"פוליטיקאים הם כמו שחקנים"

יוצר ובמאי הסדרה, דורון צברי, עקב אחרי ארבעה אנשים המתמודדים על מקום ריאלי ברשימת מפלגתם לכנסת. הפרק הראשון מתמקד בדמותו של עופר קורנפלד, איש מפלגת העבודה, שנגד כל הסיכויים משתתף במרוץ הפוליטי. קורנפלד (42), איש היי-טק מחונן ומוצלח, התפנה לעולם הפוליטי בגיל 37 לאחר שחברת "קומברס" קנתה את החברה שבבעלותו "גאיה", אותה הקים עם שני חבריו, ב-120 מיליון דולר. בזמן הקמפיין לפריימריז במפלגת העבודה, קורנפלד היה אחד מאלה שמנסים לשמור על הגחלת הפוליטית בזמן משבר לאומי. במהלך הסרט, בעת אשפוזו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, צופה קורנפלד במהדורות החדשות ותוהה יחד עם מנהלי הקמפיין שלו, אסף פרץ ודרור ניסן, האם גם לו יש מקום להתבטא בנושא, יחד עם הקולגות שמשתתפים במרוץ לכנסת.

בפרק עוקב צברי אחרי קורנפלד בתכנוני הקמפיין, בישיבות, בחוגי בית ובכל מקום אחר אליו הוא יוצא במטרה לשווק את עצמו. כבר בתחילת הפרק אפשר לגלות משהו מהמשחק הפוליטי שמוסתר בדרך כלל מעין הציבור. האם ידעתם שכדי לשפר את התדמית החיצונית בפוליטיקה צריך לעבור אצל מעצב השיער של רוני סופרסטאר? קורנפלד לא ידע, ובמהלך הצילומים הוא חושף את דמותו התמימה והאמיתית, זו שכל כך רוצה להיכנס לרשימת הכנסת הבאה ומתמודדת עם המצבים המביכים ביותר.

"הצילומים היו אתגר גדול", מספר קורנפלד, "זה הרבה יותר מאתגר כשיש מצלמות בסביבה מכיוון שאם לא מזייפים - אז אי אפשר לעשות פוליטיקה, ואם מזייפים כל הזמן אז אין סרט. ישנם הרבה דברים בפוליטיקה שהם סמויים מעין הציבור. לעומת זאת, בימים שצילמו אותנו, נתתי לדורון להכניס מצלמה לכל מקום ולכל פגישה, וזה בסדר, זה נראה לי חשוב. אני חושב שלפוליטיקה בישראל יש דימוי הרבה יותר גרוע ממה שהיא באמת וחשבתי שככל שהחשיפה תהיה טובה יותר, כך יוכלו לראות את הצדדים החיוביים יותר. הדימוי של הפוליטיקה מאוד מטריד אותי".

מצד שני, אפשר לראות בפרק הרבה מקרים שהפוליטיקה לא מחמיאה לעצמה או לך.

"לא תכננתי שתהיה זכוכית מגדלת כל כך גדולה על החסרונות שלי, אבל אלה החיים. עמדתי מול המצלמה בתור אדם שלא מזייף, שיש לו גם חסרונות וגם יתרונות. הבנתי שחלק מהחסרונות שלי התגלו, אבל לכל מי שהולך לפוליטיקה יש חסרונות. יש פוליטיקאים שהם הרבה יותר מיומנים בלהסתיר את האמת, אבל אז הציבור מסתכל עליהם כרובוטים. פוליטיקאים רבים לומדים לשים סוג של מסיכה על הפנים ולדבר באופן נורמטיבי, כמו שחקנים בהופעה. כל אחד שרץ בפרמייריז, כולל אותי, נשא את אותו נאום בעשרות מפגשים. זה כמו משחק. יש שחקנים שהם מאוד מקצועיים, אבל אז אתה מגלה את חוסר האמת. וזה קורה אצל הרבה פוליטיקאים. הקהל מזהה שהם משקרים. אבל אני לא משקר".

מה חשבת על הפרק?

"הייתי מרותק, ההתחלה שלו ממריאה ואי אפשר להפסיק להסתכל. למרות שהסרט עוסק בי, נשביתי כי הבמאי סיפר את הסיפור מנקודת המבט שלו וזה סיפור דרמטי. זה קצת מביך אותי שהחסרונות שלי מוצגים בעוצמה גדולה, אבל ראיתי את הסרט עם הבן שלי והוא מאוד אהב אותו, הוא למד דברים ואני מוכן שאנשים ילמדו עלי דברים. זה משמח אותי".

אחד מהקטעים המביכים הוא הרגע שרצית להגיע לטלוויזיה לאחר אשפוזו של שרון.

"אני לא רופא. לעומת זאת, כשנמצאים בתוך מערכת בחירות, גם כללית וגם בתוך המפלגה, צריכים להמשיך לעסוק בתוכן ענייני. הצער האישי שלי הוא לא משהו שעובר מבחינה ציבורית. גם בעת אשפוזו של שרון היו שלל נושאים על הפרק כמו אנשים שאין להם מה לאכול, ואלה נושאים שלא נעלמים. ישנן אין ספור מצוקות. התקשורת עובדת בצורה שבה נושא אחד חשוב, אז עוסקים אך ורק בו, אך החיים ממשיכים, ולשמחתנו הם ממשיכים. גם אני על מנת להיבחר, הייתי צריך ליצור קשר עם התקשורת, שהיא בעצם הגורם הכי חשוב. השתתפתי במאות חוגי בית, אך בכל חוג נוכחים שלושים או חמישים אנשים ויש שמונים אלף מצביעים. גם אם הייתי מגיע לשלושה חוגי בית ביום, כל יום, עדיין לא הייתי מגיע למספר מספק של אנשים. לכן התקשורת היא מאוד חשובה".

"זו הבחירה של הפוליטקאים", מוסיף קורנפלד, "המטרה הראשונית שלי כאדם פוליטי היא לגעת בציבור. פוליטיקאי רוצה שהציבור ידבר איתו, יפנה אליו לגבי המצוקות שלו, זה דבר נדרש. הפוליטיקאים בעצם מגשרים בין הבעיות לפתרונות".

ומה התוכניות לעתיד?

"אני פעיל בהרבה תחומים חברתיים וציבוריים. אמשיך בפעילות הציבורית וגם אתמודד בבחירות הבאות. חוץ מזה, אני ממשיך בשגרה היומיומית".