מונולוגים: לכל המחפשים

ישנם כמה טיפוסים ידועים של מונולוגים בתולדות הדרמה כגון: מונולוג קבוצתי: המקהלה, מונולוג וידוי, דיווח (למשל ה"טיכוסכופיאה", מונולוג הדיווח של השומר התצפיתן מעל החומה או מונולוג השליח המביא בשורה מן החוץ-במה), גילוי סוד, פרולוג או אפילוג, פנייה "הצידה: לקהל או לעצמו (aside), מונולוג פנימי הנאמר בקול (הידוע אצל חוקרי שקספיר בשם soliloqui), מונולוג או אריה של גסיסה או פרידה (בעיקר במלודרמה ובאופרה) ועוד.

כדאי לזכור שהבחירה במונולוג "שחוק" לאודישן היא תמיד מסוכנת. מישהו (מישהם!) כבר עשה את זה לפניכם, ובהצלחה רבה (או נורא ואיום).

כדאי לסקרן את הבוחנים, לעניין אותם, להראות להם משהו חדש.

ולפיכך אני מציעה:

חפשו מתחת לפנס.

העיתונות היומית ובעיקר מוספי סופשבוע והמקומונים מלאה בוידויים אישיים נוגעים ללב, דרמאטיים ומה לא. רק לחפש ולקטוף. כל אחד יכול הלכין לו מאגר כזה מהצצה בעיתונים של כמה שבועות.

יש לזה סיכוי טוב, יחסית לחומר השחוק והמוכר.

אגב, עוד טריק מעניין, לקחת דווקא מונולוג שנועד לדמות מהמין אחר (שחקנית במונולוג של גבר ולהיפך).

ואם בכל זאת במונולוגים ממחזות חשקה נפשכם, הנה רשימה מתוך מה שהוצע בפורום עד כה:

9 מונולוגים של בחורות, כל אחד באופי שונה.

* "אלמה" במחזה של סובול. מונולוג שלה.

* "חשמלית ושמה תשוקה". הרבה מונולוגים.

* "השיבה למדבר"-קומי מאת: ברנארד מארי קולטס, הוצאת בית צבי (אחד מהמונולוגים

של מאתילד ובמיוחד זה שהיא מדברת על שיטת הילודה שצריכה להיות לדעתה)

* בעלת הארמון" דרמטי -מאת: לאה גולדברג, הוצאת פועלים (המונולג המפורסם ואולי

הנדוש של לנה "ליל ירח")

* "פונדק הרוחות" מאת נתן אלתרמן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (מונולוגים של נעמי/הפונדקית

* "העלמה יוליה" מאת: סטרינדברג בהוצאת אור עם (מונולוג של יוליה)

* לורקה: "בית ברנרדה אלבה" (של האם או אחת הבנות). "ירמה " (זהירות : פיוטי!)

* אנטיגונה של סופוקלס: מונולוג של אנטיגונה או (עדיף) של איסמנה. הגירסה של סופוקלס אבל כדאי גם בגירסה של אנואי (אם מוצאים תרגום מצרפתית).

* חנוך לוין: הנשים האבודות מטרויה, סוחרי גומי, בעצם: כמעט בכל המחזות.

* בלאנש מ"חשמלית ושמה תשוקה" לטנסי וויליאמס

* עליזה מ"רכוש נטוש" של שולמית לפיד

* אלמה "קיץ ועשן" של טנסי וויליאמס (המונולוג שלה לג'ון)

* שרונה "גן עדן דרום" של ה. מיטלפונקט

* גרדה מהמחזה " הפליקאן" של אוגוסט סטרינדברג

* בקי מ"אם הבית" של מיטלפונקט

* אגפיה טיכונובנה "שידוכין" מאת גוגול

* מונולוג כל שהוא מהמחזה "ילדי קנדי" של רוברט פאטריק

* שפרה/נחמה מ"לילה העשרים" של סובול

* ארתור מילר: כולם היו בני (האם), מות הסוכן (האם)

* שלוש נשים גבוהות (של אדוארד אלבי

* "אלזה" מאת של מוטי לרנר

* טקסט מסיפור קצר של סביון ליברכט או אורלי קסטל-בלום

* איבסן: "נורה" (מונולוגים של נורה ושל לינדה)

* "חשמלית ושמה תשוקה", טנסי ויליאמס

* "ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאם

* מילר "מות הסוכן" (האב או אחד הבנים), כולם היו בני (האב)

* טנסי ויליאמס: "ביבר הזכוכית". המונולוג הידוע של תום ("הקשיבי, האם את חושבת שאני משתגע אחר בין החרושת לנעליים?!...) הוא אחד היותר "פופולריים" לביצוע בקרב תלמידי משחק בארץ ובעולם בכלל.

* איבסן: אוייב העם,

* צ'כוב: "דבש פרא", המונולוגים של אוסיפ ושל פלאטונוב.

* א.ב. יהושוע: "חפצים": המונולוג של עזרא (הוצאת שוקן,עמ' 60-63)

* אילן חצור: "רעולים" מונולוגים של דאוד או של נעים בסוף תמונה שנייה (הוצאת אור-עם)

* יעקב שבתאי: "נמר חברבורות": נאום הקרקס של פינק (מע' א' תמונה 5, עמק 33-4, הקיבוץ המאוחד סימן קריאה).

* יהושע סובול: "ליל העשרים" ( הוצאת אור עם, 1990) נפתלי (עמ' 37), עקיבא (44), משה (49-53, ללקט)

* יהושע סובול: "גטו". וייסקופ, עמ' 38: "מה בכי יהודים, מה היללה?" או עמ' 69-70: "להכניס פרחים...מוזיקה, בבקשה!". או קיטל: עמ' 39-43, ללקט).

* יוסף מונדי: "זה מסתובב". שפע מונולוגים של הרצל ושל קפקא.

* מטילפונקט: "גורודיש". מונולוג כוחני.

* "פונדק הרוחות" מאת נתן אלתרמן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (מונולוג של חננאל)

* מונולוגים קומיים-גרוטסקיים: בקובץ של חנוך לוין "מה איכפת לציפור" או ב"ג'יגולו מקונגו".

2. מומלץ לעשות מחקר תקופתי וחברתי על הרקע של הדמות בזמן שהיא מתקיימת, הזמן בה נכתב המחזה וכמובן לדעת קצת פרטים על המחזאי.

3. כאשר אתה עורך מונולוג, אתה יכול להרגיש חופשי להוציא משפטים שחוזרים ומיגעים שאולי בדיאלוג המקורי יש להם מקום אבל במונולוג לא. כמו כן, בעקבות מצבם המצער של חלק גדול מהתרגומים בארץ, אתה יכול להרגיש חופשי לשנות מעט את השפה...

4. הדמות אף פעם אינה יודעת שהיא הולכת לשאת מונולוג. אל תחשוב על זה ככה, תחשוב תמיד על זה ש"תפסו אותך באמצע דיאלוג"). גם אם זה מונולוג ללא פרטנר כמו "להיות או לא להיות" או כל "הרהור פנימי", הדיאלוג של הדמות הוא עם עצמה.

הארכיון נמצא בבניין התיאטרון רח' דיזנגוף 101 פינת רח' פרישמן בת"א.

בארכיון ישנם הטקסטים של כל ההצגות אשר הוצגו בתיאטרון וכן כאלה המצולמים מתוך האוסף הפרטי של אחראי הארכיון.

מספר הטלפון : - 037252553/00

22/2/2001 14:4

מיכאל יוסף

* הוראות הפעלה:

א: כל המונולוגים הר"מ יעילים למטרת אודישן /מבחן קבלה וכו'

ב: לא ציינתי סימון של המונולוג במחזה - לפחות תרוויחו קריאת

מחזה על מנת למצוא את המונולוג , שלא נאמר שזה תנאי

הכרחי לבנייה של דמות .

ג: האות 'ק ' מציינת 'קומי', במקרים שזכרתי בברור .

ברודנצצקי: "הזונה מאוהיו" חנוך לוין - ( ק )

"ז'אן דארק": הדופון \ ג'.ב.שאו

אריה: קידוש \ הספרי

"פטריוט לעצמי": רדל \ אוסבורן

"כפר": יוסי \ יהושוע סובול

"אלפי": אלפי \ ביל נוטון

"גן דובדבנים": לופאחין \ צ'כוב

"שלל": מקלובי \ ג'ו ארטון

"געגועי לקיסינג'ר": גבר \ אתגר קרת

"לפוצץ אותם": המורה \ ברי קיף

"לפוצץ אותם": הנער \ ברי קיף

"מזג סוציאלי": המזכיר \קישון ( ק )

"תמורה קטנה": ג'ראיד \ פיטר גול

"הופעה חיה": הרצל \ ערן ב.י.

"שלוש מסיבות": ג'פרי \ אייקבורן

"ארץ אחרת" גיא בנט \ ג'וליאן מיטשל

"בכור השטן": ריצארד \ ג'.ב.שאו

"גטו": וייסקופ \ סובול

"ליקויי מאורות": ורלן המפטון

"אליל ההמונים": ליאונרד \ פוליאקוב

יחסים מסוכנים - וולמון - המפטון

מה שהמלצר ראה - ד"ר רנס - אורטון

סוויני טוד - סוויני טוד - בונד

הים - איוונס - בונד

קשר דם - זכריה - פוגרד

הים - האטצ' - בונד

עדות בלתי קבילה - בילי - אוסבורן

מלקולם הקטן -ניפל - הליואל - (ק ).

מלקולם הקטן - מלקולם - הליואל

המערבולת - ניקי לנקסטר - קוורד

אמדיאוס - מוצרט - פיטר שאפר

אמדיאוס - סלייארי - פיטר שאפר

השועל והענבים - אזופוס - פיגירדו