רוב רבי הקומות למגורים - מלכודות אש

השריפה הגדולה בבניין בפתח תקווה שכמעט גבתה חיי אדם היתה תזכורת עגומה למצבם של בנייני המגורים בישראל, שרבים מהם אינם עומדים בשום תקן. "רוב רבי הקומות בישראל המשמשים למגורים הם מלכודות מוות בעת שריפה". כך אומר רשף-משנה חזי לוי מתחנת הכיבוי בחיפה, מבכירי המדריכים לכיבוי אש ברבי קומות. נציב שירות הכבאות הארצי, רב טפסר שמעון רומח, אמר ל-ynet: "אני לא ישן בשקט בכל הקשור לנושא הבטיחות באש בבנייני המגורים".

לדברי רומח, בנייני המגורים, במיוחד הישנים שנבנו עד אמצע שנות ה-70, סובלים מליקויי בטיחות קשים ואינם עומדים בביקורת הבטיחות באש. בבניינים ישנים רבים ארונות החשמל עשויים מעץ וכל זיק עלול לגרום לשריפה בארון החשמל שתתפשט לכל הבניין. בבניינים הישנים גם אין גם מערכת לשאיבת עשן מהבניין, והעשן הוא הגורם העיקרי למוות.

השריפה בפתח תקווה (צילום: ירון ברנר)

נציב שירות הכבאות הארצי אומר כי "בבניינים החדשים המצב לא טוב בהרבה. בעיקר בגלל שקבלנים רבים, לאחר שקיבלו את טופס אכלוס הבניין, מוציאים את מערכות בטיחות האש ומעבירים אותן לבניין חדש שהם בונים. אין מודעות ציבורית בכל הקשור לבטיחות באש. צריך לחנך את הדייר שידרוש מהקבלן את אמצעי הבטיחות, ואת ועדי הבניינים לתחזק את ציוד הבטיחות".

רומח סיפר כי בשירותי הכיבוי מקפידים יותר על אמצעי הבטיחות, בהם שני חדרי מדרגות, שלפחות אחד מהם יהיה מוגן מאש ויחזיק מעמד שעתיים בזמן שריפה על מנת שהדיירים יוכלו להתפנות במקרה כזה. "יש המלצות שעולות הרבה כסף, כמו להתקין מערכות ואמצעי בטיחות, החלפת ארונות החשמל העשויים עץ בבנייני מגורים, התחלנו במגעים עם משרד התעשייה והמסחר ועם חברת החשמל על מנת שיקיימו מבצע במחיר מוזל להחלפת ארונות החשמל מעץ בארונות חשמל ממתכת.

"אחת הבעיות שלנו היא שמאז 2003, תקציב ההסברה הוא 0 שקלים. צריכים הסברה בקרב הדיירים וועדי הבניינים על חשיבות הנושא ועל הזכות שלהם לדרוש מהקבלן אמצעי בטיחות מאש, וכן הסברה איך להתנהג במקרה של שריפה בבניין. דיירים רבים נוהגים לברוח לחדר המדרגות בבניינים הישנים, שם יש עשן רב שפוגע בהם".

רשף-משנה חזי לוי נמנה על כותבי ספר ההדרכה "תורת המלחמה באש בבניינים רבי קומות". את הספר הכינו הוא וחבריו בשירותי הכבאות לאחר ששהו במשך חודש במכללה בקנדה ולמדו את הנושא. כעת מטמיעים את תורת המלחמה באש ברבי קומות בכל תחנות כיבוי האש.

החוק לא מחייב ביצוע ביקורת

לדברי לוי, "עד לפני 1980 היה מותר לבנות ללא התקנת ציוד מגן מפני שריפה. אז שונה החוק והוצבו דרישות לביטחון מאש, שעיקרן: יותר מחדר מדרגות אחד ממוגן, הפרדה בין הפרוזדורים בכל קומה לבין חדר המדרגות על מנת שבחדר המדרגות יהיה פתח חירום, מאגרי מים ומשאבות שמחוברות אליהם לשימוש הכבאים בעת שריפה, גיבוי בגנרטור להפעלת משאבות המים בעת שריפה. שתי מעליות שבאחת מהן אפשר להכניס אלונקה ויש בה פיקוד כבאים וכן פתחי אוורור כדי שהעשן ייצא".

כמו כן סיפר לוי, כי כעת נדרש הקבלן להתקין מערכת שתשמור על לחץ אוויר מסויים בחדר המדרגות על מנת למנוע מהעשן בעת שריפה לחדור לחדר המדרגות המשמש כפתח המילוט לדיירים. "עוד ציוד בטיחות שנדרש: זרנוקים בקומות והיום מתקינים מתזי מים במטבח ומעל הכניסה לבית שיפעלו בעת שריפה".  

מסתורי הכביסה - מלכודות אש

הבניין שעלה באש בפתח תקווה נבנה בשנות ה-70 וכל מי שעמד במקום הבחין כיצד כל מסתורי הכביסה עלו באש. בבנייני המגורים החדשים לא מתקינים מסתורי כביסה מחומרים דליקים. לדברי לוי, "היום משתמשים במתכת או אלומיניום שאינם דליקים. לעומת זאת בבניינים הישנים, מלפני 1980, מותקנים מסתורי כביסה דליקים שגורמים לאש להתפשט בין כל הקומות".

בנציבות כיבוי האש מנסים לסייע. "אנחנו מציעים שירות חינם לדיירים ומגיעים עד אליהם על מנת לייעץ להם איזה ציוד בטיחות להתקין כדי שבעת שריפה הם לא יהיו בסכנה. בבניינים חדשים אנחנו ממליצים לתחזק את הציוד בצורה טובה. לצערנו ברוב המקרים, הדיירים לא מוכנים לכך עקב העלויות הכספיות".  

כל מי שעמד ראה את חדרי הכביסה בוערים (צילום: ירון ברנר) 

אישור המבנים: חד פעמי

ראש המחלקה לתפקוד פיזי של בניינים במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, פרופ' רחל בקר, אמרה ל-ynet שרמת עמידות המבנים נגד אש בישראל היא ברמה טובה, אך קיימות כמה בעיות, ובהן העובדה שאישור המבנים בישראל הוא חד-פעמי, ואין מעקב אחר ההתקנות. כך לדוגמה, נאסר לפני כחצי שנה להמשיך ולבנות מגיני כביסה מחומרים פלסטיים, אולם התקנה חלה רק על מבנים שייבנו מעתה ואילך, ולא על מבנים קיימים.

מי שאמונה על פיקוח והתרת הבנייה והאכלוס היא הרשות המקומית. בניגוד למפעלים או מוסדות ציבור, אין לשירותי הכיבוי פיקוח על בנייה ואין צורך לאישור שנתי על דרכי המילוט, אמצעי הכיבוי או החומרים המסוכנים שעלולים הדיירים עצמם להכניס לבניין. במלים אחרות, הפיקוח על תקינות המבנה מבחינת עמידותו באש, מתבצע בשיטת "שגר ושכח". בדיקה אחת לפני אישור האיכלוס – וזהו.

לדבריה, "התקנות בישראל כיום גורפות, ואינן מבחינות בין סוגי המבנים. בשל כך הן מחמירות, בעיקר ביחס למבנים רבי קומות. לצערי, משרד הפנים אימץ תקנים אמריקנים בנושא עמידות מבנים לאש, במסגרת חבילה כוללת של תקנים, בעיקר בתחום המילוט.

"התקנים האמריקנים לא הוכיחו את עצמם", אומרת פרופ' בקר. "הם מיושנים. לדוגמה, במבנים אמריקנים בני פחות משש קומות, הבנויים מפלדה, אין חיוב למגן את הפלדה מפני אש. אם ייאמצו תקנים כאלה גם בישראל, במסגרת 'עסקת חבילה', זה ייצור מצב של תקינה הרבה פחות מחמירה מאשר היום. אני מקווה שמשרד הפנים יכניס בתקנים האמריקנים את השינויים המתבקשים בתחום העמידות בפני אש".

יו"ר מרכז הבנייה, ערן רולס, אמר ל-ynet כי "מאז אירועי 11 בספטמבר נוצרה מציאות חדשה ויש התייחסות שונה לכל נושא מתקני הכיבוי בבניינים. הבעיה היא שבעוד בבנייני משרדים החוק מחייב בדיקה תקופתית, בבנייני מגורים זה לא קיים. לדבריו, בחלק מבנייני המגורים יש עדיין ארונות חשמל העשויים עץ, דבר המאיץ את התפשטות האש בחדר המדרגות. אנחנו טוענים שצריכה להיות חקיקה ואכיפה בנושא, שתחייב את ועדי הבתים להחליף את ארונות העץ בארונות מתכת. זה בהחלט ישפר את המצב משמעותית".