עדיין שליליים

אחת לכמה זמן מרים טרנד טלוויזיוני את ראשו המאופר היטב, וגורף אחריו ערימה של סדרות מעוצבות לפי אותו שטאנץ. זוגות בורגנים, רווקות הוללות, ילדים שמדברים כמו פסיכולוגים מבוגרים, יו ניים איט. הסדרות האלה נעימות למגע, נוגעות לפרקים, והתואר שהכי הולם אותן הוא, אם לצטט דעת גדולים ממני, לא מזיקות ברובן. הן נעלמות מהתודעה שניה אחרי כותרות הסיום. אפילו טעם הלוואי שלהן בלתי מורגש.

עמוק בתוך ערימת הסדרות האלה מסתתרת סדרה אחת שתמשיך אתכם הלאה, שתתלפף סביב הרגל שלכם ותגרור אתכם איתה עונה שלמה. ברוב המקרים קשה לשים את האצבע על הסיבה שהופכת דווקא אותה למוצלחת וכובשת כל כך. אבל לאצבע יש חכמה משלה, והיא הולכת אל השלט ברגע הנכון.

אתם זוכרים בלי להתאמץ מתי הסדרה הזאת משודרת, אתם מחכים לפרק הבא. אתם מסדרים את הלו"ז הבלתי אפשרי שלכם סביבה. אתם נדהמים מאושר כשבמקס-מג'יק-וואט-אבר מחכים לכם שני פרקים שלה שעוד לא ראיתם. לא נותר לכם אלא להניח שלסדרה הזאת יש סוג של נשמה, ולנשמה הזאת אתם מתחברים.

"וידוייה הסודיים של זונת צמרת" היא לא סדרה כזאת. היא אפילו לא קרובה. על פניו יש לה הכל – מודעות עצמית, סקס אפיל, דיאלוגים מצחיקים, קצב, מבטא בריטי. אז למה זה לא עובד? אל תשאלו אותי. אני אולי המבקרת אבל אני בסך הכל שפן הנסיונות שלכם, שזאת עוד דרך לבקש שבפעם הבאה שאתם מטפטפים לי את הג'אנק הזה לעין, לפחות תשאירו ליד איזה מגבון לח. ולא, אני לא רוצה לדעת מה היה במטפטפת.

שמעתי שאסי דיין פנוי 

היתה פעם סדרה שקראו לה "יומני הנעל האדומה". גם היא לא היתה סדרה כזאת, אבל היה לה חן מסוים. בכל זאת דיוויד דוכובני פותח תיק אחד יותר מידי באפלה, ומחלטר בסדרת אירוטיקה רכה המבוססת על תסריטים שעמנואל עשתה מהם קריירה שניה, ושלישית, ורביעית אם אני לא טועה.

האמת היתה תמיד אי שם בחוץ, אף פעם לא הראו אותה בפנים, זה תמיד היה רומנטי, ענוג ורך. "וידוייה הסודיים של זונת צמרת" עושה את אותו הדבר בדיוק, אבל הפוך, ולא חינני במיוחד. תשאלו איך זה אפשרי? אני מפנה אתכם לצד השני של המעגל, סיבוב של 180 מעלות.

האנה היא זונת צמרת. היא גובה המון כסף לשעה והיא לבושה בחליפת מעצבים. למעשה היא ההיפך מהסחבה הרומנטית – היא אשה חזקה שאין לה שום בעיה נפשית – אני חוזרת, שום בעיה נפשית – והסיבות היחידות לעיסוק הפריצותי שלה הן העובדה שהיא אוהבת סקס וכסף, והיא עצלנית.

אז מה מעניין בחיים של זונת צמרת מיוחסת, סיטונאית פנטזיות רבת מוניטין? אני אחסוך לכם את זה. מלבד כמה הצצות סמי-סקסיות למשגלים שמתקשים לנטוש ולו לרגע את הסטריאוטיפ העצוב על גברים שמנצלים את שירותיה של נערת ליווי, שום דבר מיוחד. לא, גם כשהיא פוגשת מישהו שאשכרה מוצא חן בעיניה ומגיעה למסקנה שזה מסוכן להתאהב בלקוח, גם אז זה לא מעניין.

האנה, יקירתי, מתחשק לי להגיד לה. עזבי אותך. רוצה להתלונן שאין לך אהבה, שהסוכנת שלך גונבת אותך בכסף, שאת יכולה להפסיק מתי שאת רוצה? נראה לי שאת מרוויחה מספיק כסף כדי להשליך את עצמך על איזה פסיכולוג טוב (שמעתי שאסי דיין פנוי). אבל את מצפה שאני אאמין שהחיים שלך באמת מעניינים? היינו שם בניינטיז, עשינו את זה, שמנו על זה קונדום ונבדקנו אחרי שלושה חודשים. תודה לאל, אנחנו עדיין שליליים. נסי בטרנד הבא.

"וידוייה של זונת צמרת", yes stars1, ימי ראשון ב-22:00