6 מדליות, 5 מדליסטים. האלופים של ישראל

הראשונה שעשתה היסטוריה ושמה קץ לתקופת היובש היתה יעל ארד. נשים התחרו בג'ודו לראשונה ב-1992 וארד ניצלה את הבכורה האולימפית של הענף בברצלונה עד תום. אחרי שזכתה בטורניר פריז הגדול שנה לפני כן, הגיעה ארד בת ה-25 לקטלוניה עם הרבה תקוות, ועם ביטחון עצמי לא פחות גדול.

יעל ארד עם הכסף, המדליה הראשונה של ישראל (צילום: יוסי רוט)

אורי לוי בהלם - ארד ניצחה או הפסידה?

במשחקים עצמם היא הגשימה כל תקווה אפשרית, מלבד התקווה שהתקווה שווה זהב - משפט שנדחה עד אתונה 2004. קשה לשכוח את המעבר של אורי לוי מאכזבה עמוקה לאושר גדול בחצי הגמר מול הגרמנייה פאוקה אייקוף, בעת שהתברר לו שאת האיפון שראה ביצעה דווקא ארד. גם ההפסד לצרפתייה קתרין פלורי בגמר, בהחלטת שופטים, לא מנע את פרץ השמחה הקולקטיבי בארץ.

יממה בלבד אחר כך, הוכפל מספר המדליות הישראלי במשחקים. אורן סמדג'ה, אלמוני כמעט לגמרי עד האולימפיאדה, הפסיד בשלב מוקדם, אבל רצף איפונים נפלא שלו הביא אותו לקרב על מדליית הארד, ובסופו של דבר לזכייה הראשונה של ישראלי במדלייה מסוג זה, אחרי הכסף של ארד.

הפעם הראשונה של גל פרידמן

ארבע שנים חלפו, ובאדיבות גל פרידמן נשארה ישראל בטבלת המדליות האולימפית. גולש המיסטרל, רק בן 21 אז, הגיע ליום השיוטים האחרון באולימפיאדת אטלנטה במקום הרביעי בלבד, אבל התעלות שלו ברגע המכריע, ראשונה מתוך רבות, הביאה אותו אל המקום השלישי ואיפשרה לו לקפוץ למים משמחה בסיום. פרידמן זכה בעקבות זאת בארד, ובמדליה הכחולה-לבנה הראשונה שלא הגיעה מהג'ודו.

מיכאל קולגנוב חותר אל הארד, בסידני 2000 (צילום: יוסי רוט)

בסידני 2000 חיכתה ישראל עד היום האחרון כדי לזכות במדליה המיוחלת, הרביעית בכל הזמנים. עד אותו יום אחרון, היו בעיקר החמצות. שני קדמי וענת פבריקנט דורגו במקום הרביעי במפרשיות 470, יורי יבסייצ'יק סיים באותו מקום בהיאבקות במשקל כבד, קונסטנטין מטוסביץ' דורג חמישי בקפיצה לגובה ואריק זאבי סיים גם כן חמישי בג'ודו.

תקופת ההמתנה - לקולגנוב

ואז הגיע מיכאל קולגנוב. הקייאקיסט המצוין כמעט זכה במדליה ב-1,000 מ', אבל בגלל 42 מאיות הוא דורג רביעי, ביום הלפני אחרון במשחקים. קולגנוב לא התייאש, ובמקצה החזק שלו, ה-500 מ', הוא כבר עשה את הדרוש ועלה לפודיום. גם המתנה של שעות רבות בגלל רוחות עזות, שכמעט גרמה לו להפסיד את טקס הנעילה, לא מנעה ממנו את השגת היעד - מקום שלישי, ומדליה אולימפית.

אריק זאבי והזר, באתונה 2004 (צילום: רויטרס)

באולימפיאדה האחרונה, אתונה 2004, חזרה ישראל למועדון הזוכות בשתי מדליות, בו לא היתה מאז ברצלונה. אריק זאבי, שהגיע אליה כמועמד ברור למדליה, מימש את הציפיות, למרות שהדרך כלל לא היתה קלה. יאנג סונג הו הקוריאני גבר עליו במפתיע ברבע הגמר, אך שני נצחונות בבית התנחומים, וניצחון גדול על אלקו ואן דר גיסט בקרב על הארד העניקו לזאבי מדליה אולימפית ראשונה בקריירה, ובתקווה לא אחרונה.

פרידמן עלה על הגל, לבנת עלתה עליו

שישה ימים מאוחר יותר, ב-25 באוגוסט 2004, נקבעה ההיסטוריה האמיתית. גל פרידמן הבטיח עוד לפני השיוט האחרון זכייה במדלייה שנייה בקריירה, אבל כל פעם הוא הצהיר שמה שמעניין אותו זה הזהב. אמר, וקיים. ריקרדו סנטוס הברזילאי הוביל אותו לפני השיוט המכריע, אך פרידמן השאיר אותו הרחק מאחור, בדרך לתואר האולימפי הראשון של ישראל, אותו חלק גם עם לימור לבנת.

גלשן הזהב של גל פרידמן, בים האגאי (צילום: רויטרס)

המדליסט השישי של ישראל עשוי לבוא ביחד עם השביעי. השייטים אודי גל וגידי קליגר, שזכו בשלוש מדליות ארד באליפויות העולם האחרונות,

הם המועמדים הבולטים להצטרף בבייג'ינג לרשימה היוקרתית, ביחד עם צמדים אחרים, הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך.

גם לגולש שחר צוברי, לג'ודאי גל יקותיאל, למתעמל אלכס שטילוב, לקלע גיא סטריק, לטניסאיות שחר פאר וציפי אובזילר, לאתלטים אלכס אברבוך וניקי פאלי, ואולי אפילו ללוחמת הטקוואנדו בת אל גטרר יש סיכוי מסוים לעשות זאת. וכן, יכול להיות שהמדליסט השישי של ישראל יופיע רק בלונדון 2012. נחכה ונראה.