שנוי במחלוקת

ב-24 באוגוסט 1929 נולד יאסר ערפאת. יש שיחגגו את חייו ויש שלא, אבל אילו עוד אנשים נולדו ביום זה, וב-25 באוגוסט? איזו בירה שוחררה, ואיזו בירה נכבשה בתאריכים אלה?

גבי הורניק פורסם: 24.08.07, 10:45

אין ספק כי עוד מוקדם מדי עבור העם היושב בציון (או, בשביל אחד מהם) לחגוג את חייו של יאסר ערפאת וכנראה שתמיד יהיה מוקדם מדי, אולם גם מבלי להכריע בדבר איכות מנהיגותו, ובדבר התועלת שהביא, או הנזק שהסב, לתהליך השלום, ברור כי השפעתו באזור היתה רבה.

במשך עשרות שנות פעילותו נתונות דמותו כמנהיג ואישיותו במחלוקת עזה, ובהתאם לכך נקשרו לערפאת תארים רבים ומנוגדים: טרוריסט, מדינאי, מהפכן, אבי האומה הפלסטינית ועוד.

ערפאת נולד ב-24 באוגוסט 1929, ובאשר למקום היוולדו, כמו סוגיות אחרות בנוגע לדמותו, הדברים אינם חד-משמעיים. בתעודת הלידה שלו צוין כי נולד בקהיר, ויתכן שנולד בעזה. הוא, מצדו, במשך כל חייו התעקש שנולד בירושלים.

רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "ערפאת, יאסר".

מה עוד קרה ב-24 באוגוסט?

24 באוגוסט 79 – העיר שהיתה: העיר פומפיי נחרבת בהתפרצות הר הגעש וזוב. פומפי שכנה סמוך להר הגעש וזוב, בדרומה של איטליה, והיתה מהערים המבוססות והעשירות באזור. היא שמשה כעיר קיט לעשירי רומא העתיקה והייתה עיר מסחר מרכזית. בשנת 62 נפגעה העיר ברעידת אדמה, אך שוקמה. ב-79 הביאה התפרצות אדירה של הר הגעש וזוב חורבן טוטאלי על העיר, והיא נתכסתה במעטה עבה של לבה, פיח ואפר. (הערך "פומפיי" – למנויי האנציקלופדיה)

24 באוגוסט 410 – בירת העולם הנוצרי נכבשת: הוויזיגותים כובשים את רומא. הוויזיגותים, בהנהגתו של אָלָרִיק ה-1, כבשו את העיר רומא ושדדו את אוצרותיה. נפילת העיר, שסימלה את התרבות והביטחון של האימפריה, גרמה לזעזוע עמוק בקרב נתיני האימפריה. תיאולוגים נוצרים התקשו להתמודד עם הפגיעה במה שנתפס מבחינתם כבירת העולם הנוצרי. אחת התגובות המפורסמות לאירועים היתה של אוגוסטינוס, בישוף העיר היפו, שבספרו 'עיר האלוהים' הבהיר כי סופן של אימפריות ליפול, ורק מלכות שמיים היא נצחית. (הערך "רומא העתיקה" – למנויי האנציקלופדיה)

24 באוגוסט 1572 – אין חופש, יש טבח: אלפי הוגנוטים נהרגים בפריס בטבח ליל ברתולומיאוס. הוגנוטים (בהיגוי צרפתי אִיגֵנוֹ), היתה בראשיתה כת בז'נווה, באמצע המאה ה-16, שהושתתה על תורתו של קלווין. הכת התפשטה במהירות בצרפת, ועד מהרה נעשה שמה שם נרדף לפרוטסטנטים בארץ זו. מנהיג ההוגנוטים בצרפת היה גספר דה קוליניי (Gaspard de Coligny), שקרא באסיפת הנכבדים בפונטנבלו (1560) למתן חופש דת בצרפת. אך השלטונות הקתוליים דחו את עתירתו והרדיפות נמשכו, עד שהגיעו לשיאן בטבח ליל ברתולומיאוס (24 באוגוסט 1572), שבו נרצחו אלפים, ביניהם גם דה-קוליניי. בכמה מקומות התארגנו ההוגנוטים והחזירו מלחמה שערה; למעשה, היתה זו מלחמת אזרחים שנמשכה, לסירוגין, עשרות שנים.

24 באוגוסט 1899 – סופר במבוך: נולד הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס. בורחס הושפע מרפאל קנסינוס-אסנס, מייסד ה"אולטראיזם", ועמד בראש תנועה ספרותית זו בארגנטינה. עד 1930 חיבר בעיקר שירים. אח"כ הצטיין בחיבור סיפורים קצרים דמיוניים שנושאיהם שאובים ממסורות שונות, פילוסופיות ודתיות, וניכרת בהם השפעת מלחמת העולם השנייה ומשטרו הרודני של חואן פרון, שבורחס היה מתומכיו. מקום מרכזי תופסים ביצירתו מוטיבים הקשורים במבוכים, מראות וספרים. בכתיבתו הירבה להשתמש בשמות, בדמויות ובנושאים יהודיים, וב-1967 פרסם שני שירי תהילה למדינת ישראל. ב-1961 זכה בפרס המו"לים הבינלאומי וב-1971 הוענק לו פרס ירושלים לספרות. (הערך "בורחס, חורחה לואי" – למנויי האנציקלופדיה)

מה קרה ב-25 באוגוסט?

25 באוגוסט 1530 – ממש איום: נולד הצאר איבן ה-4. איבן ה-4 וסיילבייץ' היה מחשובי השליטים של רוסיה. הוא הניח את היסודות שהפכו את רוסיה ממדינה למעצמה, והיה הראשון שנשא בתואר "צאר". אבל יותר מכל נזכר איבן ה-4 בהיסטוריה כ"איבן האיום". לאחר ששנות שלטונו הראשונות התאפיינו בכיבושים ובהצלחות, החל לשגות בדמיונות והפך לאדם אלים, שעשה מעשי זוועה בנתיניו. הוא היה סדיסט שנהנה לצפות באלימות ובהרג, ולו עצמו מיוחסות מספר רציחות. אחת האגדות שנקשרו בשמו טוענת כי לאחר שהסתיימה בניית קתדרלת סנקט וסילי, הוא הורה לעקור את עיני האדריכלים, כדי שלא יבנו קתדרלה יפה ממנה. (הערך "איבן ה-4" – למנויי האנציקלופדיה)

25 באוגוסט 1744 – ההיסטוריה בתקופת ההתבגרות: נולד הפילוסוף הגרמני יוהן גוטפריד פון הרדר. הרדר נמנה עם ראשיה של תנועת ההשכלה בגרמניה; וכן היה מראשי "סער ופרץ" (Sturm und Drang), תנועה ספרותית שנודעה לה השפעה עמוקה בגרמניה. עוד עסק במקורות הלשון, והיה מהראשונים שחקרו את השירה העממית הקדומה.

הגותו הפוליטית של הרדר השפיעה על התפתחות הלאומיות בגרמניה ובאירופה כולה. בעיוניו בפילוסופיה של ההיסטוריה השווה את תקופות ההיסטוריה לשלבים בחיי האדם (ילדות, נעורים, בגרות, זקנה). בערוב ימיו הפך עורף להשכלה ונעשה ממבשרי התנועה הרומנטית, הקרויה גם "קונטרה-השכלה".

25 באוגוסט 1875 – מה יש בצד השני?: הפעם הראשונה בה חצה אדם לראשונה את תעלת לה מנש בשחייה. האדם הראשון שחצה את התעלה בשחיה היה מתיו ווב (Matthew Webb) אשר ב-1875 שחה בין דובר באנגליה לחוף צרפת (בסמוך לעיר קלה), מרחק של כ-34 ק"מ, ב-21 שעות ו-45 דקות. ב-1909 היה זה הטייס לואי בלריו (Louis Blériot) אשר לראשונה טס מעל התעלה - מקלה לדובר, בזמן של 38 דקות. (הערך "תעלת לה מנש" – למנויי האנציקלופדיה)

25 באוגוסט 1918 – תשואות למנצח: נולד המלחין והפסנתרן האמריקאי לנארד ברנסטיין. ברנסטיין היה מנצחה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק ומנצח אורח בתזמורות רבות מרחבי העולם. ביצירותיו יש מיזוג של סגנון המוסיקה האמריקנית הלאומית, של השפעות קופלנד ומוסיקת הג'ז, של סגנון המחזה המוסיקלי ושל לחנים יהודיים; בין השאר חיבר את האופרה "מהומה בטהיטי", את המחזמר "סיפור הפרברים" ואת הסימפוניות "ירמיהו" ו"קדיש".

ברנסטיין מנצח על התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בקיסריה, 1968 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

כיהודי וכאוהד נלהב של הציונות וישראל, ברנסטיין ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית בסיורה הראשון בארה"ב לאחר קום המדינה, ומאז עשה רבות לעידוד הפעילות המוסיקלית בארץ. במהלך חייו הוענקו לו פרסים רבים, בין היתר, פרסי "גראמי" ו"אמי". (הערך "ברנסטיין, לנארד" – למנויי האנציקלופדיה)

25 באוגוסט 1944 – ויו לה פָּרי: פריס שוחררה מידי הגרמנים. ביוני 1944 החל מבצע "אוברלורד" - הפלישה הגדולה לצרפת. צי אדיר, בסיוע אווירי מסיבי, הנחית בחופי נורמנדי רבבות חיילים. עתודות השריון הגרמניות, שרוכזו בסביבות קלה, איחרו להגיע, וכוחות בעלות הברית הספיקו לתפוס את כל ראשי החוף, להתבסס בהם ולהרחיבם. אז הוזרמו אליהם עוד כוחות רבים, שהחלו לנוע לתוך צרפת. עד סוף חודש יולי ביססו בעלות-הברית את אחיזתן בחצי האי נורמנדי והשתלטו (כבר ב-27 ביוני) על נמל שרבור החשוב. ב-1 באוגוסט חולקו הכוחות שנחתו בנורמנדי לשתי ארמיות, שפרצו לפנים צרפת והדפו את הגרמנים במהירות. ב-25 באוגוסט שוחררה פריס.

בחזרה ל-1948

כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" ב-24 באוגוסט 1948: