שיפורי המכוניות כלולים בביטוח

אם ברכב שלכם מותקנים שיפורים או תוספות למיניהן, כדאי מאוד שאלה יופיעו בפוליסת הביטוח או בנספח שלה. זאת, כדי למנוע ויכוחים עם חברת הביטוח, במיוחד כאשר מדובר ברכבי שטח או מכוניות ספורט ששופרו בעלויות גבוהות.

אבל גם אם לא הכנתם רשימה כזו תקבלו פיצוי. כך קבע בית-משפט השלום בפתח-תקווה, לאחר שהחליט כי שיפורים שבוצעו בג'יפ סופה שנגנב, ואשר ערכם היה זהה כמעט לערך הבסיסי של הג'יפ, נחשבים כ"חלק מהרכב" המבוטח וחברת הביטוח חייבת לכלול גם אותם בחישוב הפיצויים למבוטח.

ג'יפ הסופה (מודל 1995) היה שייך לד.א. ובוטח בחברת הביטוח הראל. החברה סירבה לפצותו בטענה שמערכת המיגון לא התאימה לדרישות המיגון בפוליסה וד.א. תבע אותה באמצעות עו"ד עמוס נאמן. השופטת מיכל נד"ב קיבלה את טיעוניו וקבעה כי "לרכב יש כיסוי ביטוחי".

אלא שאז התעורר ויכוח לגבי שווי הרכב. המבוטח טען שערכו מגיע ל-57 אלף שקל, בהתבסס על חוות דעתו של השמאי משה אקרמן ממשרד לוי יצחק. חוות הדעת קבעה שערכו הבסיסי של הרכב הוא 29 אלף שקל, אולם מאחר שהותקנו בו גם ערכת הגבהה, חישוקים מיוחדים, צמיגים רחבים, בולמי רנצ'ו, קפיצים פרוקים, מפלט לחץ, נעילת דיפרנציאל ARB בחזית ומאחור, וו גרירה, מושבי אספיר, הגה-כוח, מזגן ושינוי יחסי ההעברה - מגיע ערכו כולל התוספות ל-57 אלף שקל. הראל טענה כי ד.א. לא ביטח את כל התוספות לרכב, כי הוא מיד שמינית ועבר כבר 240 אלף ק"מ לפני גניבתו. עוד טענה החברה כי חלק מהרכיבים המתוארים בתביעה כתוספות מיוחדות הם חלק ממרכיבי הרכב עצמו ואינם נחשבים לתוספות.

השופטת קבעה שבפוליסה אין ציון של סכום הביטוח אלא רק של גובה הפרמיה. ומאחר שעל-פי חוק חוזה הביטוח "חובת השיפוי של המבטח תהיה בשיעור הנזק ובלבד שלא תעלה על סכום שנתחייבו בו בחוזה" - החברה חייבת בתשלום עבור כלי הרכב המבוטח, אלא אם התוספות אינן שייכות להגדרת "כלי הרכב המבוטח".

השופטת הוסיפה, "לאחר שעיינתי ברשימת התוספות אני סבורה שלא מדובר באביזרים חריגים, אלא בפריטים שניתן לראות אותם כחלק אינטגרלי של הרכב שיש בהם כדי להעלות את ערכו".

עמדתה של השופטת זכתה לחיזוק גם מתוך ה"פוליסה התקנית" לרכב המוגדרת בחוק. ההגדרות שם למקרה ביטוח הן "אובדן או נזק שנגרם לרכב הנקוב במפרט לרבות מזגן-האוויר שבו, לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח, או לאביזריו הצמודים אליו, או הנמצאים בו מכוח". סעיף 2 של הפוליסה התקנית מתייחס ל"פריטים לא מכוסים" שעבורם לא צריכה חברת הביטוח לפצות את המבוטח, כמו "אובדן למקלט הרדיו ולכל רכוש אחר הנמצא ברכב ואינו חלק מאביזריו".

השופטת קובעת כי מאחר שהגדרת הרכב כוללת אביזרים צמודים יש חיזוק לדעתה כי התוספות נכללות בערך הרכב. שהרי אותו סעיף 2 של הפוליסה התקנית קובע כי "משרכוש הנמצא ברכב ואינו חלק מאביזריו אינו מכוסה - מכלל לאו שומעים הן - שמה שהוא כן חלק מאביזריו מכוסה".

הראל חויבה לפצות את ד.א. ב-53,295 שקל, לאחר שהובאו בחשבון מספר הבעלים הקודמים, ונוספו פיצוי על הרדיו-טייפ שנגנב, על שכר השמאי ובניגוד השתתפות עצמית.