שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלכס אברבוך: סיפורו של אלוף
    אלכס אברבוך, אלוף אירופה בקפיצה במוט, הודיע בגיל 24 להורים שהוא עוזב את סיביר ועולה לישראל. מאז הוא נאלץ להתמודד עם לא מעט מכשולים שהציבה המדינה, אבל רגע אחרי הזכייה המתוקשרת, דואג הממסד לאמצו לחיקו

    מי שמחפש דוגמא להתאקלמות מוצלחת של עולה חדש בישראל ימצא אותה בוודאי בסיפור של אלכס אברבוך. אלוף אירופה החדש בקפיצה במוט קנה את עולמו במהלך שלוש השנים האחרונות כאזרח ישראלי וכספורטאי המוביל שיש למדינתנו להציע. מצד שני, נראה כי דווקא המדינה התקשתה להתאקלם לסיפור ההצלחה המרשים כל כך של אברבוך - סיפור של הגשמת החלום הישראלי.
    כדי להמחיש את תהליך הקליטה של האתלט המוכשר, מציג ynet מספר נקודות ציון בקריירה הישראלית של אברבוך - החל מהעליה בקיץ 99' ועד לזכיה באליפות אירופה.

    עולה עולה

    אלכס אברבוך, ספורטאי יהודי-רוסי מוכשר מהעיר אירקוצק שבסיביר, היה רק בן 24 כשהחליט לעזוב את הוריו ולעלות לישראל. אברבוך, שהוגדר כמתחרה בקרב 10, לא התקבל בהתלהבות רבה מדי כשנחת בנמל התעופה בבן גוריון ביולי 99'. אחרי דני קראסנוב וקונסטנטין סמיונוב נראה היה כי מדובר בעוד קופץ מוט מוצלח שיצליח אולי להעפיל לגמרים פה ושם, אבל לא יגרום למהפכה באתלטיקה הישראלית. זמן קצר לאחר נחיתתו, אפשר היה כבר להבין כי מדובר הפעם בכוכב של ממש, או לפחות לפי קצב הנסיקה שלו במטאור.
    בתחילת אוגוסט, שבועות ספורים לאחר עלייתו ארצה, קבע אברבוך תוצאה של 5.81 מטר, הטובה בחמישה סנטימטרים משיאו הישראלי של סמיונוב. עם זאת, הישג זה לא הוכר כשיא ישראלי, אלא כשיא בינלאומי (התוצאה הטובה ביותר שהושגה על אדמת ישראל), וזאת מכיוון שאזרחותו הישראלית של אברבוך לא אושרה עדיין. יומיים לאחר מכן, הוא כבר קיבל תעודת זהות.

    הישג ראשון

    לאברבוך לא לקח הרבה זמן להציג את עצמו מחדש לעולם האתלטיקה כספורטאי ישראלי ולשם שינוי, גם אחד איכותי באמת. ב-26 באוגוסט 99' הפך אברבוך לאתלט הישראלי הראשון שזוכה במדלייה באליפות עולם, כשקבע תוצאה של 5.80 מטרים (הפעם, שיא ישראלי חדש ותקני) בסביליה וסיים במקום השלישי אחרי מקסים טראסוב ודמיטרי מרקוב. הישג זה הקנה לו מדליית ארד והרבה כסף, מענק ממדינתו החדשה - ישראל.
    5.80 מטר - פעם רף בלתי מושג מבחינת קופצי המוט הישראלים, הפך לדבר שבשיגרה מבחינת אברבוך, ששיחזר תוצאה זאת פעם אחר פעם בתחרויות שונות, תחת הדרכת מאמנו, ואלרי קוגן. תוצאה של 5.75 מטרים הספיקה לו כדי לזכות בהישג אדיר נוסף בפברואר 2000, כשזכה במדליית הזהב באליפות אירופה באולמות שנערכה בגנט, בלגיה.

    משבר ראשון

    עם ההצלחה הספורטיבית באה הסימפטיה ואברבוך אומץ אל לבו של הממסד בישראל. אבל קופץ המוט למד בדרך הקשה כי במדינתו החדשה, ההצלחה מביאה אולי נציגי ציבור, אבל לא את המשפחה. אישתו של אברבוך, נטאשה, רצתה להצטרף לבעלה יחד עם בתם המשותפת, טטיאנה, באפריל 00'. אנשי משרד הפנים הודיעו לה כי אזרחות ישראלית היא לא תקבל, היות והיא אינה יהודיה. אברבוך נלחץ, העסקן לוי פסבקין נחלץ ובסופו של דבר אושרה אזרחותן של נטאשה וטטיאנה אברבוך. שלושה חודשים לאחר מכן, גמל אתלט השנה הטרי למדינה בשיא חדש באליפות ישראל - 5.85 מטרים.

    חלום אולימפי

    שיא ישראלי חדש, חודשיים לפני פתיחת אולימפיאדת סידני, הפך את חברי היחידה לספורט הישגי לאופטימים במיוחד. פתאום יש לישראל מועמד ריאלי לזכייה במדליה אולימפית היסטורית על מגרש האתלטיקה. מצד שני, עם כל האופטימיות, שכחו ביחידה לדאוג לציוד תקין לספורטאי מספר אחת של ישראל. מוטות הקפיצה של אברבוך אבדו בדרך לתחרות במונאקו וקשיים לוגיסטיים כמעט ומנעו ממוטות חדשים להגיע לאוסטרליה. אבל אברבוך, כמו תמיד התעלה על הקשיים ברגע האמת והעפיל בקלות לגמר האולימפי. עם זאת, בגמר עצמו, איכזב לראשונה כשלא הצליח לעבור 5.70 מטר.

    סיוט המוט

    החלום האולימפי הסתיים באכזבה, אך סיוט המוטות המשיך. שוב מצאו עצמם אברבוך וקוגן מתרוצצים אחר מוטות אבודים ברחבי העולם. מליסבון, שם נערכה אליפות העולם באולמות (מקום רביעי, 5.70 מ') ועד דונייצק שבאוקראינה (שם נערכה תחרות ההצדעה לסרגיי בובקה), הפכה פארסת המוטות לחובקת עולם, עם הצצה מסוכנת לאליפות העולם באדמונטון, קנדה. כשהמוטות כבר הגיעו לידיו אברבוך, הוא לא איכזב וביוני 01' קבע שיא ישראלי חדש - 5.90 מטר, והישווה את תוצאת השנה דאז בעולם. אברבוך גם הספיק לשאת את הלפיד במכביה ה-14 ולצאת לאדמונטון בכושר שיא.

    קיץ לוהט

    קיץ 01' היה ככל הנראה הטוב ביותר שידע אברבוך עד כה. הוא הדהים את העולם ואת ישראל עוד יותר כשקבע הישג היסטורי נוסף בספורט הישראלי וזכה במדליית כסף באדמונטון עם תוצאה של 5.85 מטרים. מספר ימים לאחר מכן, המשיך אברבוך בשעטה שלו לעבר רף ששת המטרים, כשקבע בתחרות גראנד פרי בגייטסהד שיא ישראלי חדש - 5.91 מטרים. אברבוך קינח קיץ חם מאוד מבחינתו במדליית זהב נוספת - הפעם באוניברסיאדה שנערכה בסין (5.80 מטרים).

    חורף קר

    הנסיקה התלולה של אברבוך לפיסגת האתלטיקה העולמית, הסתיימה לרוע המזל בחורף קשה מבחינתו מכל הבחינות. ידיעות על מחלה קשה בה לקה אביו ואלרי, הביאו את אברבוך חזרה לאירקוצק, שם בחר להתאמן בעיצומו של החורף הסיבירי הקשה במטרה לא לוותר על ההזדמנות להגן על תוארו האירופי באולמות באליפות באוסטריה. בד בבד, נתקל מאמנו בקשיים כלכליים ובאטימות מצד מוסדות הספורט בישראל, שגרמו לו לנקוט באמצעים חמורים: משביתה ועד ירידה מהארץ. בדצמבר 01 נפטר אביו של אברבוך וברור היה כי הספורטאי המצטיין יאלץ לגייס הרבה יותר מגמישותו וחוזקו הפיזי כדי להיחלץ מהמשבר.

    קופץ בראש

    אירועי החורף האחרון נתנו את אותותיהם בכושרו של אברבוך בפתיחת העונה והוא התקשה להציג יכולת דומה לזאת שהיתה שגרתית מבחינתו לפני שנה. אברבוך אמנם זכה בתואר אתלט השנה בפעם השניה ברציפות וזכה באליפות ישראל, אך כשלונות חוזרים ונשנים בתחרויות הגולדן ליג ואיום מסתמן מצידו של הקופץ הצעיר, דניס חולב-ליקח, העמידו בספק את כשירותו של אברבוך לקראת אליפות אירופה במינכן. אבל ספקות כידוע לא ממש עושים רושם על אברבוך, לא כאתלט צעיר ואלמוני שנחת בנתב"ג ולבטח לא כאלוף אירופה החדש - הראשון אי פעם מישראל.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    אברבוך. זהב ישראלי-אירופי
    צילום: רויטרס
    צילום אי פי
    אברבוך. חוגג באדמונטון
    צילום אי פי
    צילום אי פי
    אברבוך. מטובי הקופצים בעולם
    צילום אי פי
    מומלצים