מניו יורק ועד רוסיה: הטרור החדש
בעוד שמספר אירועי הטרור נמצא במגמת ירידה מאז שנות ה-70, מספר הקורבנות בכל פעולה עלה באופן ניכר. המפנה חל ב-11 בספטמבר - המטרה של הטרוריסטים מאז היא לפגוע ברבים ככל האפשר, להשגת מטרה גלובלית כמו ניצחון האיסלם על היהדות והנצרות. מומחים מאמינים שמכאן הדרך לשימוש טרוריסטי בנשק להשמדה המונית - קצרה מאוד
העובדה שהתמונה המלאה אודות אירועי הדמים ברוסיה בשבוע שעבר התבררה רק ימים ספורים לפני יום השנה השלישי למתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, רק חיזקה אצל רבים בעולם את התחושות הקשות המתלוות למחשבה על האפשרות שהטרור מנצח.
למרות שמנהיגים משני צידי האוקיינוס – כאלה העומדים בפני בחירות ואחרים ששולטים ביד רמה בממשלותיהם ואינם חוששים כמעט מביקורת – הבטיחו לא לוותר, הטרור, כך אומרים מומחים, מנצח בקרב על דעת הקהל.
הסיבות לכך מגוונות. אחת מהן טמונה בעובדה שהמחבלים מקפידים לבחור לבצע את זממם נגד "מטרות רכות". השיא נרשם, כנראה, בשבוע שעבר, באסון בבית הספר בצפון אוסטיה. הצילומים מתוך אולם הספורט הממולכד בבית הספר בבסלאן, כמו תמונות עריפת ראשי החטופים בעיראק - שיש בהן הכוח לזעזע אולי יותר אפילו מאשר דיווחים מפורטים על עשרות הרוגים בפיצוץ - מבהירים מעבר לכל ספק שהטאבו אודות פגיעה בחפים מפשע נופץ לרסיסים. הקוויים האדומים נחצו.
סיבה נוספת היא התעוזה וההתרסה מצידם, שהולכת וגוברת עם כל הצלחה. פיגועי ה-11 בספטמבר היו מבחינה זו רף שהוצב גבוה מספיק (ארבעה מטוסים, שני מגדלים, 3,000 הרוגים ועולם אחוז אימה) - כדי שבעיני מנהיגי הטרור, הניסיונות המתמידים להגיע אליו יניבו ממילא את התוצאות המצופות.
שני המרכיבים הללו של המשוואה מזינים זה את זה, ומפלס הדמים ממשיך לעלות. חוקרי טרור אומרים שהנטייה ההולכת וגוברת מצד המחבלים לבחור לפגוע במטרות "רכות" הוּכחה, ולמרבה הצעד גם בלתי הפיכה ובלתי ניתנת לעצירה.
ה-11 בספטמבר - נקודת המפנה
בשנות ה-60 היו אלה מחבלים פלסטינים שעמדו בראש מצעד חוטפי המטוסים. בשנות ה-70 נהג הצבא האירי הרפובליקני לפוצץ מכוניות תופת בבריטניה, אך לרוב ניסה לפגוע במטרות ממשל או צבא, ובמקרים רבים, נוכח לחץ של הכנסיה הקתולית, התריע על הפצצה מבעוד מועד כדי להימנע מפגיעה באזרחים.
בשנות ה-80 היו אלה חטיפות אזרחים זרים בלבנון והחזקתם בשבי במשך שנים שהדהימו את העולם.
בשנות ה-90 היו בנייני ממשל ורכבות תחתיות עמוסות נוסעים היעד המועדף. 186 איש נרצחו בפיגוע בבניין הפדרלי באוקלהומה סיטי ב-1995, 231 נרצחו בפיגוע אל קאעידה בשגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה ב-1998. בטוקיו נקבע תקדים כשכת יפנית ביצעה פיגוע בגז עצבים ברכבת התחתית בו נרצחו 12 בני אדם ונפגעו מאות.
פיגועי התאבדות התרחשו כבר בשנים קודמות, בסרי לנקה למשל, כחלק ממאבק המחתרת הטמילית בממשלה, אבל היו אלה המחבלים הפלסטינים שהפכו את הפצצות האנושיות לאסטרטגיה. בהמשך גלשה שיטה זו גם לזירות לחימה אחרות כמו רוסיה, עיראק ודרום-מזרח אסיה.
ב-1999 נרשם עוד תקדים. מחבלים צ'צ'נים פוצצו בנייני מגורים בשלוש ערים ברוסיה וגרמו למותם של כ-200 בני אדם. ואז באה מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, שהיתה נקודת מפנה בהיסטוריה של הטרור, ולו רק מפני שלפניה לא היתה התקפה חמורה יותר בהיקף ההרס, מספר הקורבנות וההד התקשורתי.
מאז אירעו הפיגועים במועדוני הלילה בבאלי באוקטובר 2002, עם 202 הרוגים - תיירים מערביים ואזרחים אינדונזים, הפיגוע בתיאטרון במוסקבה עם כ-115 הרוגים, הפיגוע במדריד במרס השנה, שגבה כ-200 קורבנות, שורה ארוכה של פיגועי תופת בעיראק שבהם נרצחו מאות בני אדם, ורק לאחרונה, פיצוץ המטוסים הכפול ברוסיה בו נהרגו 89 בני אדם.
מספר הקורבנות בעלייה
הסבר אחד למגמת העלייה הנוכחית במפלס הדמים והתעוזה הוא שמאז ה-11 בספטמבר, שסיפק לעולם הוכחה ניצחת על יכולות הטרור וזיעזע את תפיסת הביטחון ששררה עד אז, הפכו "מטרות קשות" – בנייני ממשל או מתקני צבא – ליעדים מבוצרים מסובכים לפריצה.
כך למשל הפיגוע שאירע ביום חמישי ליד שגרירות אוסטרליה בג'קרטה הרג תשעה אנשים, למרות שלדברי גורם משטרתי, המטען ששימש את המחבלים היה גדול יותר מהמטען ששימש לביצוע הפיגוע בבאלי (שהרג 200).
יתרה מזאת, טקטיקות כגון חטיפה של בודדים ורציחתם, או הטמנת פצצה קטנה בניסיון לפגיעה ממוקדת מתגמדים כיום לעומת פיגועי-המונים מבוימים ומתוקשרים כמו בניו יורק, ולפיכך לא מניבים למחבלים את התוצאות המצופות. סקר של מכון המחקר הבינלאומי ראנד מוכיח זאת: בעוד שאירועי טרור נמצאים במגמת ירידה מאז שנות ה-70, מניין הקורבנות בכל פעולה היה גבוה באופן דרמטי בשנות ה-90 (ומדובר בסקר שנערך לפני הפיגוע בתאומים).
הסבר זה קשור לאופיו של הטרור, שלדעת מומחים השתנה מהיסוד. אם פעם המטרה היתה לפגוע במעטים כדי למשוך את תשומת לבם של רבים, המטרה כעת היא לפגוע ברבים ככל האפשר, כדי להבהיר עמדה.
אך השינוי באופי הטרור בא לידי ביטוי גם בשימוש בטרור, שפעם נועד להשגת מטרות פוליטיות מוחשיות וכיום, תחת ניצוחה של אל קאעידה, עטה אופי משיחי ושם לעצמו כמטרה יעדים גלובליים כמו ניצחון האיסלם הקיצוני על הנצרות והציונות, עם עמדות בלתי ניתנות למיקוח.
הבעיה היא, לדעת אותם מומחים, שכשמפלס הדם כה נותר כה גבוה כל כך הרבה זמן, חיי אדם הפכו לנתון סטטיסטי משני בעיני הממשל והתקשורת ובמיוחד בעיני הטרוריסטים. כשכל פיגוע טרור מנסה להיות גדול ותיאטרלי יותר מקודמו, וכשארגוני הטרור לומדים זה את שיטותיו של זה ומחקים אותן, הדרך לשימוש טרוריסטי בנשק להשמדה המונית קצרה מאוד.
הלווית אחד ההרוגים ברוסיה
צילום: רויטרס
האתר בו עמדו מגדלי התאומים בניו יורק
צילום: איי פי
מומלצים
