תופסים גלים

במבט מהחלל כּוֹכַב הַלֶּכֶת שלנו נראה כחול. האם ידעתם, כי הסיבה לכך היא ש-70 אחוזים מפני כַּדּוּר הָאָרֶץ מכוסים מים? במים הללו ישנם רִיכּוּזִים גבוהים של מְלָחִים וּמִינֶרָלִים שונים כמו אַשְׁלְגָן, אָבָץ, בְּרוֹם, בַּרְזֶל, גּופְרִית, כְלוֹר, כְרוֹם, לִיתְיוּם, סִידָן, נַתְרָן, מַגְנֶזְיוּם ועוד. חלק מאותם מִינֶרָלִים מועילים לגוף האדם וחלקם מזיקים, וחלק מועילים בכמות קטנה ומזיקים בכמות גדולה.

מֵימֵיהֶם של הַיַּמּוֹת הם בדרך כלל מים מתוקים, אך יש ביניהן גם מלוחים - כמו יָם הַמֶּלַח וְהַיָּם הַכַּסְפִּי. אבל, זה לא אומר שאם תשתו את ה"מים המתוקים", הם באמת יהיו עבורכם מתוקים כאילו שמו בהם סוכר. מים מתוקים נקראים כך, כיוון שיש בהם כמות מְלָחִים נמוכה יחסית לכמות המְלָחִים במים מלוחים. אם תטעמו את מי הים, תוכלו לחוש בִּמְלִיחוּתם. אבל, כדאי שתדעו שמסוכן לשתות מי ים רבים, כיוון שאחוז המְלָחִים הגבוה בהם יגרום למים מכל הגוף להגיע לבטן בשביל להקטין שם את ריכוז המלח. תאי הגוף יאבדו נוזלים ואתם עלולים להתייבש. למעשה, רק כשמסירים ממי הים את רוב הכמות של המְלָחִים וְהַמִּינֶרָלִים המזיקים לאדם בכמויות גדולות (בתהליך הנקרא הַתְפָּלַת מים), המים ראויים לשתייה. למים לא אמור להיות טעם ובכל זאת, כששותים מים מרגישים טעם מסוים. המים אמורים להיות גם חסרי ריח, אז אם מרגישים טעם וריח , סימן שנמצאים בהם רכיבים נוספים. ומה לגבי צבע המים וצבע הים?

ים של צבעים

אם נשאל אתכם כעת מהו צבע הים, ודאי תשיבו במהירות: "כחול". אתם צודקים, אך לא לגמרי. צבעו בדרך כלל כחול, אומנם, אך לעיתים ניתן להבחין גם בצבעים אחרים כמו ירוק, אפור ואפילו שחור. מי נהר, למשל, יכולים לעיתים אף להיראות חומים. למה זה קורה? ובכן, קרני השמש חודרות אל המים. אור השמש, הנראה לנו כלבן, מורכב למעשה מכל צבעי הקשת: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול.

המדען אַיְזְק נְיוּטוֹן היה הראשון שפיצל את האור הלבן (על ידי מִנְסָרָה = חפץ שקוף בעל זוויות) לקשת הצבעים שהוא מכיל וכינה זאת בשם "סְפֶּקְטְרוּם". ישנם אורכי גל ארוכים (אדום- כתום - צהוב) ואורכי גל קצרים (כחול - סגול). מי הים קולטים חלק מהצבעים הללו יותר מאשר שאר הצבעים. הים בולע את קרינות אורכי הגל הארוכים, לכן הוא גם לא נראה בצבעים הללו. אורכי הגל הקצרים, לעומת זאת, מתפזרים על פני שטח הים ולא נבלעים, ולכן אנו מסוגלים לראות את האור הכחול שבים.

הידעתם שגם בעומקים שונים בים ישנם גוונים שונים? כשקרני השמש פוגעות בים, הן מתפצלות: הצבע האדום נבלע במטרים הראשונים, לאחר מכן הצבע הצהוב, ולבסוף הירוק. הצבע הכחול נבלע לגמרי רק בעומק של מאות מטרים. במים רדודים הכחול בהיר יותר. במים עמוקים יותר הכחול כהה יותר. אולם, מה לגבי צבעי המים האחרים?

ודאי הבחנתם שכאשר אתם שופכים מים על כף ידכם, המים חסרי צבע. הם שקופים. אבל, כשמשתקף בהם דבר מה בעל צבע, המים מקבלים את אותו הצבע של העצם המשתקף בהם. כשצבע השמיים כחול בהיר, אם כך, גם הים "מתלבש" בכחול, כיוון שהוא משקף את הכחול של השמיים. וכשהשמיים מעוננים ואפורים - הים נראה אפור. האוקיינוס, למשל, נראה בדרך כלל אפור ביום סוער במיוחד, גם כיוון שהוא משקף את השמיים האפורים אך גם משום שֶׁעַנְנֵי הַסְּעָרָה מְסַנְּנִים חלק ניכר מהאור של השמש, עוד בטרם הוא מגיע למים. למשל: הים השחור נקרא כך בשל צבעו, צבע כהה כמעט שחור. הָעֲרָפֶל שֶׁשּׂוֹרֵר בדרך כלל מעל ים זה גורם לים להיראות שחור. אגב, בשל צבעו השחור, מְלָחִים או ימאים שעברו בו כינו את הים השחור בשם "ים מרושע".

צבע הים תלוי גם בִּתְכוּלַת הים, כלומר: במה שנמצא בתוך הים. היכן שיש מעט פְּלַנְקְטוֹן ( יצורים מִיקְרוֹסְקוֹפִּיִּים בים), למשל, הים הרבה יותר צלול וכחול, כך שניתן לראות אפילו מה יש בתחתית הים. הפְּלַנְקְטוֹן הצמחי שבים מעניק למים צבע ירקרק. צבע המים מושפע גם מצבע קרקעית הים. בוץ, למשל, מגיב בצורה הפוכה ממים - האור האדום משתקף בו יותר מאשר האור הכחול, לכן מים בוציים נראים בדרך כלל חומים. מכיוון שנהרות מעבירים בוץ, צבעם לפעמים חום. צבע המים משתנה גם בשעות השונות של היום ולפי עונות השנה.

גל ועוד גל

כשמטיילים ליד הים או עומדים מולו, מבחינים בְּקִילוֹמֶטְרִים רבים של מים, שנמצאים בתנועה מַתְמֶדֶת ולא נחים לרגע. בקרבת החוף ניתן לראות בים גלים רבים. איך הם נוצרים, בעצם? ובכן, מי הים נעים בעיקר כתוצאה מהרוח הנושבת על פני המים. לרוח יש אנרגיה רבה, וכתוצאה מֵהַחִיכּוּךְ בין האוויר והמים, נוצרים גלים קטנים וגדולים. ישנם גלים "קצרים", לרוב בְּקִרְבַת הַחוֹפִים, וישנם "גלים ארוכים", בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם הַפָּתוּחַ, כשכיוון הרוח לא משתנה. לָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, למשל, מְמַדִּים עֲנָקִיִּים ויש בו גלים גבוהים ביותר.

ככל שהרוח חזקה יותר, כך גם הגלים נעשים גבוהים יותר ועוצמתם גדולה יותר. גל הוא למעשה מעין תְּנוּדָה בים. הרוחות מניעות את המים בכיוונים שונים. תנועת הגלים דומה לתיאור של שני אנשים שמחזיקים חבל בשתי הקצוות שלו. כשאחד האנשים מניע את החבל בעוצמה כלשהי מעלה ומטה, החבל מִתְנוֹעֵעַ כמו גל מקצה אחד של החבל אל קצהו השני. כשהמים מתחילים לנוע הם לא מפסיקים לעשות זאת גם כשהרוח נחלשת. עד כדי כך שיכולים להיווצר גלים אף ללא כל רוח. הגלים ממשיכים לנוע עד שיש לפניהם מכשול כלשהו או יבשה שגורמים להם "להישבר".

לעיתים הם עשויים לעבור קִילוֹמֶטְרִים רבים עד שימצאו חוף. כשהם מגיעים למים רְדוּדִים, הגלים מאטים כיוון שהם מִתְחַכְּכִים בקרקעית הים, הַבּוֹלְמִים אֶת הִתְקַדְּמוּתָם. הם מִתְקַצְּרִים ונעשים גבוהים יותר עד אשר הם נשברים אל החוף. האנרגיה שהיתה בהם מִשְׁתַּחְרֶרֶת. כל גל שחולף משאיר אחריו אנרגיה לייצור גל חדש. המים שבגלים נשארים פחות או יותר באותה הנקודה בים ובתזוזה מעלה ומטה. אתם יכולים לבדוק זאת בעצמכם: אם תזרקו פקק לים הפתוח, תוכלו להבחין בכך שהוא צף ושוקע עם הגלים, אך לא עוזב את האזור אליו זרקתם אותו, אלא רק מסתובב מעט (כשאתם מסיימים את הניסוי צריך, כמובן, לקחת עימכם את הפקק, כדי לא ללכלך את הסביבה ולגרום לזיהום המים).