דיבגתי, דיבגת, דיבגנו

לתכניתנים ולגולשים כבדים יש שפה משלהם. אם יש משהו שהאדם הממוצע הבלתי-ממוחשב שונא יותר ממחשבים, זה להיקלע לשיחת סלון בנושאי מחשבים. תוך שתי דקות יכול לאבד אזרח מהישוב את שפיותו, ואם הוא לא מצוייד בלקסיקון עדכני למונחי תוכנה, יעדיף בודאי לקום וללכת למקום שקט ורגוע שבו מדברים על כדורגל, על אופנועים, אפילו על הכלכלה החדשה. רק לא על קומפילציה ועל פרסונליזציה.

ובאמת, ניכר שאליעזר בן-יהודה, מחייה השפה והאדם שכתב את הספר הכי גדול בארון הספרים העברי (שלמרות שהוא מילון, כמה אנשים כבר מצאו בו התפתחות עלילתית פרוורטית) לא הבין כלום במיחשוב וברשתות. קשה להאשים אותו, אחרי הכל הוא נולד שתי מאות לפני חלונות 2000. הזמן עבר, האקדמיה התאמצה לשוא, והז'רגון המקצועי התפתח בכיוון משלו.

אמריקאי שהיה נקלע לאותה שיחת סלון קשה, היה מבין הרבה יותר. כי מה עשו אנשי המחשבים הישראלים של שנות השבעים? תרגמו מושגים אמריקאיים לתוך מבני פועל עבריים, או בשפתם – גיירו את הלקסיקון. וכך נוצרו מושגים כמו לקמפל, לדבג, לאנסטל ולקנפג, ולמי שלא מתמצא הם נשמעים עד היום כמו קללות על גבול הכישוף. לגויים זה מובן הרבה יותר – אחרי הכל to compile הוא פועל שימושי גם מחוץ להיי-טק, ומשמעותו עשוייה להיות לאסוף שירים לדיסק אוסף למשל. לא רחוק מהמשמעות הממוחשבת: לאסוף את קוד התכנה לקבצים שניתן גם להריץ, ולא רק לצפות במבנה שלהם. כלומר, לתרגם את התכנית לשפתו של המחשב ולהפיק מוצר מוגמר, כמו דיסק אוסף. באקדמיה החליטו לתרגם את המונח הזה דוקא ל"הידור" ובהטיה – להדר, הידרתי, מהדרים. מובן שהמינוח הבעייתי הזה נזנח בבוידם. שמעתם פעם על מהדר פסקל?

כך גם "לדבג". debug הוא פועל חדש באנגלית אך מובן למדי, ומשמעותו – הוצאת הבאגים. כשאומרים "לדבג" לא תמיד ברור המקור. לאנסטל הוא כמובן to install, שמשמעותו פשוט להתקין. לקנפג – to configure, כל דובר אנגלית זב חוטם יודע שכוונתו להתאים, לכוונן. לא רק במחשבים, גם במערכת סטריאו או בוידאו. ומה לגבי קסטומיזציה? יש שאומרים אפילו "לקסטם". מ- custom לאמריקאים גם זה ברור – מדובר בהתאמה אישית.

ומי יוצא דופן? השטרודל. בשום מקום בעולם לא קוראים לסימן החביב הזה, @, שטרודל. רק אצלנו. מתכנתים וינאיים? לא בטוח. השמועה מספרת על אנשי ממר"ם, יחידת המחשוב בצה"ל, שחיפשו עוד בשנות השבעים המוקדמות כינוי לשיפט-שתיים הזה, שהיה די חסר שימוש בשעתו. הדמיון לעוגה האוסטרית הפך אותו לשטרודל, בעוד שלקוראי לע"ז מובן שמדובר בקישוט של האות a שמשמעותו – at כלומר "אצל". אבל מי יגיד שהאימייל שלו הוא יוסי אצל הוטמייל? ברור שהכוונה ליוסי שטרודל. ולמה לשנות?

בלשנים, בניגוד ללשונאים, לא מנסים לשנות את השפה אלא ללמוד מהשינויים שחלים בה. אם הדוברים מתעקשים על מונח מסויים, כנראה שיש לזה סיבה. נשמע הגיוני. המתכנתים מעדיפים קומפילציה על הידור? שיהיה להם לבריאות. הגולשים מתעקשים על שטרודל? סבבה. והשטרודל יקירנו מזכיר לנו שמילה אחת שימושית נשארה דוקא בשפת המקור. אימייל. ומה יהיה איתה?

דואר אלקטרוני הוא תרגום ישיר אבל מסורבל. אגב, מה בדיוק אלקטרוני בדואר אלקטרוני? החלפתם פעם פיוז באאוטלוק שלכם? ללמדנו שגם באנגלית זהו מינוח מיושן. לכן חבל להסתבך עם קיצורים כמו דוא"ל, שלי אישית די מביאים את הגועל. אולי בגלל החרוז, אולי בגלל המצלול המוזר. אבל חלופה כלשהי חייבת להמצא. הלנצח נקרא אימייל? מה עם "דואר", סתם? ממילא רובנו מקבלים יותר פריטי אימייל מפריטי סנייל-מייל (דואר "אמיתי"). אז אולי לאימייל נקרא פשוט דואר, ולדואר המסורתי – דואר מעטפות?

או שיבוא הקופירייטר - סליחה, הרעיונאי - שיבריק לנו משהו שנאהב ונטמיע, ועד אז, קומפילצייה, אימייל, ושטרודל נעימים שיהיו לכם.