כנס בנצרת: רוצים מוסד אקדמי בעיר

עשרות פרופסורים ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות מרחבי הארץ השתתפו היום (ו') בכנס בנצרת, בו קראו למועצה להשכלה גבוהה להקים מוסד אקדמי בעיר.

נצרת, העיר הערבית הגדולה בארץ, מבקשת גם היא לעלות על מפת האקדמיה. ראש העיר, ראמז ג'ראיסי, שיזם את הכינוס, ומנסה מה כ-15 שנה להגשים את החלום, אמר ל-ynet: "אנו לא נוותר, המוסד הזה קום יקום. אני מקווה שהוא יוקם במסגרת הממלכתית".

על השאלה מדוע יש להקים מוסד אקדמי במקום הנמצא בקרבת מקום למכללות אקדמיות אחרות, מבקש ג'ראיסי שלא להשיב. "אני דוחה את השאלה על הסף. אני חושב שהנתון על כך ש-4,000 סטודנטים ערבים לומדים רק בירדן לדוגמה, מכיוון שהם אינם מוצאים את מקומם במוסדות האקדמיים בארץ מלמד יותר מכל על הצורך כי הגיע הזמן להקים מוסד אקדמי גם בעיר ערבית".

מתכתובות הנמצאות בידי ראש עיריית נצרת עולה כי בתקופת כהונתו של יוסי שריד כשר חינוך, כמעט קרם הרעיון עור וגידים - אולם זמן קצר לאחר מכן בתקופתה של לימור לבנת ירד הרעיון מן הפרק.

בסוף הכנס צפויים המשתתפים לנסח נייר עמדה אותו יגישו למועצה להשכלה גבוהה - עם הנימוקים מדוע יש להקים מוסד חשוב זה דווקא בנצרת. "עד כה, לא הצלחנו להקים את המוסד האקדמי משיקולים פוליטיים, אני מקווה שעתה, בתקופתה של השרה יולי תמיר יהיה מי שיטה אוזנו לפנייה ויבין את חשיבותה. אנו מקווים שאכן נוכל בקרוב להקים מוסד חשוב זה בחסות המועצה להשכלה גבוהה", אמר ג'ראיסי.

לכנס הגיעו גם אנשי אקדמיה יהודים. פרופ' אילנה שוהמי, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אמרה: "אני חושבת שזה נורא שהשפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל אינה שפת ההוראה בשום מוסד אקדמי. זו אחת הסיבות לירידה ולשחיקה בשפה הערבית. זה נתון שבוודאי משפיע ומביא למוטיבציה שלילית. החשיבות היא בראש ובראשונה במימוש השיוויון האזרחי ובמימוש של שיוויון ההזדמנויות, שכן ללמוד בשפת האם זה מפתח להתפתחות אינטלקטואלית".