פרופ' ג'סטין פסוול, ד"ר חיים רוזנטל

כל הדיון הציבורי בנושא החיסונים, המאוד אמוציונאלי ומורכב, התחיל עם עבודת מחקר שהתפרסמה בעיתון לנצט המכובד, לפני 12 שנים, של חוקר בשם ויקפילד. לטענתו, הוא ראה חלקיקי וירוס החצבת אצל ילדים עם אוטיזם. טען שהחיסון קשור להתפתחות מחלת קרוהן, וגם להתפתחות אוטיזם. מאז נעשתה סדרת עבודות מחקר אפידמיולוגיות להפריך את הטענה, והסקנדינבים הפריכו אותה בצורה מפוארת. לאחרונה התברר ללנצט שלויקפילד היה בכלל אינטרס מסחרי, והם התנצלו על הפרסום והסירו את ידם מהמאמר.

הנזק של המאמר: בבריטניה ירד השימוש בחיסון לחצבת, ולכן הייתה התפרצות של המחלה בדבלין, כולל מאות חולים, ואפילו 8 מתים. ככלל, אחד מכל 250 ילדים שחולים בחצבת מתים.

על מנת לבנות תוכנית חיסונית נכונה צריך לדעת מפני כמה מחלות מתגוננים באותה אוכלוסייה ומה המשאבים של המערכת. הדילמה של הרופא מול ההורה – האם החיסון כדאי מבחינה רפואית.

דלקת קרום המוח היא לא שכיחה, אבל היא חמורה וקטלנית וכוללת 3 חיידקים עיקריים. בתוכנית החיסון במערב נכלל חיסון חדשני (10-15 שנים), שבו חלק ממעטפת החיידק מחובר לחלבון אחר, ונוצר חיסון מוצמד (המע' החיסונית מזהה את זה כחיידק ומחסנת).

בארה"ב הוכנס בהצלחה גם חיסון לדלקת ריאות. ניתן לפעוטות, כי הם יותר רגישים, וכשהם חולים, האנטיביוטיקה כבר לא עובדת טוב מספיק על החיידקים שהתחזקו.

באבעבועות שחורות, מגיפה שנעלמה מן העולם, התמותה היא 20%. בעבר המחלה הודברה והפסיקו לחסן, אבל כיום - בגלל הטרור, מתחילים לשקול לחסן מחדש.

היעד השני לחיסול של ועד הבריאות העולמי הוא פּוליו, וירוס שעובר דרך הפרשות, וגורם לשיתוק, ובמקרים קיצוניים למוות. לא הצליחו, כי יש ארצות שבהן עדיין יש מקרים בודדים.

יש שני סוגי חיסונים: 1. חי מוחלש 2. חיסון מומת. יתרון החיסון החי המוחלש בכך שהוא כנראה גורם ל"חסינות העדר": האדם המחוסן מפריש ווירוסים לסביבתו, שמתחסנת מכך. מצד שני, ישנה סכנה נדירה מאד (1 למיליון) לקבלת המחלה מהחי המוחלש. בחיסון המומת אין חיסון לסביבה, אבל גם אין שום סכנה.

לכן, ישנן ארצות בהן משתמשים אך ורק בחיסון המומת – בסקנדינביות ולאחרונה גם בארה"ב. אלו ארצות נקיות יחסית, ועשירות יותר, כך שיכולות לעמוד במחיר המעט גבוה יותר ובאי הנוחות של השיטה הזאת (זריקות לילדים).

באזור שלנו (ירדן, מצרים) בהחלט יש פוליו מפעם לפעם. כשהייתה בעזה התפרצות פוליו בשנות ה-70, הומצאה השיטה המשולבת למען ילדי הרצועה: קודם נתנו את החיסון המומת ב-2 זריקות, כדי לחסן את מערכת החיסון, ואח"כ את החיסון המוחלש החי. כך הבטיחו שלא יהיו מקרי פּוליו בגלל החיסון. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שעשו בה תכנית משולבת.

לפני עידן החיסונים, לא כולם קיבלו פוליו. כולם עברו הדבקה וחיסון, ורק אחד למאה חלה. באותה מידה, כשנותנים חיסון, לא כולם הופכים מחוסנים. רמת החסינות באוכלוסיה תלויה בכמות המתחסנים, וברמת החסינות שמשיג החיסון אצל כל פרט. מי שלא מקבל חיסון מסכן את האחרים, כי אם מישהו מאלה שכן קיבלו לא באמת חוסן, הוא יכול להידבק מהלא מחוסן.

היו שאלות לגבי חומרי השימור בחיסונים, שנועדו למנוע את הזיהום באמפולה. המתנגדים טענו שהם מזיקים. היום הפחיתו את החומרים המשמרים והחיסונים הולכים ומשתפרים.

בינתיים אין חקיקה שמחייבת חיסון. בארה"ב עשו חקיקה מתוחכמת: יש המלצה לחסן, וילד שלא מחוסן, אסור לו להיכנס לגן.

"הכספית הנמצאת בחיסון נגד שפעת, בחיסון 'מחומש' המכיל נגיפים נגד טטנוס וגם בחיסונים ישנים נגד צהבת בי, עלולה לגרום בעיות קשב ואפילו אוטיזם" - כך עולה ממחקר אמריקני חדש.

בעבר נמצאו עדויות לקשר בין החיסון המשולש נגד חצבת, אדמת וחזרת לבין אוטיזם. המתנגדים לחיסונים טוענים כי מאז הוכנס החיסון לשימוש בארצות-הברית, חלה עלייה של אלפי אחוזים במספר הילדים הסובלים מאוטיזם, ועלייה במספר הילדים הסובלים מבעיות ריכוז והיפראקטיביות. שערורייה גדולה פרצה בבריטניה כשד"ר אנדרו ויקפילד, שהיה חוקר בכיר במכון הבריאות הלאומי בבריטניה, פרסם מחקר שמצא קשר בן החיסון המשולש לבין אוטיזם ומחלות מעיים אצל ילדים. לאחר הפרסום, בשנת 1998 נתבע ויקפילד לפרוש מעבודתו במכון אחרי 14 שנות עבודה. אולם בהמשך, הצליחו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד לאשש מחדש את ממצאיו, כשלב נוסף בדרך להוכחת ההשערה המדעית.