור, והעולם כולו אינו נגדנו, זה רחוק מלהיות אבוד, ולכן אפשר להעביר את המסר הזה. אבל כשמציגים את הדברים בצורה ברורה, חד משמעית ומעל הכל עקבית. אבל אי אפשר להעביר את המסר הזה בצורה משכנעת, כשבמקביל יוצאים נציגים רשמיים של הממשלה לקהיר, אירופה ווושינגטון ומסנגרים על ערפאת. מציגים אותו שם כאילו הוא שוחר שלום ועושה כל שביכולתו להפסיק את הטרור. הוא בכלל משתדל כל הזמן להפסיק אותו. חייבת להיות אחדות המסר, אחדות המטרה ואחדות הפעולה. אי אפשר גם להיאבק עם האויב וגם לסנגר עליו, זה בלתי אפשרי.
אני אמרתי את הדברים מראש. אמרתי שעם 19 חברי כנסת של הליכוד זה קצת קשה לקיים את המדיניות של הליכוד. לכן מראש דרשתי בחירות כלליות לכנסת. אם היינו עושים זאת היו היום לליכוד בין 40 ל-45 חברי כנסת, לפי כל הסקרים. אתם מבינים מה זה אומר? ש-25 אנשים שיושבים עכשיו כאן למטה באולם, היו יושבים למעלה, על הבמה, ועם זה, עם כוח כזה בכנסת אפשר לתת גיבוי מאסיבי לרה"מ. עם זה אפשר היה אולי גם להקים ממשלת אחדות. אני בכלל לא פוסל את זה, זה דבר טוב. אבל ממשלה עם מדיניות עקבית, שלנו, של הליכוד, ועם הנכונות שלנו, להלחם בתקיפות מול הכוחות הרצחניים של ערפאת. זה מה שאומות העולם הנאור מבינות. איזו מדינה נאורה היתה מסכימה שדם אזרחיה ישפך כך מידי יום? אך מול ההסלמה הגוברת והולכת מהצד הפלסטיני, מייעצים לנו לנקוט במדיניות של הבלגה, מתוך הנחה שבדרך הזאת נקנה רצון טוב, אבל ההבלגה לא הביאה לנו רצון טוב, היא רק מביאה להסלמת הטרור ולדרישה בינלאומית לעוד הבלגה. וההבלגה עכשיו מביאה לנו משקיפים זרים שלא רצינו בהם, שלא יוכלו לסכל את הטרור של ערפאת אבל יוכלו להפריע לצה"ל להגיב לטרור הזה. ולכן ישראל לא צריכה להסכים, היא צריכה להתנגד חד משמעית להצבת משקיפים שיפקחו על צה"ל.
לפני ימים אחדים נכחתי עם רבים מכם באזכרה של זאב ז'בוטינסקי שהלך לעולמו לפני 61 שנה. המעמד הזה תמיד מרגש אותי. הייתי שם שוב עם אבי, שהכיר את ז'בוטינסקי. רה"מ שרון אמר שם בצדק שמפליא איך הדברים של ז'בוטינסקי היו כל כך מפוכחים אף על פי שנאמרו לפני עשרות שנים.
הנה דברים שכתב ז'בוטינסקי על שאלת ההבלגה, שנה לפני מותו: "כל הזמן, מתחילת הטרור הערבי, אומרים לנו שאנו, היהודים נוכיח איזה ציבור הגון אנחנו, ולכן יכירו בנו כביסוד חיובי. האם אני צריך לתאר מה יצא לבסוף מכל הדיפלומטיה הנאה הזו, על חשבון הדם היהודי, כשבא"י נהרגים מידי יום ביומו יהודים, ומהם הרווחים הגדולים שהרוויחו היהודים מהתנהגותם זו? הסה"כ ברור לכל – מי שמוכן לנשוך בכל 32השיניים שלו, בו רוצים כשותף, ומי שנותן עצמו לשחיטה ואינו יכול לנקום זוכה אולי לתשבחות, אך מאבד את זכויותיו".
ידידיי, הדברים האלה היו נכונים אז, אבל הם נכונים היום שבעתיים. כי היום אפילו לתשבחות איננו זוכים. ההיפך. ההבלגה הממושכת שלנו משכנעת את העולם בהדרגה שאולי הערבים צודקים, שאילולא כן ודאי היינו מגיבים בתקיפות רבה מאוד להתקפות הרצחניות שלהם. לבית הזה יש תשובות, ולכן העם הפקיד בידנו את השלטון, והגיעו הזמן שנפעל יחד, כאיש אחד, בדרך שלנו, כי בשביל זה נבחרנו.
ואני רוצה לומר לכם, אני מאמין בתקוות אמת ולא בתקוות שווא, אבל מאז הסכמי אוסלו התפתחה פה תקוות שווא. אמרו לנו שאם רק נשלים את ההסכם עם הפלסטינים יפתחו ארובות השמיים, מן ירד ארצה ויכסה את כולנו, ערבים ויהודים כאחד, וכל הבעיות שלנו יפתרו. בכלכלה, בחברה, בחינוך, איך אמרת – מזרח תיכון חדש. היום כבר ברור לכולם, אולי צריך להגיד כמעט לכולם, מימין ומשמאל, שלא כך יפתרו הדברים. צריכים לשוב לגישה אחרת לגמרי, לטיפול בחיינו ובבעיותינו הלאומיות. לגישה שאפיינה את כל ממשלות ישראל, מבן גוריון דרך בגין ועד ממשלת אוסלו.
גישה זו העמידה בראש סדר העדיפויות שלנו את בנין הארץ וביצור עוצמתנו, מתוך ידיעה שפתרון הסכסוך עם הערבים הוא דבר מורכב שיארך זמן רב, ולכן בנינו מושבות וישובים, עיירות וערים, קיבוצים וכפרים, בנינו כלכלה, קלטנו מיליוני עולים, השקענו בחינוך, פתרנו בעיות, לא חיכינו להסכם עם הערבים. זו תמיד היתה הגישה הנכונה שאיחדה את כל חלקי העם, וזו גם הגישה הנכונה היום.
יש הרבה בעיות לפנינו שאינן קשורות כלל לערפאת או לסכסוך עם הפלסטינים. אפשר וצריך היום, עכשיו, לחזק את מערכות חיינו מבפנים, לפתח את הכלכלה, לצמצם את הפערים החברתיים, לייעל את תשתיות התחבורה והמים, ומעל הכל להשקיע בחינוך, לא רק בחינוך הטכנולוגי, בחינוך הערכי, היהודי, הלאומי, הפטריוטי של ילדינו, וכל זה, רבותי, בלי קשר לסכסוך. ואם בכלל יש קשר, הוא הפוך, כי ככל שנתעצם מבפנים, שנבנה ונבצר את המדינה שלנו, יקרב היום שבו יבינו כל שכננו שאנחנו פה לנצח! זה מה שיקרב את השגת השלום עמם. אני מאמין שקיום המדינה תלוי בנו, במעשינו, עוז רוחנו ולכידותנו ואמונתנו הבלתי מעורערת בצדקת דרכנו. הגיע הזמן שנחזור לעצמנו. שנאמר – לא רק לגויים אלא לעצמנו, לילדינו, את אמיתות היסוד שעליהן קמה המדינה ובזכותן היא מתקיימת. זאת הארץ שלנו כבר 3,000 שנה, זה הר הבית המקודש לנו כבר 3,000 שנה, ירושלים בירתנו הנצחית שתישאר שלנו שלמה ומאוחדת לעוד 3,000 שנה. אני מאמין שיש עתיד גדול למדינה שלנו. יחד בנינו אותה יחד ניצחנו בכל המלחמות, יחד ננצח גם במלחמה הזו, ביחד.


לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים