שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זיכרון: כך אנו מאבדים אותו וכך נשפרו
    רבים מבני 50 ומעלה מכירים את התחושה המפחידה: לפתע הם שוכחים את המפתחות בבית, לא זוכרים שמות של אנשים שזה עתה הכירו ושוכחים להגיע לפגישות שקבעו. ייתכן שזו תופעה טבעית הקשורה לגיל, אבל ייתכן שמדובר ב'ליקוי קוגנטיבי קל' - ויש להתייחס אליה כאל נורת אזהרה: ללא איבחון מוקדם ושמירה על אורח חיים בריא, עלול הליקוי הקל להידרדר לפגיעה ניכרת בזיכרון ובחשיבה
    דן (שם בדוי), מנהל מחלקה בבית-חולים גדול במרכז הארץ, לא הבין מה קורה לו. בזמן האחרון הבחין דן כי זיכרונו אינו טוב כשהיה. קרה ששכחתי שמותיהם של הסטודנטים, קרה ששכח להגיע לפגישות חשובות, סיפר, אבל לא קרה ששכחתי איך לטפל בחולה או איך לאבחן את המחלה שממנה הוא סובל. ובכל זאת, הרופא המוכשר מוטרד מאוד: זה מלחיץ, אני מודאג. אני עוד צעיר ונמצא בשיא הקריירה שלי. מה קרה לזיכרון שלי?.

     

    אפשר להבין ללבו של דן. הרי טעם החיים תלוי בזיכרון. זכרונות הילדות מעצבים את אישיותנו. זכרונות של אירועים משמחים גורמים לנו אושר גם שנים אחרי שקרו - ממש כפי שזכרונות של אירועים קשים ממשיכים להסב לנו צער ועצב. בהסתמך על הניסיון שצברנו, שהוא למעשה אוסף של זכרונות ממקרים שאירעו בעבר, אנו מתכננים את מעשינו ושואפים לעתיד. אדם ללא זיכרון חי בהווה. הוא אינו מסוגל ללמוד מניסיון העבר ולכן אין לו דרך לתכנן את העתיד. אבל מהו בעצם הזיכרון וכיצד הוא נוצר?

     

    מטווח קצר לטווח ארוך

     

    'זיכרון' הוא השם הכולל לתהליכים מוחיים המאפשרים לנו ללמוד ולאחסן מידע, כדי שנוכל לשלוף אותו בעת הצורך.

     

    כדי לאפשר לנו לצבור ידע, הזיכרון מורכב מתת מערכות תפקודיות הקשורות אחת בשנייה ופועלות בשלבים. בשלב הראשון אנו קולטים את המידע באמצעות חושינו: רואים את המראות, שומעים את הקולות, שואפים את הריח וחשים במגע. לאחר שהחוויות הללו נקלטות בחושינו, הן מאוחסנות זמנית ב'זיכרון לטווח קצר'.

     

    הזיכרון לטווח הקצר הוא דינמי, והחוויה התחושתית מעובדת תוך כדי אגירתה. דוגמה לזיכרון קצר ופעיל היא נסיוננו לשנן מספר טלפון שנמסר לנו בעל-פה, עד שנמצא את פנקס הטלפונים ונרשום בו את המספר. בשל המאמץ הכרוך בשינון המידע החושי ובהפיכתו לזיכרון לטווח קצר, קרוי מאגר זה גם בשם 'זכרון העבודה'.

     

    לאחר העיבוד ב'זכרון העבודה' מגיע שלב האחסון ב'זיכרון לטווח ארוך'. במאגר לטווח ארוך נשמר המידע שרכשנו בעבר וממשיך להצטבר במהלך החיים - כמו חומר שלמדנו בגן ובבית הספר, מידע שקיבלנו מחברים או מאמצעי התקשורת (פעם ראיתי תוכנית בטלוויזיה על...), זכרונות אישיים וחוויות רגשיות.

     

    בין הזיכרון לטווח הקצר והארוך מתקיימים קשרים הדדיים. חוויה חושית בהווה מזכירה לנו אירוע שקרה בעבר, ממש כפי שזיכרון של אירוע שקרה בעבר גורם לנו לחוש צער, אושר או שמחה בהווה.ללא קשרים הדדיים אלה בין הזיכרון לטווח הקצר והזיכרון לטווח הארוך לא תתאפשר למידה של חומר חדש או היזכרות בחומר שנלמד בעבר.

     

    זיכרון מודע ולא מודע

     

    נהוג להבדיל בין שני סוגים של זיכרון לטווח ארוך: 'זיכרון מודע' ו'זיכרון שאינו מודע'. 'הזיכרון הבלתי מודע' הוא מאגר לחוויות שאיננו מודעים להן בדרך כלל. למשל, היכולת ללמוד לקרוא כתב 'הפוך' הנשקף מהראי.

     

    'הזיכרון המודע', לעומת זאת, משמש לאגירה של עובדות ואירועים שאנו מודעים להם ולמשמעותם. הזיכרון המודע מתחלק לשניים:

     

    1. 'המאגר הסמנטי' (Semantic) הוא הזיכרון לעובדות ולפרטי המידע שאנו יודעים על קיומם. כך, למשל, אנו יודעים שצבעי דגל ישראל הם כחול ולבן.
    2. 'המאגר האפיזודי' (Episodic) הוא המאגר שבו טמונים הזכרונות לאירועים ולחוויות שחווינו ושאנו מסוגלים להיזכר בהם. כך, למשל, אנו מסוגלים להיזכר באהבה הראשונה שלנו.

     

    על זקנה וזיכרון

     

    דעה רווחת היא כי תהליכי הזיכרון משתבשים עם הגיל. עובדה זאת אינה תמיד נכונה: הזדקנות נורמלית ובריאה אינה מלווה בהכרח בהפרעת זיכרון. יתרה מזאת, ליקויי הזיכרון שמהם סובלים מבוגרים הם לעיתים קצרי מועד וחולפים - ועלולים להיגרם כתוצאה מטיפול בתרופות או מצב רוח רעוע.

     

    הזדקנות בריאה מלווה לעיתים באיטיות בתהליכי החשיבה, בהפרעות ריכוז וקשב, בקושי בזכירת שמות ובהפרעה ל'זכרון העבודה' - אולם במידה קלה אשר אינה מפריעה לניהול חיים מלאים ויצירתיים וללא ירידה באינטליגנציה הכללית.ליקויים בזיכרון בגיל הביניים ובגיל המבוגר מוגדרים כ'שינויים תלויי גיל' או 'ליקויים קוגניטיביים קלים'.

     

    'שינוי זיכרון תלוי גיל' (Age Associated Memory Impairment ובקיצור AAMI): מבוגרים בריאים יוגדרו כסובלים מ'שינוי זיכרון תלוי גיל' כאשר השינויים בזיכרון ייתפסו בעיניהם מטרידים ומפריעים לתפקוד היומיומי. 'שינוי זיכרון תלוי גיל' אינו נחשב מחלה. בבדיקות זיכרון פורמליות אנשים אלו יתפקדו בדומה לבני גילם - אולם פחות טוב מחבריהם הצעירים.

     

    כזה היה המקרה של חיים (שם בדוי), גבר בן 50, שפנה אלי וביקש להיבדק. בזמן האחרון, סיפר, קרה ששכחתי את מפתחות המכונית בבית והייתי צריך לשוב הביתה כדי לקחת אותם. היום, הוצגה לפני המזכירה החדשה, ואחרי רבע שעה לא זכרתי את שמה. אני בטוח שיש לי אלצהיימר.

     

    שאלתי את חיים איך הוא מתפקד בעבודה. בעבודה הכל בסדר אבל אני מתוח ואשתי מתלוננת שאני עובד יותר מדיי. אני גם משתמש יותר ביומן לאחרונה, סיפר. בדיקה שערכתי לחיים התגלתה כתקינה.

     

    'ליקוי קוגניטיבי קל' (Mild Cognitive Impairment ובקיצור MCI): מצב המתאר ירידה בזיכרון או בחשיבה, בדרגה חמורה מזו המאפיינת הזדקנות בריאה ונורמלית - אך קלה מזו המאפיינת שיטיון (דמנציה).

     

    שיטיון היא מחלה הפוגעת באזורי הזיכרון והחשיבה. מבחינה קלינית החולה סובל מהידרדרות בזיכרון, בהבנה ובאוצר המילים, בהתמצאות, בחשיבה ובהתנהגות. המחלה השכיחה ביותר הגורמת לדמנציה היא אלצהיימר.

     

    'ליקוי קוגניטיבי קל', לעומת זאת, הוא מצב שבו בני 50 ומעלה חשים כי הם סובלים מירידה בזיכרון. בהשוואה לבני גילם הבריאים, הם אכן סובלים מדרגה מסוימת של ירידה בזיכרון. זאת, לעומת מי שלקו ב'שינוי זיכרון תלוי גיל' המתפקדים בדומה לבני גילם - אך טוב פחות מאשר הצעירים מהם.

     

    על-אף הירידה בזיכרון, תפקודם בעבודה ובחיי היומיום של מי שסובלים מ'ליקוי קוגניטיבי קל' אינו נפגם כלל ועיקר. הסכנה ב'ליקוי קוגניטיבי קל' נובעת מכך שהוא עלול להידרדר לשיטיון - אך קורה גם

    שאנשים הסובלים מהליקוי מבריאים בסופו של דבר.

     

    מה גורם ל'ליקוי הקוגניטיבי הקל'? לא ידוע בוודאות. מניחים כי מערכות עצביות האחראיות על הזיכרון והחשיבה נפגעות, ויחד איתן משתבש חילוף החומרים במערכות הללו.

     

    הסכנה להידרדרות עולה עם הגיל וכאשר הליקויים קשים במיוחד. בשל הסכנה הזו יש חשיבות רבה לאבחון המדויק של אנשים הסובלים מ'ליקוי קוגניטיבי קל'.

     

    למנוע את ההידרדרות

     

    ירידה בזיכרון מסוג 'שינוי זיכרון תלוי גיל' ו'ליקוי קוגנטיבי קל' מאפיינת מצבים רבים. מחלות הלב וכלי הדם, יתר לחץ דם, סוכרת, שומני דם גבוהים, חסרים תזונתיים, שינויים בחילוף החומרים ותופעות לוואי של תרופות, עשויים להתבטא בירידה בזיכרון. יתרה מזאת, בני 50 ומעלה הסובלים מיתר לחץ דם ומחלות הלב וכלי הדם מצויים בסיכון לפתח ירידה בזיכרון ולסבול מהידרדרות 20-15 שנה מאוחר יותר.

     

    אבחון וטיפול מוקדמים לא רק מאפשרים את תכנון חיי היומיום ומייעלים את הטיפול במחלות הרקע (יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, זיהומים כרוניים,

    הפרעות בחילוף החומרים ומצבי חסר תזונתיים) - אלא אף מונעים ומאיטים את ההידרדרות אל הדמנציה.

    מעריכים כי כ-3% מבני 60 ומעלה סובלים מ'ליקוי קוגנטיבי קל'. חלקם יחלימו, אך יהיו גם כאלה שיסבלו מירידה קבועה בזיכרון. במחקר שערכנו ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית במרכז הרפואי רמב”ם, מצאנו שמקרב הסובלים מהליקוי, מצבם של 12% יידרדר כבר בשנה הראשונה לדמנציה. אחרי כחמש שנים של 'ליקוי קוגניטיבי קל', יידרדר מצבם של 40% לדמנציה. לשם השוואה, מבין בני 60 ומעלה שאינם סובלים מליקוי קוגניטיבי קל, רק כ-1% עד 2% בשנה יידרדרו ויפתחו דמנציה.

     

    למעט מחלות הרקע שהוזכרו לעיל, גם חוסר יציבות בהליכה, הפרעות בתנועה, ושינויים גנטיים או מבניים של המוח מהווים גורמי סיכון להידרדרות לדמנציה.

     

    מכל האמור נראה כי לאבחון מוקדם של 'ליקוי קוגניטיבי קל' חשיבות עצומה: הוא מאפשר טיפול באותם המצבים המהווים גורמי סיכון להידרדרות בתפקודי הזיכרון והחשיבה. טיפול נכון דוחה ולעיתים אפילו מונע את הסתמנות הדמנציה הקלינית.

     

    לאחרונה נערכים מחקרים רבים הבודקים את יעילותו של טיפול תרופתי ב'ליקוי קוגניטיבי קל'. על אף דיווחים על יעילותן, התרופות אינן מאושרות עדיין בעולם לטיפול שוטף.

     

    לעומת הטיפול התרופתי, סוגי הפעילות הבאים דווחו כמועילים לשמירה על תפקוד תקין של הזיכרון: שמירה על כושר גופני, פעילות שכלית (כמו קריאה, כתיבה, פתירת תשבצים ומשחקי חשיבה), מעורבות חברתית והקפדה על אכילת מזון דל שומן ועתיר בסיבים וויטמינים.

     

    10 צעדים לשיפור הזיכרון

     

    אי-אפשר לצפות מראש אובדן של הזיכרון, אבל אפשר להשתדל למנוע אותו. ד”ר פול טקאהאשי, מומחה לגריאטריה ולהידרדרות קוגניטיבית מ'מאיו קליניק' שבארה"ב, מציע לכם עשרה צעדים פשוטים לשיפור הזיכרון:

     

    צעד 1: תרגלו את המוח. כשם שהפעילות הגופנית מחזקת את הגוף, כך הפעילות השכלית מחדדת ומעוררת את המוח. אם תמשיכו ללמוד ולהציב לעצמכם אתגרים, מוחכם ימשיך לגדול בלי קשר לגילכם: מוח פעיל מייצר דנדריטים חדשים - אותם חיבורים בין תאי העצב, שמאפשרים לתאים לתקשר זה עם זה. בין הפעילויות האפשריות: ללמוד נגינה, לשחק שבץ-נא או לפתור תשבצים, לפצוח בקריירה חדשה, לפתח תחביב חדש, ללמוד שפה זרה, להתנדב, לקרוא, להתעדכן בנעשה בעולם וכדומה.

     

    צעד 2: המשיכו בפעילות גופנית. פעילות גופנית יומיומית עשויה לשפר את זרימת הדם. הפעילות צריכה לכלול שלושה מרכיבים: פעילות אירובית, אימוני כוח ומתיחות. הפעילות הגופנית משפרת גם את מצב הרוח, ממריצה את החשיבה ואפילו עוזרת לישון טוב יותר.

     

    צעד 3: אכלו פירות וירקות, שתו מים. דאגו שהתפריט יהיה עשיר בפירות וירקות. אלה מכילים נוגדי-חמצון - חומרים שמגינים על תאי המוח ומזינים אותם. שתו מים - התייבשות גורמת לעייפות ומקשה על הריכוז.

     

    צעד 4: פתחו מערכת של תזכורות. מידע מגיע אליכם כל הזמן, מכל הכיוונים. לפעמים עליכם לנקוט צעדים נוספים כדי להזכיר לעצמכם מה חשוב ומה פחות. איך עושים זאת? נהלו רישום ביומן או בלוח שנה; ערכו רשימות; החזיקו פריטים שקל לאבדם באותו המקום; השלימו משימות באותו סדר; ארגנו לעצמכם רמזים (לדוגמה: הניחו את המפתחות על קרש הגיהוץ, וכך תזכרו לנתק את המגהץ מהשקע לפני שתלכו מהבית).

     

    צעד 5: קחו את הזמן בשביל להיזכר. תהליך ההזדקנות הנורמלי משנה את המוח, מה שהופך את המחשבה לקצת פחות יעילה בעיבוד מידע חדש. הניסיון והחוכמה, על כל פנים, מפצים על השינויים הפיזיים. שכחה עשויה להצביע על לא יותר מעומס רב מדי על המוח.

     

    צעד 6: תירגעו. סגלו לעצמכם טכניקות התרגעות. סטרס וחרדה עלולים לפגוע בריכוז.

     

    צעד 7: שמרו על גישה חיובית. האופטימיות תעשה אתכם עירניים יותר, וכשאתם עירניים החושים שלכם פתוחים יותר לקבל מידע.

     

    צעד 8: שוחחו עם הרופא שלכם. גורמים רבים, שאינם קשורים להזדקנות או לגנטיקה, יכולים לתרום לבעיות זיכרון. ביניהם: שימוש בתרופות מסוימות, בעיות בראייה ובשמיעה, חוסר בוויטמינים, עייפות, דיכאון, סטרס ומחלות שאינן קשורות לאלצהיימר.

     

    צעד 9: בדקו את הרמות. בדקו את רמות לחץ הדם שלכם, הכולסטרול והסוכר בדם. ודאו שבלוטת התריס שלכם מתפקדת כשורה. בדיקות אלה, שקל יחסית לבצען, הן אינדיקטורים טובים למה שמתחולל בתוך גופכם.

     

    צעד 10: שמרו על פרספקטיבה. אתם לא היחידים שהניחו כוס קפה על גג המכונית ואחר כך התחילו לנסוע. אתם לא הראשונים שחייגו מספר ושכחו למי הם מתקשרים. שימו לב לזה, אבל אם אינכם חשים שהדבר מתרחש לעיתים תכופות - אל תהיו מודאגים. כולנו מאבדים מעט מהזיכרון במהלך הזמן, אבל שנים של ניסיון מפצות על מעט החדות השכלית שאיבדנו. הרי החוכמה בנויה מזכרונות של חיים שלמים.

     

    הכותבת היא מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יונתן בלום
    איבוד זיכרון. יש קשר למחלות לב וכלי דם
    צילום: יונתן בלום
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים