ילדים בפנימיות: יותר דיכאון וחרדה, יותר אלימות
ממחקר שנערך עבור משרד הרווחה עולה תמונה קשה: פחות ילדים מגיעים לפנימיות - ובמקביל מצבם הולך ומחמיר, עם יותר התנהגות אובדנית, תוקפנות, תפקוד חברתי לקוי ושימוש בסמים ואלכוהול. מנכ"ל המועצה לשלום הילד: "מחכים עם הסידור החוץ ביתי, עד שמצב הילדים קריטי או בלתי הפיך"
פחות ילדים במצוקה מגיעים לפנימיות - בעוד המצוקה עצמה גוברת. זו השורה התחתונה של מחקר חדש בעריכת השירות לילד ונוער במשרד הרווחה, אשר יוצג היום (ב') בכנס המועצה לשלום הילד באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע.
על פי הנתונים, שהגיעו לידי ynet, בשנת 2007 שוכנו בפנימיות לילדים במצוקה בפיקוח משרד הרווחה ובמימונו, כ-6,500 ילדים ובני נוער. זאת לעומת כ- 9,500 ילדים לפני כעשור. זוהי ירידה של כ-30% ואף יותר במכסות, אם מביאים בחשבון את הגידול באוכלוסיית הילדים במשך השנים.
מהשוואת מצב החניכים בפנימיות כיום לעומת זה שלפני שבע שנים, עולה כי מרבית הבעיות המאפיינות את הילדים קשות באופן מובהק. כך למשל, בשנת 2000 סבלו 31.8% מהילדים בפנימיות מדיכאון וחרדה, ואילו ב-2007 סבלו מבעיות דומות 45%.
כך מורים הנתונים גם לגבי התנהגות אובדנית (14.3% כיום לעומת 10.9% ב-2000); בעיות בתחום המיני (14.7% לעומת 9.2%); תוקפנות (33.7% לעומת 25.9%); בריחות (11.6% לעומת 7%); ותפקוד חברתי לקוי (24.5% לעומת 39.7%).
בין הבעיות בהן בלטה בשנה האחרונה עלייה משמעותית היו: שימוש באלכוהול, בעיות קשב וריכוז, דיכאון וחרדה וכן שימוש בנטילת תרופות פסיכיאטריות. רק בתחום ההישגים הלימודיים ובתחום בעיות הרטבה, המצב כיום טוב מאשר בעבר.
"אין להתפלא שמצב הילדים קשה וחמור מאשר בעבר"
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר בתגובה לנתונים כי העובדה שהרבה פחות ילדים מגיעים היום לפנימיות, איננה מאחר שיש כיום פחות ילדים במצוקה. "להיפך, יש הרבה יותר. הלוואי שהייתי בטוח שלכל ילד במצוקה שלא מגיע לפנימייה, נמצא פתרון הולם ושווה ערך בקהילה, אך מי שמצוי במתרחש יודע שאין הדבר כך.
"מחכים ומחכים עד שמצב הילד הוא כבר קריטי ולפעמים אפילו בלתי הפיך, ורק אז נזכרים למצוא לו סידור חוץ ביתי", הוסיף קדמן. "אין להתפלא איפוא שהילדים במצוקה שמגיעים היום לפנימיות מגיעים במצב הרבה יותר קשה וחמור מאשר בעבר".
המחקר שערכו בן-ציון בראנץ ויעל דוריו סוקר את המסגרות הפנימייתיות השונות, את מאפייני הילדים, את מצבם ובעיותיהם ולראשונה כולל גם תיאור מאפיינים של הורי הילדים - אשר אצל 55% מהם, ההורים פרודים או גרושים. בקרב 60% מהילדים הורה אחד לפחות מובטל, 8% מההורים הם אסירים. אצל 16%, אחד ההורים לפחות מכור לסמים, ואצל 17% ישנו מקרה של מחלת נפש.
על פי הנתונים של משרד הרווחה - שליש מילדי הפנימיות הם בגילאים 6-12 וכמעט שני שלישים בגילאים 12-18. כ-5% צעירים יותר מ-6 או מבוגרים מ-18. הבנים מהווים כ-60% בין ילדי הפנימיות, ואילו בפנימיות הטיפוליות ואלו שמיועדות לשהייה לאחר אישפוז, אחוז הבנים מגיע ל-85%.
עם כל זאת, למרות הביקורת שעולה לא אחת לגבי המצב בפנימיות, מסתבר כי ככל שהילד שוהה זמן רב יותר בפנימייה מצבו הולך ומשתפר ומאפייני הבעיות שלו פוחתים.
מבדיקה משווה של מצב הילדים בשנה הראשונה ובתקופות עוקבות, חל שינוי כולל לטובה, בכל המאפיינים - ירידה בתפקוד לקוי בלימודים, בהתנהגות אובדנית, וכן בשימוש באלכוהול, בסמים ובעיות בתחום המיני.
בעת עריכת המחקר, 25% מהחניכים שהו בפנימייה פחות משנה, כ-40% בין שנה לשלוש שנים, וכ-35% יותר משלוש שנים.