מי אתה, אביגדור פלדמן?
דווקא האיש שהתפתינו להאמין שהוא פרקליטם של אלה שנעשה להם עוול, התייצב לימינו של הנשיא קצב
מהיבט מסוים, בסופו של יום האיש היותר מאכזב ומביך במה שמכונה "פרשת הנשיא" הוא עורך הדין אביגדור פלדמן. מקצוע עריכת הדין בכלל, וזה הפלילי בפרט, הוא מן הבעייתיים שהאנושות המציאה. גם מבלי לערוך מחקר סטטיסטי מקיף לא נסתכן מדי אם נעריך שעורכי הדין, ככלל, מסנגרים בבתי משפט יותר על מי שאכן ביצעו עבירה מאשר על כאלה שלא פשעו או חטאו.
מכאן שהמניפולציה, הפיכת שחור ללבן, שימוש בדמגוגיה ובתרגילי רטוריקה לשמם, הם 'כלי עבודה' שכיחים אצלם, וגם אם לא פעם אתה מאזין להם בחירוק שן, אתה מכיר בכך שעדיין לא נמצאה מערכת נכונה יותר לקבוע את אשמתו או חפותו של אדם, מזו הקיימת, והסנגוריה היא חלק ממנה, לטוב ולרע.
אבל אפשר בהחלט שיהיו גם קווים אדומים, אפילו אצל פרקליטים. נדמה לי שלא יהיה זה הימור פרוע להעריך, שכאשר פרש הפרופ' דוד ליבאי מסוללת ההגנה של הנשיא קצב, מייד לאחר מופע האימים המתוקשר והמסויט שלו, הוא עשה זאת, בין השאר, מטעמים של 'עד כאן'.
היו לו סיבות טובות להעריך שמתחת לעשן הרע שעלה והיתמר מעל לבית הנשיא, בוערת מדורת אש לא קטנה. הוא מן הסתם לא ידע אז מה היקפה ועוצמתה, אבל די היה בחשדות שהועלו ובדברים שנאמרו שכדי שהאיש יסכם לעצמו שמבחינתו נמתח כאן קו אדום: במקרה הזה - גם אם מדובר בחשדות בלבד- העניין מגונה ומחריד דיו כדי ששומר נפשו - הערכית, האתית, הציבורית, האישית – ירחק.
למה דווקא הוא?
ואז קרה הבלתי ייאמן. מכל הפרקליטים הנודעים-בעם "התנדב" דווקא אביגדור פלדמן לבוא תחת ליבאי, עוד בטרם יבשה הדיו על הודעת פרישתו של האחרון. אותו אביגדור פלדמן שהתפתינו להאמין כי הוא פרקליט מזן אחר, עשוי מחומרים אחרים, שיש לו איזה ערך פרקליטי ואישיותי מוסף, שהתפרסם כמי שמתייצב לימין אלה שבאמת נעשה להם עוול – אישי, פוליטי, מוסרי, גזעני. לוחם לזכויות האזרח, המשמיע קולו לא אחת בשאלות פוליטיות, ערכיות, מוסריות. דמות שהיא הרבה יותר מאשר 'עוד פרקליט פלילי מוכשר'.
הרי על פניו היה צפוי שדווקא הוא יכריז: אמנם הנשיא עודנו בגדר חשוד, אבל כאמור אין עשן בלי אש ואני מן האש הזאת מתרחק. נשיא מדינה אשר הולך ומצטייר כפרוורט מן הסוג הבזוי ביותר לא יהיה בין לקוחותיי, מפני שהגנה עליו ועל מעשיו חורגת מדי מן המרחב ומן הסקאלה האתיים, הערכיים והמוסריים שלי ובזירה הזאת כף רגלי לא תדרוך.
ולא שמשה קצב לא היה ראוי, ועודנו ראוי, לסנגוריה. גם הנקלה באדם זכאי לה. אבל לא אביגדור פלדמן! שישאיר את המלאכה הזאת לפרקליטים מזן אחר. מה לעשות, גם בין קהיליית הפרקליטים יש כאלה – ויש כאלה, והמבין יבין.
הגיעו הדברים לידי כך שגם כאשר נחתמה כבר עסקת הטיעון, שממנה היה ברור גם למר פלדמן כי אכן הייתה אש ולא רק לעשן, טרח גם הוא, כמו אחרון מלחכי פנכתו של קצב, לומר שבעיקרו של דבר היו כאן כמה נישוקים וחיבוקים בעלמא (ציטוט של רוח הדברים, כמובן...) האומנם, מר פלדמן? נניח שתלונות האונס של עובדת בית הנשיא לא "החזיקו בטון" עד כדי כתב אישום. אבל מה על מעשי האונס שעליהם התלוננה עובדת משרד התיירות, אשר הוסרו מכתב האישום רק בשל סוגיית ההתיישנות? האם גם אלה הפכו להיות 'נישוקים וחיבוקים בלבד'?
עד כדי כך, מר פלדמן היקר, אתה מוכן לכופף את עמוד השדרה המוסרי והאתי שלך, ולגייס את רטוריקת המניפולציה שלך? האם לא יכולת ברגעים אלה פשוט לשתוק? והרי כבר נאמר בפני מי הועמד סייג השתיקה. דווקא מפני שמשום שאיננו חושדים בו באביגדור פלדמן שבצע כסף הוא שגרם לו להתייצב שם, הרי שמניעיו במקרה זה נותרו כחידה לא פתורה, אבל גם מאוד מטרידה ומקוממת.
איך נאמין לו לאביגדור פלדמן אם מחר תזעזע את המדינה פרשת מין דומה והוא ימצא לנכון להשמיע דברי גינוי ותוכחה כלפי מעשים שכאלה? על דמות מרכזית אחת, לפחות, בפרשה הזאת, נאמר שהיא לוקה בפיצול אישיות קשה. האם בסופו של יום מסתבר שיש גם יותר מאביגדור פלדמן אחד, ואנחנו לא ידענו?
דן שביט הוא סופר
מומלצים
