מקלדת בלי לחץ - איך נכתוב על הטלפון?
מסכי המגע במכשירים הניידים החדשים משנים את הרגלי הכתיבה על המקלדת הסלולרית. כמה פיתוחים ראשוניים מנסים להתמודד עם האתגר החדש
חייהם של בעלי הטלפונים הסלולריים, כלומר רוב העולם, לגמרי לא פשוטים. בשנים האחרונות מתברר כי השימוש באותיות בסלולרי גדול יותר מהשימוש בספרות, ולמרות זאת מרבית המכשירים עדיין מגיעים עם מקלדת נומרית, שמקשה על כתיבה מהירה של טקסט במסרים מיידים ובהודעות דואר אלקטרוני.
לאחרונה, עם כניסתן של המקלדות הווירטואליות למסכי המגע, ניכר כי המהנדסים מתחילים לייצר מקלדת נורמלית, שמזכירה את המקלדת המסורתית.
רק שדווקא בעידן מסכי המגע, ביצוע פעולה פשוטה כמו כתיבה על המסך הפכה להיות כמעט בלתי נסבלת ודורשת זמן למידה ארוך. פערים גדולים במיוחד בהסתגלות למקלדת הסלולרית ניכרים בעיקר בין מבוגרים לצעירים. בעוד שבני-נוער מסוגלים לכתוב טקסטים ארוכים במכשיר הנייד, המבוגרים מתקשים יותר. צריך להבין, ששיטה יעילה להכנסת מידע למכשירים יכולה להועיל לא רק לשוק הסלולר ולמכשירים הניידים אלא גם למחשבים אישיים, לקונסולות משחקים, ולכל גאדג'ט חדש המופיע בשוק.
קווים בין האותיות
לא מכבר הוצגו, בהזדמנויות שונות, כמה רעיונות חדשים שעשויים לשנות קצת את הדרך המסורתית לכתיבה במקלדת. למשל, זה של חברת ,Shopwriter שכבר כיום זמין ל
,iPhone– למערכת האנדרואיד ולמשתמשי Windows Mobile.
מדובר במקלדת וירטואלית טיפוסית, שמאפשרת ליצור מילים על גבי המסך על-ידי מתיחת קווים בין האותיות. כלומר, באמצעות האצבע או עט החרט (סטיילוס,( יש למתוח קווים דמיוניים בין האותיות והמערכת מרכיבה מהן את המילה. באתר החברה נטען כי מחקרים שביצעה לימדו שהשיטה מאפשרת הכנסת מילים במכשירים סלולריים במהירות גדולה מן המקובל עד כה.
לא שומעים! הקישו יותר חזק
אתגר נוסף שמציגים מסכי המגע הוא הוויברציה - העדר תחושת המגע הפיזי במקשים. סגן נשיא נוקיה, מארק סלבי, טוען כי מחקרים שערכה החברה שלו מלמדים, שלהרבה מאוד אנשים קשה להסתגל למסכי המגע בגלל צורת החדרת הנתונים והעדר התגובה מהמסך. "המוח האנושי," אמר, "מפתח זיכרון לגבי מיקום האצבע על לוח המקשים הפיזיים, אבל הוא מתקשה לעשות זאת עם מקשים וירטואליים במסך מגע."
לטענתו, זו גם אחת הסיבות שבגללן ניסו יצרניות הטלפונים להעלים את הסטיילוס, שסירבל פלאים את העבודה עם המכשירים.
פיתוח אחר, שמוצג השבוע בתערוכת מחשבים באנגליה, מגיע מסטארט-אפ צעיר, שמציע קריאה של עוצמת ההקשה על גבי המסך על גבי מחשב האינטרנט הרגיש למגע של נוקיה .N800 הקשה חלשה מתפרשת על-ידי המערכת כאות קטנה באנגלית, ואלו הקשה חזקה תתפרש כאות גדולה.
עדיין לא מבינים זיהוי קולי
טכנולוגיה נוספת, הרחוקה עדיין ממימוש, היא זיהוי הקול האנושי. לפחות הצהרתית, עושה רושם שהמחקר בתחום צועד במקום.
ישראל הייתה שותפה בזמנו לפיתוח האלגוריתם הקולי למכשיר הספיריט הסלולרי לרכב, של חברת מוטורולה, שמלבד שמות ידע לזהות גם ספרות ולהתקשר באופן שלא הצריך הנחת הידיים על המכשיר. מתברר, כי המרת טקסט מדובר לטקסט כתוב ברמה גבוהה מסובכת, בעיקר עקב השונות הגדולה בדרך שבה מדברים רוב בני האדם.
לא כל הפיתוחים זוכים להצלחה: גם סוני-אריקסון וגם נוקיה ניסו בזמנן לייצר מכשירים בעלי מקלדת ששונה מהמקלדת הנומרית הטיפוסית, כשמיקמו על כל מקש רק זוג אותיות במקום השלוש המוכרות לנו. ההסתגלות למכשירים הייתה בעייתית, ומרבית הלקוחות חזרו במהירות למקלדת הנומרית הרגילה.
לאנשים בעלי מוגבלויות מוצעים כבר כיום פתרונות מעניינים, כמו צ'יפ שמותקן על הצוואר ומאפשר לתרגם את הפולסים המגיעים ממערכת העצבים למיתרי הקול כבר בשלב החשיבה (!) על המילים. כאן, בישראל, כמובן, הבעיה מקבלת משנה-תוקף, בשונה משאר העולם, בגלל הסיבוך המיוחד שיוצרת העברית.
