כשחברת הביטוח לא רוצה לשלם
נקלעתם לתאונה ומכוניתכם ניזוקה? חברת הביטוח לא תעשה לכם את החיים קלים, ותשכור חוקר שיבחן אם אכן זו תאונה אמיתית. אבל מהי הכשרתו של החוקר עליה מתבססת חברת הביטוח, והאם הוא באמת יכול לקבוע אם זייפתם תאונה?
לפעמים נדמה שחברות ביטוח דוחות תביעות של מבוטחים באופן אוטומטי וגורף, בתקווה שמבוטח יוותר על תביעתו, או שבית המשפט יפסוק לטובתן. וכל זאת, מבלי לחקור לעומק את התביעה של המבוטח. התנהלות זו, מעבר לכך שהיא חסרת מקצועיות, גורמת למבוטח כאב ראש לא קטן, כולל תהליך משפטי הכרוך בהוצאות כספיות בדמות עדים מקצועיים ועורכי דין.
המקרה שלפנינו הוא דוגמה קלאסית להתרחשות שכזו. האני חמדאן נסע בירידה מנצרת ביום גשום, כשלפתע הגיעו שני כלי רכב מולו. אחד מהם עקף את השני תוך כניסה למסלול נסיעתו. חמדאן סטה ימינה על מנת לא להתנגש חזיתית ברכב העוקף, החליק, עלה על המדרכה ופגע בקיר מאבן. רכבו ניזוק בצידו הימני.
באותם ימים היה חמדאן מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח "אריה", אך זו דחתה את דרישת הפיצוי שלו בטענה כי התאונה בוימה כדי לקבל תגמולי ביטוח שלא כדין. טיעון זה, וטיעונים נוספים, הושמעו גם בבית המשפט, שם תבע חמדאן את חברת הביטוח.
ועל מה התבססה החלטת דחיית התביעה של חברת הביטוח? חברות הביטוח נוהגות לבצע חקירה במקרי תאונה שמובילים לתביעתן. זאת, כדי להכין דו"ח בנוגע לאירוע התאונה, וללמוד האם מדובר באירוע מבוים או תאונה אמיתית. חוקר מטעמן יוצא ובוחן את מקום האירוע, מתשאל את התובע ועדים נוספים הקשורים לתאונה. לא אחת, משמש הדו"ח שלו בסיס לטיעונים של חברת הביטוח מול המבוטח, ומול בית המשפט שם הוא גם לעיתים קרובות מתבקש להעיד.
ומהי השכלתו של החוקר, שעל בסיס מסקנותיו מחליטה חברת ביטוח האם לדחות או לקבל תביעות? במקרה שלפנינו, כך מסתבר, מדובר בחוקר חסר השכלה במכונאות רכב, בשמאות רכב, בדיני תעבורה ובבטיחות בדרכים. ולמרות זאת, על סמך מסקנותיו, החליטה חברת הביטוח לדחות את תביעתו של חמדאן.
מסקנות החוקר - מסקנות הדיוט
שופטת בית משפט השלום בטבריה, רים נדאף, לא קיבלה את טענות חברת הביטוח. נדאף קבעה כי חברת הביטוח הסתמכה בעיקר על התרשמותו ומסקנותיו של החוקר, לפיהן הנזק במכוניתו של חמדאן אינו יכול להיגרם מפגיעה בפינת קיר האבן.
בשלב זה כדאי לציין, כי הבדיקות שערך החוקר בוצעו מספר חודשים לאחר האירוע, והן מסתמכות, בין היתר, על העדר סימני צבע על קיר האבן. שימו לב לרמתו המקצועית של החוקר. החקירה אותה ערך הרי התרחשה מספר חודשים לאחר התאונה ובמהלך עונת החורף. פלא שהוא לא מצא סימני צבע על קיר האבן? לחברת הביטוח, מיותר לציין, מסקנותיו הספיקו למרות הכל....
ומה אומרת כבוד השופטת על העניין? "עיינתי שוב ושוב בדו"ח החוקר, ונראה כי החלטת הנתבעת לדחות את התביעה של המבוטח הייתה חסרת כל בסיס עובדתי. אין כל מקום לייחס ל'מסקנותיו' או 'השערותיו' של החוקר כל משקל ראייתי עדיף, כשמדובר באדם חסר השכלה במכונאות רכב, בשמאות רכב, בדיני תעבורה, בבטיחות בדרכים, או כל השכלה פורמלית. מסקנותיו של החוקר אינן עדיפות על מסקנתו של הדיוט, אשר אין לו כל השכלה או ידע או מומחיות בנושאים הללו".
והשופטת נדאף ממשיכה. "מן הראוי כי טרם דחיית התביעה, תבסס הנתבעת את מסקנתה על חומר ראייתי מוצק, ולא על השערות ומסקנות של חוקר מטעמה. דחיית התביעה בנסיבות הללו גרמה לתובע הוצאות רבות, כאשר נאלץ להגיש את התובענה הנדונה, להביא לעדות חמישה עדים ולשאת בשכרם. תמוהה עוד יותר התנהגותה של הנתבעת, לפיה מצד אחד דחתה את התביעה של התובע וטענה שמדובר בתאונה מבוימת שאינה מכוסה בפוליסה, ומצד שני לקחה את השרידים של רכב התובע לעצמה, לא החזירה אותם ולא שילמה לו תמורתם".
בסופו של דבר חייבה השופטת את חברת הביטוח לפצות את חמדאן בסך 29,183 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין הנזק לרכב. בנוסף, חויבה חברת הביטוח לשלם לחמדאן הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח ושכר טירחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ.
חברות הביטוח מעדיפות את בית המשפט
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
