מדריך תזונה לתינוקות
משרד הבריאות פירסם מדריך להזנת התינוק, שמפרט את התזונה הרצויה בשנים הראשונות לחיים. המדריך נכתב על ידי ועדה מיוחדת של אנשי מקצוע ומומחים לרפואת ילדים ולתזונה. אלה עיקריו
מזל טוב, נולד לך תינוק. במקביל מתחילות הדילמות: להניק אותו או לא? ואם לא, מה לתת לו במקום? ומה בהמשך, לשאוב חלב ולהקפיא אותו במנות, או לגמול את התינוק מחלב-אם? באיזה גיל לתת לו מזונות נוספים? במה להתחיל? מה לעשות אם הוא אנמי? איך מאתרים אלרגיה למזון?
המדריך שפירסם משרד הבריאות נותן מענה להתחבטויות האלה. תקציר ובו עיקרי המדריך יופץ בתחנות טיפת חלב. את המדריך המלא ניתן לקרוא באתר האינטרנט של משרד הבריאות או בלשכות הבריאות המחוזיות.
מתן תמ"ל על בסיס חלבון סויה לתינוקות שסובלים מאלרגיה אמיתית לחלב פרה, או לצורך מניעת מחלות אטופיות (כגון אסטמה), שנוי במחלוקת. חלק מהתינוקות רגישים לחלבון חלב פרה ולחלבון סויה כאחד. אין הוכחות משכנעות לכך שקיימת ירידה בשכיחות המחלות האטופיות בקרב ילדים בסיכון גבוה למחלות אלה, כשהם ניזונים מתמ"ל על בסיס חלבון סויה בששת החודשים הראשונים לחיים.
עד גיל שנה, אין להזין תינוקות בחלב פרה ניגר. מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף לתפריטם חלב פרה מפוסטר 3% שומן. חלב פרה דל שומן (1%) אינו מומלץ להזנת תינוקות בשנתיים הראשונות לחייהם.
משקאות סויה, אורז או שקדים ומשקאות צמחוניים אחרים (גם מועשרים) לא מהווים תחליף לחלב-אם, תמ"ל או חלב פרה.
אנמיה מחוסר ברזל היא גורם סיכון בלתי הפיך לפיגור בהתפתחות ולתפקוד קוגניטיבי ירוד אצל תינוקות. בכל מקרה, עדיף למנוע מראש מחסור בברזל. לתינוקות בריאים יש מאגרי ברזל מספיקים עד גיל 6-4 חודשים. בגיל זה, ברזל בעל זמינות גבוהה מחלב אם לא יספק את הדרישה לייצור כדוריות דם אדומות.
לכן ממליץ משרד הבריאות על תוספת תכשיר ברזל מניעתי לתינוקות מסוף החודש הרביעי לחייהם ועד גיל שנה. יש לתת 7 מ"ג ברזל מסוף החודש הרביעי ועד סוף החודש השישי, ו – 15 מ"ג מסוף החודש השביעי עד גיל שנה. בגיל שנה מומלץ לבצע בדיקת דם להערכת רמת ההמוגלובין.
אחרי גיל שנה, אם הפעוט אוכל מזון מגוון ועשיר בברזל, ניתן להוסיף לתפריט חלב פרה. קיימות בשוק תמ"ל מועשרות בברזל ובסידן שמיועדות לפעוטות, ומהוות מקור טוב יותר לברזל מאשר חלב פרה, אך מחירן גבוה יותר.
כל סוגי המים, כולל מים מינרליים בבקבוקים, אינם מעוקרים. כדי להבטיח שהמים יהיו חופשיים ממחוללי מחלות, יש להרתיחם שתי דקות לפחות עבור תינוקות עד גיל שנה. יש להרתיח את כל סוגי המים, כולל מי ברז, מים מינרליים וכל מים שנמכרים בבקבוקים או במיכלים. מים לא מורתחים עלולים לגרום לתינוקות זיהומי מעיים.
מים מורתחים ניתן לאחסן במקרר יומיים-שלושה, או 24 שעות בטמפרטורת החדר במיכל מעוקר וסגור הרמטית.
משקאות שמכילים ממתיקים מלאכותיים כגון אספרטיים אינם מומלצים לתינוקות ולילדים קטנים, כי אין בהם די קלוריות. מומלץ להימנע מהשימוש בתה צמחים למבוגרים ובחליטות צמחים במהלך ההריון, ההנקה ושנות החיים הראשונות. זאת משום שתינוקות חשופים יותר לפעילות פרמקולוגית של חלק מהמרכיבים שבתה.
בתקופת המעבר למזונות מוצקים חשוב שהתינוק יקבל מספיק חלב-אם או תמ"ל. דרך הכנסת המזונות החדשים המקובלת היא: דגנים לתינוקות (לחם ודייסות קורנפלור), מועשרים בברזל זמין, ירקות, פירות, ולבסוף בשר ותחליפיו. בשל יכולתם המוגבלת של תינוקות לפרק חלבונים במערכת העיכול, מפחיתים את גורמי האלרגיה על ידי שימוש בדגן יחיד כמזון ראשון. שימוש במאכלים יחידים מקל על מציאת הסיבה לתגובה אלרגית, אם תתרחש. כשברור שהתינוק אינו רגיש למזונות בודדים, ניתן להגישם כתערובות של מזונות.
ירקות ופירות מוסיפים לתפריט התינוק צבע, טעם, מרקם ומגוון. עוף, הודו וקטניות מוכנסים לתפריט בערך בגיל 7 חודשים, מוצרי חלב בסוף החודש התשיעי, וביצים, חלב ודגים בגיל שנה. חלבון ביצה לרוב אינו ניתן לתינוקות לפני גיל שנה, כדי למנוע תגובות אלרגיות. לקראת גיל שנה יש להגביר את המעבר למאכלים מוצקים אחרים כמו רסקים במרקם מוצק יותר, 'אוכל אצבעות' (מזון שניתן לתפיסה באצבעות התינוק (ומזונות מתפריט המשפחה. בגיל זה התינוק מוכן ללעוס וזקוק למזון במרקם גס יותר. 'אוכל אצבעות' בטוח כולל: קרום של לחם, טוסט יבש, חתיכות של ירקות ופירות מבושלים רכים, פירות בשלים רכים כמו בננות ואבוקדו, בשר ועוף מבושלים וקוביות גבינה.
בתקופה זו רוב התינוקות מסוגלים לאכול לבד, ויש לעודדם לכך. עד גיל שנה רצוי שהתינוק יאכל את כל מגוון המזונות מקבוצות המזון השונות, לפי פירמידת המזון הישראלית לתזונה נבונה. כדי לעודד מיומנויות אכילה בריאות, ההורים והמטפלים בתינוק חייבים להגיב נכונה לרמזי הרעב המילוליים והלא מילוליים שלו.
ניתן לעודד את התינוקות לאכול לבד בתחילת הארוחה, כשהם רעבים, אך הם עשויים להזדקק לעזרה כשהם מתעייפים. האכלה תוך הסטת תשומת הלב של התינוק ("הנה ציפור"), או הפעלת לחץ עליו לאכול על ידי עידוד מילולי מוגזם, עלולות לגרום להתפתחות גישה שלילית לאכילה והרגלי אכילה גרועים.
מגיל חצי שנה מומלץ להושיב את התינוק ליד שולחן האוכל עם שאר בני המשפחה.
לפנייה לכתב/ת 
