את חושבת לעצמך: ואם הוא ישמע את הבלופ?
מה הוא יחשוב על בחורה שעושה קקי אצלו? אולי זה ידחה אותו והכל ייהרס? ומה אם המים לא יורדים שצריך? מה עושים? אחרי 27 שנה ודלקת מעיים אחת יותר מדי, הבנתי מה שכל עולל בן יומו כבר יודע: בלי קקי, אין חיים. לא לאניני טעם
אילו היתה נשאלת השאלה מה הדבר הכי חשוב בחיים, כלומר, מה הדבר שבהיעדרו אין חיים, אני מניחה שתשובות כמו מים, שמש, אהבה, סקס, ואוכל היו הנפוצות שבהן. ככלל, כל דבר המקיים אותנו, פיזית ורוחנית כאחד, רשאי להכניס עצמו לרשימה זו. יחד עם זאת, אחד הדברים החשובים ביותר נשאר מחוץ לרשימה, בגלל בעיות חברתיות, ודעות קדומות.
אחרי 27 שנה שאני על כדור הארץ, ודלקת מעיים אחת יותר מדי, הבנתי מה שכל עולל בן יומו כבר יודע: בלי קקי, אין חיים. הרי אם אותו עולל לא יחרבן יום שלם, המשפחה המורחבת כולה תיכנס להיסטריה.
איפשהו, בין כיתה ג' לגיל ההתבגרות, בין שיעור ספרות לעבודה במשרד, איבדנו את התובנה הזאת. למה אנחנו מתעקשים להרעיל את עצמנו כל יום מחדש רק כי לא נעים לנו?
אני אפרט מכיוון אחר: מי לא מכיר את אותן בנות ביישניות, אותן נערות חינניות שמתביישות לאכול ליד הבחור שהן יוצאות איתן, שמא ייראו בעיניו כבהמות נוטפות טחינה, במחשבה שכל החן והקסם שלהן יילך לאיבוד? אכן, קיימים גברים כאלו. שמעתי לא אחת גברים שאומרים שבחורות שאוכלות לאפה זה לא סקסי. בדרך כלל אלו אותם בחורים שטוענים שבנות לא מחרבנות, ולא מפליצות.
האם אתן, הבנות המקסימות שכל כך רוצות להרשים את אותו בחור, רוצות להיות עם מישהו שמסתכל עליכן בתור מטרה? בהנחה שלא, אז הרעבה חיננית היא לא הדרך להקסים אותו.
לא באוכל עסקינן אלא בנגזרת חשובה שלו
ככלל, כדי לדעת אם בחור דואג לכן, אוהב אתכן איך שאתן, אחד הפרמטרים המרכזיים זה לראות כמה הוא דואג לכך שתאכלו, במיוחד בנוכחותו. אבל לא באוכל עסקינן אלא בנגזרת חשובה שלו - קקי.
הוא מזמין אותך לארוחת ערב אצלו בבית ואת נשארת לישון. למחרת בבוקר הוא מפנק אותך בארוחת בוקר מדהימה. רגע לפני שאת מתאהבת, את ממש, אבל ממש חייבת לחרבן. מה תעשי?
את חושבת לעצמך, ואם הוא ישמע את הבלופ? מה הוא יחשוב על בחורה שמחרבנת אצלו? אולי זה ידחה אותו והכל ייהרס? ומה אם המים לא יורדים שצריך? מה עושים? אחרי שנייה וחצי של התלבטות את מוותרת על הרעיון. מבחינתך זו בכלל לא היתה אופציה. הרי יש חוקים לדברים האלו. מי מחרבנת בבית של הדייט שלה?
מבזק חדשות: אי הנוחות שתרגישי אם לא תלכי לשירותים תגרום לך להיות פחות מקסימה, פחות שנונה, פחות מושכת. כל כך פחדת להרוס את המושלמות שלך, אבל הנה, את הורסת!
זה מדהים, אבל קשה לנו לתפוס את זה. הרי אם הוצאת הרעלים מהגוף היא הדבר שיגרום לבן זוג לדחות אותנו, אז שיקנה בובת מין!
הגישה החדשה שלי : כל מי שמאכיל אותי, לוקח סיכון. אין מה לעשות. גם ההורים של החבר שמזמינים אותי לארוחת ערב עם הסבא והסבתא שלו.
הנזקים שאנחנו עושים לעצמנו כשאנחנו משאירים את הפסולת בתוך גופנו שעות נוספות הם בעלי טווח הרס עצום, החל מבטן נפוחה, מיגרנות וחצ'קונים, ועד בעיות חילוף חומרים, עייפות כרונית, מעיים עצלים וחוסר חיוניות כללי.
אני מרגישה כבר זמן רב שהחיים שלי לא מתקדמים לכיוונים שאני רוצה, שיש לי עצירות בחיים: ביישנות מוגזמת, הרצון המתמיד והמוסר לא לפגוע בצד השני גם במחיר של חוסר כנות עם עצמי, בריחה מעימותים כדי לצאת בסדר עם כולם.
אני מתחילה להבין שהעצירות בחיים מתחילה בשירותים. כדי שארגיש בנוח עם הגוף שלי, ועם מי שאני, אני לא מתכוונת לאכלס פסולת רעילה בגופי שעות נוספות שלא לצורך.
מעתה רשמתי לפניי שיעורי בית לחיים: להתחיל לחרבן בכל מקום שאני הולכת אליו.
אני כבר מרגישה יותר טוב!
- תודה מיוחדת לניל סאקר ולד"ר עדי סאקר
