הזוכים הגדולים של הפיס

הרבה מאוד כסף מתגלגל במפעל הפיס וחלק לא קטן ממנו מגיע לידי כמה בני מזל שזוכים ב-5 עד 7 מיליון שקל מדי שנה. והם אפילו לא צריכים למלא טופס לוטו כדי לזכות בכסף. המדובר ב-8 משווקים אזוריים שזכו בתחילת החודש במכרז הענק של מפעל הפיס.

מאז פירסום תוצאות המכרז אין רגע אחד של שקט - לא בחברת ההימורים הגדולה ולא בקרב הזוכים והמפסידים במכרז: טענות להשפעה פוליטית על בחירת המשווקים, תלונות על היכרות מוקדמת בין חלק מהמתמודדים לבין בכירי הפיס, פנייה לבית המשפט לבטל את תוצאות המכרז ודרישה של שני חברי דירקטוריון בכירים לבדוק חשדות לשוחד, לכאורה, במהלך המכרז.

שוק ההגרלות של מפעל הפיס מגלגל כ-3 מיליארד שקל בשנה. לפיס אין מערכת שיווק ארצית, ואת הפצת המשחקים וההגרלות לכ-2,300 דוכני המכירה הוא מבצע באמצעות המשווקים האזוריים. כל משווק חולש על 300-200 נקודות מכירה ומגלגל בממוצע 375 מליון שקל בשנה. המשווק אחראי להפצת הכרטיסים לדוכנים ולגביית הכסף. בדרך הוא גוזר קופון מהמכירות: עמלה של 1.8%-1.4%, שמסתכמת ב-6.75-5.25 מיליון שקל בשנה. עם הכנסות כאלה, אין פלא שרבים רוצים להיות משווקים של מפעל הפיס. לא בכדי מכנים את המכרז הזה בור השומן של מפעל הפיס.

הליך בלתי תקין

בשנים האחרונות נשמעו טענות כי בכירים במפעל הפיס דואגים למנות מקורבים לתפקיד הנחשק, וכי קירבה פוליטית משפיעה על הסיכויים לזכות בו. אורי נעים, לדוגמה, אחד המשווקים הוותיקים, שגם זכה במכרז האחרון, הוא גיסה של מזכירת החברה לשעבר רחל גואטה. מקורבי השניים טוענים, כי למרות הקירבה המשפחתית, הצליח נעים להוכיח הישגים עיסקיים ובזכותם קיבל את המינוי.

למכרז הנוכחי דרש מפעל הפיס כמה תנאי סף, כמו כושר ארגוני מוכח בעיסקי שיווק, מכירות והפצה; ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בניהול מכירות; ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בניהול צוות עובדים; יכולת כספית; אישיות מתאימה; תואר אקדמאי בכלכלה או במינהל עסקים, או לחילופין 10 שנות ניסיון בתחום השיווק.

תנאי סף נוסף היה היכולת להמציא ערבות בנקאית בסכום גבוה ביותר, הנעה בין 14 ל-17 מיליון שקל. חלק מהערבויות שהגישו המתמודדים היו כלליות ובלתי-מחייבות. לאחר פתיחת המעטפות איפשר הפיס למציעים להמציא ערבות מחודשת. המתמודדים האחרים במכרז טענו, כי מדובר בהליך בלתי-תקין. הפיס איפשר לחלק מהמתמודדים לשפץ את הצעתם ובכך פגע בעיקרון השיוויון של המכרז, טענו כמה מהם.

תהליך המיון, שנמשך כארבעה חודשים, כלל הגשת תוכנית עיסקית מפורטת, מבחן אישיות במכון שפי-קינן ומצגת בפני חברי הוועדה המיוחדת מטעם הדירקטוריון. לקראת השלב הסופי ביצעה חברה פרטית חקירה כלכלית על מקורות המימון של המועמדים.

מהפרוטוקולים של תהליך בחירת המשווקים, שהגיעו לידי ידיעות אחרונות, עולה כי חלק מבכירי הפיס הכירו באופן אישי מתמודד אחד או יותר, ואף דיווחו על כך במהלך הישיבה. מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, הכיר מתמודד אחד; יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון, הכיר שני מתמודדים; מזכיר החברה, עו"ד רוני כהן, הכיר שני מתמודדים. במפעל הפיס טוענים, כי מדובר בשקיפות מלאה ומציינים כי איש מבין המתמודדים שהכירו בכירי הפיס - לא זכה במכרז.

מפעל הפיס מקפיד לציין שלא מדובר במכרז, אלא בהליך לבחירת משווקים. הסיבה היא בעיקר משפטית: בפיס לא מעוניינים שהכללים המחייבים במהלך מכרז יחולו עליו, וכך הפיס יכול להיות גמיש יותר בבחירת המשווקים.

בתחילת החודש פירסם מפעל הפיס את תוצאות המכרז. תחילה תיכנן הפיס לפרסם את התוצאות רק בסוף יולי, אולם בשל לחץ תקשורתי נאות הפיס למסור את המידע על הזוכים. 3 משווקים ותיקים נבחרו מחדש ואליהם נוספו 5 משווקים חדשים.

מכרז פגום

לאחר פרסום התוצאות נשמעו טענות רבות על אופן בחירת המתמודדים, בעיקר מצידם של אלה שהפסידו בו.

שמואל ניר, שהיה המשווק של מפעל הפיס באיזור השומרון, הגיש בסוף השבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה לקבלת צו ביניים נגד תוצאות המכרז. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד רוני גרבר ורות ברק, נטען כי מדובר במכרז פגום.

לדבריו, שישה מהזוכים לא עמדו בתנאי הסף, ומפעל הפיס הכשיר הצעות פסולות ואף איפשר לחלק מהזוכים לשפץ את הצעתם לאחר שכבר נפתחו המעטפות. "די באמור לעיל על-מנת להביא לביטולן של תוצאות המכרז, ובשלב ראשון לעצור את מימושו באמצעות צו זמני, עד לבירור ממצה של התנהלות הליכי המכרז", נאמר בפנייה לבית המשפט.

עוד התברר, כי מפעל הפיס החתים את המתמודדים על מיסמך, ולפיו נאסר עליהם לעתור לבית המשפט במידה ויפסידו במכרז. ניר טוען כי מדובר במהלך בלתי-חוקי.

במפעל הפיס השיבו בתגובה: סעיף זה לא מונע מהמועמדים לגשת לבית המשפט, ונועד להגן על מפעל הפיס מתוך הכרה כי כל פגיעה בפעולות השיווק של מפעל הפיס, שתנבע ממתן צו מניעה קבוע או זמני, עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים בסכומים עצומים, הן למפעל הפיס והן לאלפי אנשים שפרנסתם תלויה בשיווק מוצריו. הוסכם, כי כל תקיפה של ההליך תהיה במישור הכספי בלבד. השופט, יהודה זפט, סירב להוציא צו מניעה במעמד צד אחד, וקבע דיון נוסף לאחר תגובת מפעל הפיס.

טענות על שוחד לכארה

באחרונה פנו שני חברי דירקטוריון בכירים במפעל הפיס, עדי אלדר (יו"ר מרכז השלטון המקומי) ושמואל ריפמן (יו"ר מרכז המועצות האיזוריות), ודרשו לבדוק חשד לשוחד, לכאורה, במהלך המכרז.

השניים כתבו ליועץ המשפטי של החברה, עו"ד אמנון זכרוני, כי נפגשו עם שני אנשים שהיו קשורים למכרז, ושמעו מהם טענות חמורות על מעשים בלתי כשרים, לכאורה. במהלך הפגישה העלה האיש שנפגשנו עימו טענות לכאורה על קבלת שוחד וטענות אחרות הקשורות להליכי מכרז המשווקים, כתבו חברי הדירקטוריון ליועץ המשפטי. "מאחר וידוע לנו שגם אליך (הכוונה לעו"ד זכרוני) הגיעו תלונות דומות ומאחר ואין בידינו את הכלים והסמכות לבחון את התלונות והחשדות לכאורה, אנו פונים אליך לנקוט בצעדים ובמהלכים הנדרשים לנוכח המידע לעיל, וכן להנחותנו כיצד עלינו לנהוג במידע שהועבר אלינו".

במפעל הפיס זעמו על תוכן המכתב, וטענו כי עדי אלדר עצמו היה חבר בוועדה שבחרה את המשווקים.

יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון, מסר בתגובה: "אני מבקש מכל מי שיש לו מידע על עבירות לכאורה שנעשו בהליך בחירת המשווקים שימהר ויפנה למשטרה. ההליך התנהל על-פי קריטריונים מקצועיים, בפיקוח ועדת הדירקטוריון ובילווי צמוד של יועץ משפטי. אם מישהו יודע משהו שאנחנו לא יודעים הוא חייב לפנות למשטרה.

"זה גם מה שאמרתי לחברי הדירקטוריון בפגישתנו. זו גם היתה ההמלצה של עו"ד זכרוני לשמואל ריפמן ועדי אלדר. אלה טענות חמורות וקשות. למפעל הפיס ולעו"ד זכרוני אין יכולת, ידע או כלים לנהל חקירה על טענות לפלילים לכאורה. זוהי תפקידה של המשטרה וזוהי חובתו של כל אזרח שיש בידיו בדל של אינפורמציה על עבירות פליליות לכאורה, להעביר אותן לחקירת המשטרה".

בתגובה לכתבה נמסר ממפעל הפיס: "למרבה הצער כל הליך בחירת ספקים או מכרז גדול בפיס מעורר הרבה עניין ויצרים, וכמעט תמיד מסתיים בתביעה של המפסידים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשווקים ובתפקיד כל-כך יוקרתי".